פתיחת התפריט הראשי

יעקב יונילוביץ'

במאי קולנוע ישראלי

יעקב (יָאשָה) יונילוביץ'פולנית: Jakub Joniłowicz; ביידיש: יאָנילאָוויטש; 22 בספטמבר 190811 באפריל 1975) מצלמי הקולנוע הראשונים בישראל.

יעקב (יאשה) יונילוביץ'
Jonilowicz.jpg
לידה 22 בספטמבר 1908
כ"ו באלול תרס"ח
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באפריל 1975 (בגיל 66)
ל' בניסן תשל"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע במאי קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בכ"ו באלול תרס"ח בעיר וילנה שבאימפריה הרוסית (לאחר מלחמת העולם הראשונה בפולין, כיום בירת ליטא). הוריו היו בעלי בית מרקחת. סיים לימודים תיכוניים בגימנסיה בעיר מגוריו ולמד צילום אמנותי אצל יאן בולהק (אנ') באוניברסיטת וילנה. בסביבות שנת 1930 יצא לפריז ולמד שם צילום קולנוע, בין השאר עם איליה קאזאן, בוריס קאופמן (אנ') וסידני לומט. השתלם כעוזר צלם אצל הצלם האמריקני הנרי סטראדלינג(אנ'), שעבד עבור אולפני פרמאונט. בשנת 1936 שב לווילנה. יצר מספר סרטי קולנוע וסרטים תיעודיים בפולין בשנים 1936–1940.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בגטאות בוילנה ובקובנה, מאוחר יותר נשלח למחנות הריכוז שטוטהוף ודכאו. לאחר המלחמה נותר במחנה עקורים באזור מינכן. באותה עת צילם בשנת 1948 במינכן את "ארוכה היא הדרך" (אנ'), הסרט העלילתי הראשון (דוקו-דרמה) בגרמנית, שעסק בשואה ונועד לקהל הגרמני. את הדמות הראשית גילם שחקן התיאטרון הארצישראלי ישראל בקר.

עלה לישראל ב-1949. נמנה עם מייסדי איגוד עובדי ההסרטה בהסתדרות ושימש כיושב הראש שלו במשך תקופה ארוכה. שיתף פעולה שנית עם הצלם הנרי סטראדלינג כעוזרו בסרט האמריקאי חשמלית ושמה תשוקה. הקרנת הבכורה בארצות הברית נערכה בספטמבר 1951. יונילוביץ' השתתף ב-1952 בפגישה בדירתו של יעקב מרקס ברחוב הירקון בתל אביב, שבה הוחלט על הקמת איגוד ההסרטה, על יסוד פסטיבל קולנוע בחיפה[1] ועל חלוקת "פרס צבר". עמו השתתפו בפגישה הצלם נפתלי אבנון (רובינשטיין), מפקד יחידת ההסרטה בצה"ל, הבמאי אלפרד שטיינהרדט והצלם רולף קנלר. נמנה עם צוות של ארבעה צלמים (רולף קנלר, מילק קנבל, והבמאי ליאו הורביץ (אנ'), שעסקו במשך ארבעה חודשים בצילום משפט אייכמן. הורביץ היה במאי סרטי תעודה אמריקאי. נמנה עם מועצת הסרט הישראלי, שמונתה בידי משרד החינוך, לצורך מימוש החוק לעידוד הסרט הישראלי ("חוק הקולנוע") משנת 1954.

היה נשוי פעמיים. נישא לראשונה לדולי קוברינר (1908-1944), אזרחית אמריקאית ילידת ניו יורק ועורכת סרטים. נרצחה על ידי הנאצים במחנה שטוטהוף. לאחר עלייתו לישראל נישא בשנית לחנה (1925–1999), ילידת ורשה. לבני הזוג נולדה ב-1953 הבת טלי (צוריאל). יעקב יונילוביץ' נפטר בל' בניסן תשל"ה ונטמן בבית העלמין הדרום.

בסרט הטלויזיה הבריטי "המופע של אייכמן" (אנ')‏ (2015), העוסק בנושא צילום משפט אייכמן, מגלם השחקן הבריטי ניקולס וודסון את דמותו של יונילוביץ'.

סרטים באורך מלאעריכה

  • "המרתף", בבימויו של נתן גרוס, 1963
  • "אבן על כל מיל", בבימוי אריה להולה, 1954
  • "ארוכה היא הדרך" (אנ') (בגרמנית: Lang ist der Weg; ביידיש: לאַנג איז דער וועג), 77 דקות, 1948. הסרט הראשון לאחר המלחמה ביידיש ובפולנית. צולם במינכן ונועד לקהל הצופים הגרמני. בבימויו של הגרמני הרברט פרדרסדורף (אנ') ובעזרתו של מרק גולדשטיין (ניצול שואה בעצמו).
  • Sportowiec mimo woli (The Accidental Sportsman),‏ 1940
  • "אָן אַ היים" (ללא בית), בבימויו של אלכסנדר מרטן, פולין, 1939
  • "Biały Murzyn",‏ 1939
  • "Wrzos",‏ 1938
  • "Dziewczyna szuka miłości" ‏, 1938
  • Plomienne serca" (Hearts Aflame)", פולין, 1937
  • "אידל מיטן פידל", פולין, 1936
  • "Fredek uszczesliwia swiat"‏, 1936
  • "Halka", ‏סרט מוזיקלי, מבוסס על האופרה של סטניסלב מוניושקו, 1936

סרטים תעודיים ואחריםעריכה

  • "חוטי הכרך", סרט תדמית עבור משרד הדואר בבימויו של זאב רב-נוף, 1967
  • "הבה נגילה", סרט מוזיקלי, 1963
  • "שני צדי האשנב", בימוי יונה זרצקי, 1962
  • "לוס פאראגואיוס בארץ הקודש", של משה הדר, 1960
  • "הבה נלך לתל אביב", סרטון של משה הדר, 1959 (שיר של "בצל ירוק", עם אורי זוהר וחיים טופול)
  • "זה החל באום ג'וני", סרט תיעודי על דגניה בבימויו של נתן גרוס, 1959
  • "שירת ישראל", בבימוי איוון לנגיאל, 1956
  • "אביב בישראל", בבימוי אריה להולה, תסריט של חיים חפר, 1956
  • "חתונה בעיירה", בבימויו של יהושע ברטונוב, 7 דקות, 1952. נשלח לפסטיבל קאן באותה שנה.
  • "השחר בוקע" (Break of Day), בבימוי אריה להולה, 1952
  • "ירח מלא", בבימוי אריה להולה, 1952
  • "עיר האוהלים", בבימוי אריה להולה, סרט תיעודי למחצה (דוקו-דרמה), 36 דקות, 1951
  • "חלוצים חדשים", 20 דקות, הפקה של ברוך דינר, 1950. הסרט הראשון של "אולפני הסרטה בישראל". הקרנת הבכורה הייתה בספטמבר 1950 בניו יורק. נרכש להקרנה בטלוויזיה בניו יורק[2]
  • "די בוקסמייסטערשאפט פון דער שארית הפליטה", גרמניה, 1947

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כתבה בעיתון דבר, 11 באוקטובר 1954
  2. ^ שני סרטים ישראליים, על המשמר, 31 ביולי 1951.