יעקב דולז'נסקי

יעקב דולז'נסקי (186629 במרץ 1928) היה מראשוני וממובילי הכירורגיה בארץ ישראל, פרופסור לכירורגיה, עורך "הרפואה" בשנים 1924–1928.

אין תמונה חופשית

ביוגרפיהעריכה

דולז'נסקי נולד ב-1866 בבחמוט, רוסיה. בגיל 12 ברח מבית אביו כדי ללמוד בגימנסיה. התפרנס משעורים פרטיים. למד רפואה באוניברסיטת דורפאט.

לאחר תום לימודיו עבד כרופא בפלך יקטרינוסלב ובפלך טולה. בתקופה זו התקרב ללב טולסטוי ומשפחתו.

התמחה בכירורגיה בהיידלברג. ניהל בית חולים עירוני ביקטרינוסלב.

במלחמת רוסיה יפן, בשנים 19041905, פיקד על בית חולים צבאי. לאחר שחרורו מהצבא התמנה לפרופסור לכירורגיה ולדיקן הפקולטה החדשה באוניברסיטת יקטרינוסלב.

ב-1920 עלה לארץ ישראל עם רעייתו מרים ובנו ליאוניד, והתיישב בירושלים. עבד מספר שנים ככירורג ראשי בבית החולים מאיר רוטשילד בירושלים.

לאחר שהסתכסך עם הנהלת בית החולים מפני שלא קיבלו את דרישתו לבצע חידושים במחלקתו עבר לנהל מחלקה כירורגית בבית החולים ביקור חולים.[1]

במאורעות תרפ"ט הגדיל המוסד את מספר המיטות הכירורגיות. בפצועים טיפלו ד"ר גרשון (ג'ורג') גרי, ד"ר פליקס דנציגר ומנהל המחלקה הכירורגית פרופ' דולז'נסקי.[2]

ב-1924 התמנה כעורך ראשי ל"הרפואה",[3] לאחר שהעורך הראשון ד"ר יוסף צבי שטיין נבחר ליו"ר הסתדרות הרופאים בישראל. דולז'נסקי השקיע מכספו הפרטי כדי לחדש את הופעת כתב העת.

היה ממייסדי המחלקה הרפואית של הספרייה הלאומית.

מות רעייתו מרים היה עבורו מכה קשה.

נפטר ב-1928 בירושלים לאחר שנותח מספר חודשים קודם לכן בדרכי המרה בברלין.

בנו, פרופ' ליאוניד דולז'נסקי (1898–1948), שניהל את המחלקה לפתולוגיה ניסיונית באוניברסיטה העברית, בבית רנטוף בהר הצופים עלה ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) בשיירת הדסה שעלתה להר הצופים ובה מצא את מותו.[4][5]

לקריאה נוספתעריכה

  • יעקב דולז'נסקי - הרפואה 2, 1928, עמוד 103.
  • פרופ' יעקב דולז'נסקי הארץ 18 בינואר 1921.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: דולז'נסקי יעקב בן משה פרופ', עמודים 166-167
  2. ^ שמואל ניסן (קצנלסון), "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת" (העורך: יהושע בן אריה), הוצאת יד יצחק בן-צבי, פרק: "התפתחות שרותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, (הקדמה - מראשית המאה התשע עשרה ועד לכיבוש הפרטי), פרק משנה: בית חולים ביקור חולים, עמוד 305
  3. ^ דוד תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו", כרך 5, עמוד 2117
  4. ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: דול'זנסקי לאוניד, עמוד 167
  5. ^ אלבום ליאוניד דולז'נסקי יד יצחק בן צבי