פתיחת התפריט הראשי
יעקב חורגין (בסביבות 1945)

יעקב חורגין (יעקב יהושע חורגין; י' בטבת ה'תרנ"ט, 23 בדצמבר 1898י"ז בשבט ה'תש"ן, 12 בפברואר 1990) היה סופר עברי ועורך ספרים ועיתוני ילדים, חוקר תולדות היישוב בתקופת המנדט הבריטי. שימש כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1956 זכה בפרס למדן.

תוכן עניינים

תולדותיועריכה

יעקב חורגין נולד בשכונת נווה שלום ליד יפו. למד בתלמוד תורה ובבית ספר עברי. אחר כך, למד בבית מדרש למורים "עזרה" בירושלים, וכן לימד שנה בבית הספר לבנות בעיר. בשנות מלחמת העולם הראשונה גויס כרבים מבני היישוב אל מערך הלחימה של הצבא העות'מאני. תפקידו היה תורגמן השפות: ערבית, טורקית וגרמנית של מפקד יחידת הנדסה צבאית גרמנית, ועמה נדד ברחבי ארץ ישראל וסביבתה. בסתיו 1917 ערב כיבושה על ידי הצבא הבריטי, חזר לירושלים.

בשנות העשרים עסק בהוראה בטבריה בשנים 1920–1930.

בשנים 1936–1939 היה יושב ראש ועדת התרבות של התאחדות האיכרים.

בשנים 1952–1954 היה מרצה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

בשנים 1955–1970 שימש כפרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

בבחירות לכנסת הרביעית בשנת 1959 היה ברשימת המועמדים של מפלגת הציונים הכלליים.

על שמו נקראים רחובות ברמת גן ובכפר סבא.

יצירתועריכה

בראשית שנות העשרים החל לפרסם את שיריו וסיפוריו בכתב העת "השילוח" ו"הפועל הצעיר".

חורגין כתב ספרות ילדים רבה. הוא ערך וכתב בעיתוני הילדים והנוער: "בוסתנאי לנוער" ו"הבֹקר לילדים". והשפעתו הייתה רבה על ילדים ונוער בעיקר בשנות הארבעים, ובהם הסופר אהוד בן-עזר לפי עדותו, ורבים אחרים.

במרכז יצירתו של חורגין עומדת דמות "היהודי החדש" או "העברי החדש", שהוא בדרך כלל ילידי (native), יליד ארץ ישראל בתקופת היישוב ו"המדינה שבדרך". שורשיו התרבותיים של העברי החדש של חורגין יונקים מן התרבות העברית הקדומה בארץ ישראל עד מרד בר כוכבא. אך הוא פועל לפי הנסיבות החברתיות והפוליטיות של תקופת המנדט הבריטי, ובשפת לוחמי השחרור והמהפכנים המודרנית בת זמנו.

 
בית הספר לבנות בנווה צדק בראשית המאה ה-20

מחקריו בספרות העברית החדשה התפרסמו במבחר כתבי עת, ועסקו בעיקר במשוררים ושירה: חיים נחמן ביאליק, אורי צבי גרינברג, שאול טשרניחובסקי ודוד שמעוני.

כמו כן, עסק חורגין בתיעוד, כתיבה ועריכה של פרסומים שעסקו בנופי ילדותו ונערותו, כך למשל בקובץ נווה צדק, שערך עם דוד תדהר.[1]

מכתביו (מבחר)עריכה

ספרים מפרי עטועריכה

ספרות יפה
  • ספורים, ירושלים ותל אביב: הוצאת תרבות, תרפ"ט. ‬
  • פרופסור ליאונארדו, ירושלים: הוצאת כתר, 1990. ‬
  • הקנאים הצעירים, תל אביב: הוצאת יזרעאל, 1935, ירושלים: כתר, 1989. ‬
  • חומת אגריפס: ספור היסטורי, ברלין ותל אביב: הוצאת שטיבל, (1932). ‬
  • חלום ליל פסח, ציורים: משה מטוסובסקי, העורך הפדגוגי: י’ רבקאי, תל אביב: ח’ מרגולין, [תש"ד].
  • טירת כסף, ציורים: איזה הרשקוביץ, תל אביב: יזרעאל, 1945, תשט"ז 1956. ‬
  • ילקוט סיפורים, ליקטה והוסיפה מבוא והסברים: חמוטל בר-יוסף,‫ תל אביב: "יחדיו", (תשמ"ב 1981)
  • יהלֹם הפלאים: ספורים לילדים, תל אביב: הוצאת עמיחי, (תשט"ז).
  • ירושלים בלהבות: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, 1936, תש"י, תשט"ז 1956 – תשכ"ה 1965.
  • ירושלים ושמרון: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, (תשכ"ה).
  • כתבי יעקב חורגין, תל אביב: הוועדה להוצאת כתבי יעקב חורגין על ידי הוצאת צ’ ליימן, תש"ג–תש"ד. ‬
  • מבעד לצעיף: שני ספורים, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, [תש"ח לערך].
  • מות גבורים: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, [תרצ"ז?]. ‬
  • מעם קרנות המזבח: פרשה תנ"כית, תל אביב: עמיחי, (תשי"ח). ‬
  • מעשה חליל: (ספור), (תל אביב): הוצאת גינזבורג, [תרפ"ז]. ‬
  • מפנקסו של מורה, תל אביב: הוצאת ארץ, תרצ"ד. ‬
  • מרד החמורים: ספורים לילדים, תל אביב: עמיחי, (תשכ"ז 1966). ‬
  • הנביא מאספהן, תל אביב: יזרעאל, (תשי"א). ‬
  • הגמדים והענק השחור: ספורים לילדים, תל אביב: עמיחי, (תשכ"ז 1966). ‬
  • ועכשו, ילדים, שקט: חמשה ספורים לקטנים, תל אביב: עמיחי, (תשי"ט). ‬
  • אל המלוכה: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, 1944, תשט"ז 1956. ‬
  • בין חיתו אדם: ספור, תל אביב: יזרעאל, תרצ"ט–ת"ש 1938–1940, יזרעאל (תשי"ג–תשי"ח 1957). ‬‬
  • בארמון דפניס: ספור, תל אביב: (נצר), תש"א-1941
  • הבלש משכונת הצריפים: ועוד ספורים, ועוד ספורים, תל אביב: ש’ שרברק, (1957). ‬
  • הבלשים מכתה ו’, ציורים: בינה גבירץ, תל אביב: יזרעאל, (תשכ"ז c1966). ‬
  • במבוכה: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, (1936). ‬
  • בשכבר הימים: סיפורים היסטוריים, צייר: מ’ אריה, תל אביב: עמיחי, [תשכ"ח]. ‬
  • בשליחות המלך שלמה: סיפור, איורים: אורי בן יהודה, תל אביב: יזרעאל, תשל"א 1970.
  • גלריה אמריקנית: סיפורים וריפורטאג’ות ממסעות בארצות הברית, תל אביב: ניב, (תשכ"ד).
תיעוד וחקר היסטוריה וספרות עברית חדשה

ספרים שערךעריכה

  • נוה-צדק: למלאת 55 שנה לקיומה: כ’ ניסן תרמ"ז – כ’ ניסן תש"ב, היוזם והמנהל: דוד תדהר, ‬תל אביב: הוצאת סיפור פשוט – חנות ספרים, [הקד’ תשס"ז]. ‬
  • שלשלת הגבורה: דמיות וספורים מדברי ימי עמנו, ציורים: צבי מלבנצ’יק, תל אביב: אל המעין, (1946).
  • (עם יצחק זיו-אב וש’ שמואלי), רמת גן, תרפ"ב–תש"ז – 1921–1946: ספר יובל, רמת גן: הוצאת המועצה המקומית, [1946]. ‬
  • יד לגבורים: קובץ לזכר מארעות תרפ"א בפתח תקווה, כ"ז ניסן תרפ"א–כ"ז ניסן תש"ו, פתח תקווה: ועדת היובל שע"י עיריית פתח תקווה, (הקד’ תש"ו).
כתבי עת
  • בוסתנאי לנֹער, תל אביב: [חמו"ל], תרצ"ד–תרצ"ז.
  • הבקר לילדים, תל אביב: תש"ג–תש"ח. ‬

לקריאה נוספתעריכה

  • אריה בן-יוסף, יעקב חורגין – חלוץ המספרים ה"צברים",‫האומה, 76 (תשמה) 239–243 ‬ 1985.
  • י' רמון, לתולדות יהודי יפו: ר’ שמואל יצחק חורגין המחנך, הלמדן והמשכיל, הדאר, נ (תשלא) 430, 1971.
  • גרשון שקד, יעקב חורגין – הסיפור באפיקו הטבעי, ‫ידיעות אחרונות – תרבות, ספרות, אמנות, (31.5.1979) 21, 27 ; (8.6.1979) 23; (15.6.1979) 23; (29.6.1979) 21, 24.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: על הקובץ נוה-צדק, באתר טקסט.