יעקב דוד וילובסקי
הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 – א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות. שימש בין היתר כרב של סלוצק וכראש ישיבה בצפת.[1]
ביוגרפיה
עריכההרידב"ז נולד בעיר קוברין בפלך גרודנו (כיום במחוז ברסט שבבלארוס) בל' בשבט ה'תר"ה (1845) לרב זאב וילובסקי ולאשתו הנדיל. עוד בצעירותו נודע כעילוי. בגיל עשרים ושלש נבחר לרב באיזבלין, ובשנת תרל"א שימש כדרשן בווילנה. הוציא לאור בשנת תרל"ד את ספרו מגדל דוד. שנתיים לאחר מכן מונה לרב בבוברויסק והוציא לאור את ספרו חנה דוד.
בשנת תרמ"ג עבר לפולוצק, בשנת תרמ"ז שימש כרב בווילקובישק, אך נאלץ לפרוש מהרבנות שם בגלל אי ידיעת פולנית (תנאי מחייב לרבנים לפי החוק באותו זמן). בשנת תר"נ עבר לשמש כרב של סלוצק. בתרנ"ו פנה לישיבת סלובודקה וביקש תלמידים לייסד ישיבה במקומו. משנת תרנ"ט עד לתרס"ב ערך והוציא לאור את פירושו על התלמוד הירושלמי. נסע לארצות הברית בשנת תר"ס כדי לגייס כסף להדפסת פירושו על הירושלמי ולמכור את ספריו, שם התקבל בכבוד רב כפי שמתאר עד ראייה תושב בוסטון: ”ביאתו של גאון מפורסם זה לבוסטון עשתה רושם. רבנים, חשובי עדה וטובי עיר, מבוסטון ומערים ועיירות סמוכות לה, יצאו אל בית הנתיבות להקביל פניו וליװהו לוויה של כבוד בכרכרות וצבים לבית שהקצו לו במשך ימי התארחותו בבוסטון. בית זה נעשה תלפיות שכל פני שלומי אמוני ישראל פונים אליו, ויומם ולילה הוא הומה מרוב אורחים שבאו להתחמם כנגד אורו של מאור גולה זה השוכן כבוד בתוכו. זחה דעתם של יהודי בוסטון שזכו לארח בעירם את הגאון הסלוצקאי...”[2]
לאחר המסע אף הקדיש את סדר נזיקין לתומכיו באמריקה.[3] בתרס"ג עבר לארצות הברית במטרה לחזק את היהדות במקום ונתמנה לרב בשיקגו. אולם משנתקל בהתנגדות של רבני המקום ונוכח כי לא יוכל להביא לתיקונים שרצה בהם[4] ויתר על משרת הרבנות.
כי באמת בעיר שיקאגא יש הרבה יראי ד' באמת יוסף ד' עליהם, וכאשר באתי שמה, והקיפוני בני העיר לקבל עלי משרת הרבנות והבטיחו לי שיחזיקו ישיבה אשר איסד, ובאמת יכולת ביד עיר הזאת להחזיק ישיבה גדולה בתבל וחשבתי אולי אהיה שליח להכניס ישיבה גדולה אל המקום אשר רוב ישראל נוסעים יום יום ונעתרתי להתישב שם, [ד' אלקי' לפניך נגל כל תעלומות לבבי ואת מחשבתי]. וכאשר החלותי לראות את הטרפות שבהעיר והתחלתי לתקן וראיתי אשר כל מה שאעשה תקנות לתקן אתקלקל יותר ויותר כי החברה הזאת עם המכונה רב שלהם עמדו לשטן. וכאשר ראיתי היטב שלא אוכל לתקן כי אין בכח כל העיר לעמוד לנגד העזות מהקטנים שבהם שמחזיקים בידי הנוכל הזה, גמרתי בדעתי לעזוב העיר, כי ידעתי שלא אבטל החברה הקטנה הזאת שהם שלוחים נאמנים מהשטן.
— שו"ת בית רידב"ז כח
בתרס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם ייסד ישיבה בה למדו כמאה תלמידים. הייתה לו תוכנית להביא לצפת קבוצה גדולה מתלמידי ישיבות בליטא אשר תלמד בפרט בעיון בכתבי הגר"א אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.
נפטר בא' בתשרי ה'תרע"ד בצפת. נקבר בבית הקברות העתיק בצפת, קרוב לקברו של רבי לייב בעל הייסורים[5].
היתר המכירה
עריכההיה מהמתנגדים להיתר המכירה וחלק בנושא זה על הרב קוק (תשובה ארוכה של הרב קוק אליו בנושא ניתן לראות באגרות הראי"ה, איגרת תקנ"ה). נסע לפריז להיפגש עם הברון רוטשילד על מנת להסתייע בו בעניין השמיטה. על מנת להסביר את שיטתו בהלכה בנושא השמיטה בשנת תרע"ב הוציא מחדש את ספרו של רבי ישראל משקלוב "פאת השלחן" בתוספת פירוש שלו (בית רידב"ז ושו"ע שבת). עם כל זאת, למרות המחלוקת החריפה ביניהם בעניין הרעיון הציוני והשמיטה, הייתה ביניהם ידידות עמוקה.[6]
משפחתו
עריכההרב וילובסקי נשא לאישה את מרים בלומה, בתו של הרב שלמה וריזל, ולהם נולדו שתי בנות ושלושה בנים:[1]
- בתו הגדולה וולה, הייתה נשואה לרב יוסף קאנוויץ, מחבר "דברי יוסף", יורשו ברבנות צפת, ולפני כן רב בליטא ובארצות הברית.
- בתו השנייה לאה גיטל, הייתה נשואה לרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, רבן של כמה ערים בליטא. היא הייתה חמותו של הרב יחזקאל אברמסקי. בנו של הרב יחזקאל אברמסקי, הסופר יעקב דוד אברמסקי, נולד ארבעה חודשים לאחר פטירתו של יעקב דוד וילובסקי והוא הראשון להיקרא על שמו.
- בנו רבי משה בצלאל, חמיו של הרב אברהם ורנר רבה הראשון של נתניה
- שני בנים נוספים: אהרן יצחק ושלמה.
ספריו
עריכה- מגדל דוד - חידושים על התלמוד הבבלי והירושלמי
- חנה דוד - פירוש על מסכת חלה
- נימוקי רידב"ז - פירוש על התורה
- שו"ת הרידב"ז - שאלות ותשובות יצא לאור בשנת תרמ"א בווילנה
- ביאור על התלמוד הירושלמי
- ביאור על פאת השלחן לרבי ישראל משקלוב
- שו"ע לשבת
- בית רידב"ז
- קונטריס השמיטה, תרס"ט, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
עריכה- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יחיאל העליר, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמודים 13–14, באתר היברובוקס
- בן-ציון אייזנשטט, ווילאווסקי, הרב יעקב דוד, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמודים 38–40, באתר היברובוקס
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יעקב דוד ווילאווסקי (רידב"ז) זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 44, באתר היברובוקס
- הרב יעקב דוד בן זאב (רידב"ז) - יליד קוברין, ספר קוברין, תל אביב תשי"א, עמ' 229–233
- 'וילבסקי, ר' יעקב־דוד ב"ר זאב־וולף', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 46 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1244).
- דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב דוד ווילאבסקי-רידב"ז", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1466
- יעקב דוד רידב"ז (1845-1913), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 1466 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
- ^ אפרים ליסיצקי, "בכף הקלע" (בין סלוצק לבוסטון: ההגירה לאמריקה בעיניו של אפרים ליסיצקי), השילוח, 3, פברואר 2017
- ^ אוצר ישראל, ערך רידבז.
- ^ ראו בהרחבה בחוברת ספר הרידב"ז והכשרות http://israel613.com/books/SEFER_RIDBAZ_KASHRUT-H.pdf
- ^ תיאור קבר הרדב"ז (באנגלית)
- ^ ראו כאן בעניין זה.