יעקב זלדוביץ'

יעקב בוריסוביץ' זלדוביץ'רוסית: Яков Борисович Зельдович; ‏8 במרץ 19142 בדצמבר 1987) היה פיזיקאי סובייטי יהודי. זלדוביץ' היה מחשובי פרויקט פצצת האטום הסובייטית ופצצת המימן שלאחריה. הוא גילה גם תגליות חשובות בתחומי הספיחה, זרזים, גלי הלם, פיזיקת חלקיקים, פיזיקה גרעינית, אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה.

יעקב זלדוביץ'
Зельдович, Яков Борисович
לידה 8 במרץ 1914
מינסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 1987 (בגיל 73)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט לב לנדאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Nikolai Shakura, Viktor Mikhaylov, Sergei Kopeikin, רשיד סונייב, Gennady Bisnovaty-Kogan, אלכסיי סטרובינסקי, Gurgen Askaryan, Vadim Bronislavovich Librovich עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים Boris Yakovlevich Zel'dovich עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
מחשובי פרויקט פצצת האטום הסובייטית ופצצת המימן שלאחריה. הוא גילה גם תגליות חשובות בתחומים שונים, כולל קרינת רקע קוסמית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

זלדוביץ' נולד במינסק, כיום בבלארוס. בהיותו בן ארבעה חודשים עברה משפחתו לסנקט פטרבורג, שם התגוררו עד אוגוסט 1941 עת שנאלצו להתפנות לקאזאן מאימת הנאצים המתקדמים. הם התגוררו בקאזאן עד קיץ 1943 וחזרו משם למוסקבה.

במאי 1931, בגיל 17, היה זלדוביץ' לעוזר מחקר במכון לכימיה פיזיקלית שבאקדמיה הסובייטית למדעים, המכון עמו יזוהה עד יומו האחרון. בשנת 1936 הגיש את הדוקטורט שלו שגילה וניסח את הבסיס התאורטי לתופעות שנצפו בתחום ספיחה וזירוז תגובות. ב-1939 הוא היה לדוקטור למדעים (פיזיקה ומתמטיקה) לאחר שחקר את נושא חמצון החנקן. זלדוביץ' גילה את המנגנון הקרוי בכימיה הפיזיקלית "מנגנון NO תרמי" או "מנגנון זלדוביץ'".

בין השנים 1939-1940 הוא חקר עם יולי חריטון את תגובות השרשרת הגרעיניות והגיע להישגים חשובים. ב-1943 החל להשתתף בפרויקט הפצצה האטומית הסובייטית ועבד עם איגור קורצ'טוב עד אוקטובר 1963.

ב-1952 החל בעבודתו על החלקיקים היסודיים. הוא חזה את התפרקות הביתא של מזוני P. יחד עם גרשטיין הבחין באנלוגיה בין הכוח הגרעיני החלש והאלקטרומגנטיות וב-1960 חזה את האפשרות להיעזר במואונים לזירוז היתוך גרעיני.[1] בשנת 1977 קיבל את מדליית קורצ'טוב בשותפות עם פ. שפירו, העיטור הגבוה ביותר בתחום הפיזיקה הגרעינית בברית המועצות. הוא נבחר גם למועצה הסובייטית למדעים והיה ראש מחלקה במכון למתמטיקה יישומית של האקדמיה הסובייטית למדעים מ-1965 ועד ינואר 1983.

בשנת 1965, בגיל 51, החל לחקור בתחום האסטרופיזיקה והקוסמולוגיה. הוא חקר את תורת התפתחות היקום החם, מאפייני קרינת הרקע הקוסמית, מבנה היקום בקנה מידה גדול וחורים שחורים. יחד עם רשיד סונייב חזה כי קרינת הרקע בגלי מיקרו צריכה לעבור פיזור קומפטון הפוך. תוצא זה, המכונה אפקט סונייב-זלדוביץ', ומדידתו מהווים את אחד מאתגרי התצפית המרכזיים של הקוסמולוגיה בת זמננו.

כשרונותיו הרב תחומיים של זלדוביץ' עוררו הערכה רבה בקרב עמיתיו כאיגור קורצ'טוב ואנדריי סחרוב. סטיבן הוקינג אמר לו "עד שפגשתי אותך כאן, הייתי בטוח שאתה "כותב קולקטיבי" כמו בורבאקי" (משמע, כשרונותיו הרב תחומיים גרמו להוקינג לחשוד שתחת השם זלדוביץ' מתפרסמים מאמרים של מספר חוקרים שונים).

עיטורים ואותות כבוד עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב זלדוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה