פתיחת התפריט הראשי

יעקב דוד קמזון

משורר ישראלי

יעקב דוד קַמזוֹןכתיב יידי: קאַמזאָן; 1900, ווֹרנה, רוסיה (ליטא) – 26 באוגוסט 1980, אשקלון) היה משורר וסופר עברי ישראלי שכתב בעיקר לילדים. נושא עיקרי בשירתו למבוגרים הוא ירושלים, שבה ישב במשך שלושים שנה מאז עלייתו ארצה ב-1926.

יעקב דוד קמזון
אין תמונה חופשית
לידה 1900
ווֹרנה, רוסיה (ליטא)
פטירה 26 באוגוסט 1980 (בגיל 80 בערך)
אשקלון
עיסוק משורר, סופר ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

קמזון נולד ב-1900 נולד בווֹרנה (ביידיש: וואָרנע; בליטאית: Varniai) שבמחוז טלז, בצפון ליטא (במערב האימפריה הרוסית).[1] למד בישיבת טלז ומ-1919 בגרמניה. פרסם ביומון היידי "די אידישע שטימע". בשנת 1926 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. מאמצע שנות ה-50 התגורר באשקלון. בין שתי מלחמות העולם ביקר כמה פעמים בליטא ובדרום אפריקה. בביקורו האחרון בליטא לפני השואה עסק רבות במחקר אתנוגרפי בעיירות ליטא, במיוחד בצילום בתי כנסת, מוסדות ציבוריים, ודמויות טיפוסיות מבין האישים ביהדות ליטא. שיריו הראשונים ראו אור עוד בגרמניה במדורים העבריים של העיתונות היהודית בגרמנית.[2] פרסם מיצירותיו ילדים ב"דבר לילדים", בירחון לבני הנעורים "מולדת" בעריכת יעקב פיכמן ועוד, וכן פרסם שירים בעיתונים וכתבי עת ואנתולוגיות. כתב גם ביידיש. רבים משיריו הולחנו והושרו. בין הידועים שבהם: "אל המעיין" ("... בא גדי קטן"), בלחנו של עמנואל עמירן (פוגצ'וב), שפורסם בעיתון "דבר לילדים" בתאריך 13 בדצמבר 1935[3]; ו"הפלא ופלא" ("ומשה הכה על צור... וייצאו ממנו מים"), בלחנו של ידידיה אדמון, שהתפרסם ב"דבר לילדים" ב-3 באפריל 1947.

קמזון נפטר בביתו באשקלון בסוף חודש אוגוסט 1980, לאחר מחלה ממושכת. נקבר בהר המנוחות. הותיר את אשתו, שרה דבורה קמזון לבית כהן. גיסו (בעלה של אחותה של אשתו, אביגיל), חיים שכטר (1911–2000), היה מרצה לאנגלית בירושלים ומחבר ספרים ללימוד אנגלית ומילונים אנגליים–עבריים ועבריים–אנגליים.

על שמו נקרא רחוב בירושלים, בשכונת רמות.

ספריועריכה

 
חתונה ביער
  • צעצֻעים ופרחים: חרוזים,‫ ברלין–וינה: מנורה, 1925. (לילדים)
  • חתונה ביער; ציורים מאת אלזה ונץ-ויטר ; חרוזים מאת י"ד קמזון, ברלין–וינה: מנורה, 1925. (לילדים) (הוצאה נוספת: ירושלים – תל אביב: ניב, תש"י.) (הספר חתונה ביער בקטלוג הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית (לצפייה בספר יש ללחוץ על הצלמית הקטנה)
  • פון ספר רזיאל המלאך,‫ ירושלים: (דפוס אחדות בת"א), תרפ"ו. (שירים) (ביידיש)
  • שבת שלום שבת שלום: שירי שבת לילדים; ציורים: א’ לואיזדה; מנגינות: עמנואל פוגצ'וב, דניאל סמבורסקי, ירושלים – תל אביב: ניב, תש"ח. (הוצאה נוספת: תל אביב: ש’ זימזון, 1976.)
  • ירושלים: שירים, ירושלים: יפה נוף, תש"י.[4] (הוצאה נוספת: תל אביב: ש’ זימזון, תשל"ז.)
  • ילד קטן הולך לגן; ציורים: ל’ וולפרט, ירושלים – תל אביב: ניב, תש"י. (שיר)
  • יום הֻלדת; כתוב בידי י"ד קמזון; הציורים: ו’ ויטור, ירושלים – תל אביב: ניב, [תשי"-]. (לילדים)
  • יהדות ליטא: תמונות וציונים; איסוף התמונות והציונים: י.ד. קמזון, כיתוב: י.ד. קמזון, א. גולדראט, פינחס פלאי. אברהם קריב: ליטא מכורתי. רפאל חסמן: יהדות ליטא העצמאית בזריחתה ובשקיעתה. נפתלי בן-מנחם: חכמי ליטא. ציונים לתולדות חייהם ורשימת ספריהם ..., ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט.
  • הנרות הללו: ספורים ושירים; ציורים: א. לואיזדה, ירושלים: ניב, [תשכ"-]. (לילדים)
  • פלא על כל פלא: ספורים לילדים; ציורים: אלונה, תל אביב: ש’ זימזון, 1966.
  • בֹא אלי דֻבון טִפשון; ציורים: אורה איתן, תל אביב: יבנה, תשכ"ז. (סיפור לילדים)
  • עשרה כושים קטנים; חרוזים: י"ד קמזון; ציורים: גרטי מוזר-ליכטל, תל אביב: ש’ זימזון, 1976. (לילדים)

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ברל כהן, ‏יִידישע שטעט, שטעטלעך און דאָרפֿישע יִישובים אין ליטע ביז 1918: היסטאָריש-ביאָגראַפֿישע סקיצעס, ניו יורק: [חמו"ל], 1991, עמ' 82, באתר HebrewBooks.
  2. ^ 'יעקב-דוד קמזון', ב: רפאל חסמן, 'הספרות והעתונות היהודית בליטא', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ב: "היהודים בליטא מ-1918 עד 1941", תל אביב: עם הספר, תשל"ב, עמ' 253 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 999)
  3. ^ מוסף דבר לילדים, עמוד 5 http://www.jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&enter=true&sPublication=DAV&Publication=DAV&Hs=advanced&AW=1399494448291&AppName=2,
  4. ^ ביקורת: אברהם ברוידס, י. ד. קמזון: ירושלים (שירים), דבר, 6 בינואר 1950; י. י. ריבלין, "ירושלים" לי. ד. קמזון, הד המזרח, 31 במרץ 1950, המשך.