פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

הרב יעקב ישראל זובר (זובער; עשרה בטבת ה'תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895י"ד בטבת ה'תשי"ג, 1 בינואר 1953) חסיד ושליח חב"ד בעיירות אחדות ברוסיה ובגאורגיה. היה שוחט של סטוקהולם בשנים 19351947[1]. עמד בראש ועד לתקנת עגונות לאחר מלחמת העולם השנייה. רב בבוסטון[2] מ-1949 עד פטירתו.

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

נולד בעיירה שצעדרין שבפלך מינסק באימפריה הרוסית, לרב מנחם מנדל זובר, שהיה ראש ישיבה בעיר ז'לובין. למד בקיבוץ בוברויסק תחת הנהלת האדמו"ר הרב שמריה נח שניאורסון. בהמשך למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, והיה אחד ה"חוזרים" על דברי האדמו"ר הרש"ב מחב"ד-ליובאוויטש. הוא היה מקורבו של האדמו"ר ונשלח על ידו לשליחויות שונות.

תקופה מסוימת התקרב לרב יוסף רוזין ומאז החשיבו לרבו. נסמך להוראה בשנת ה'תרפ"ב, 1922, בידי הרבנים משה מרדכי עמרמי, מנחם מנדל פריידין, מנחם מנדל זק ואחרים. באותה שנה נישא לזלאטא, נכדת הרב אברהם אורינסון, רב העיירה בבינוביץ'. כנראה שימש תקופה קצרה ברבנות סטרשין שבפלך מוהילוב.

נשלח בידי הריי"ץ מחב"ד לעיר סצ'חרה שבגאורגיה, ופעל שם רבות בבניית מקוואות, שיעורי לימודי תורה, ופעילות דתית נוספת שהייתה חתרנית תחת השלטון הסובייטי במדינה באותם ימים.

בשנת ה'תר"צ, 1930, היגר לריגה שבלטביה ושימש כמשפיע בקהילת חב"ד המקומית בבית האדמו"ר מחב"ד שגר באותם ימים בעיר.

בשנת ה'תרצ"ב, 1932, עבר להתגורר בסטוקהולם שבשוודיה ועבד בה כשוחט וכרב קהילת 'עדת ישראל'. הוא פעל במסגרת תפקידו נגד חוק השחיטה בשוודיה שהחלה בשנת ה'תרצ"ה (1935). נאבק בהתבוללות ופעל לתיקון בתי קברות יהודיים וייסוד שיעורי תורה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, פעל להשגת ויזות מקונסול הולנד בשוודיה עבור בחורי ישיבות רבים מפולין וליטא,[3] ויזות שבאמצעותן ניצלו רבים משואת יהודי אירופה ונמלטו לשאנגחאי ולאיים אחדים בשליטה הולנדית.

לאחר המלחמה פעל למען שארית הפליטה שהגיעה לשוודיה. לצד הרב שלמה דוד כהנא והרב יחזקאל אברמסקי עמד בראש ועד לתקנת עגונות מלחמת העולם השנייה בשוודיה וסקנדינביה.

בשנת תש"ז (1947) עזב את שוודיה, היגר לארצות הברית והתיישב בבוסטון. שם שימש כרב בית הכנסת חב"ד, וניהל את ישיבת אחי תמימים בבוסטון.

עם הגיעו לבוסטון, בשנת תש"ח (1948), הקים את הוצאת 'מאורי אור דבוסטון', שנועד להדפסת כתבים וחידושי תורה מגדולי הרבנים שנותרו לאחר המלחמה.

היה חבר אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה. מזכיר ועד הרבנים דבוסטון, והיה לאחד הרבנים החשובים והפעילים בבוסטון.

נהרג בידי שיכור בבוסטון בי"ד בטבת תשי"ג.

ספריועריכה

  • חיבר קונטרסים שונים בנושאי שחיטה ותקנת עגונות (לימים נדפסו בספרו 'זכרון יעקב').
  • 'מאורי אור', והוא קיצור שולחן ערוך על יורה דעה מאת הרב יצחק אייזיק שור (אב"ד בוקרשט), עליו נוספו הערות וחידושי תורה בתוספת המרובה על העיקר. יצא לאור בשנת תש"ח.
  • שו"ת 'זכרון יעקב', יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תשל"ה (1975), בעריכת ר' מנשה רפאל להמן.
השו"ת נושא בתוכו שאלות פרקטיות הנוגעות לחיי זמנו כגון "שעון חשמלי העשוי לכבות את העששיות בשבת", "התזת הראש על ידי שחיטה בבת אחת", "מקווה מודרנית על ידי משאבה", וגם בנושאי "הלוואה, מקח וממכר בזמן פיחות מטבע". השו"ת מכיל גם שאלות ותשובות מגדולי דורו עמהם נשא ונתן בהלכה, כמו הרב יוסף רוזין, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב שלמה דוד כהנא.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך בראשית הדרשה, זיכרון עיונים בתענית. וראה גם בעמוד השער של ספרו זכרון יעקב.
  2. ^ זיכרון עיונים בתענית, דרשה מהרב זובער.
  3. ^ הרב י.ל. נעקריטש, ישיבות נוברדוק, דעת