יעקב סברדלוב

הנשיא השני של רוסיה הסובייטית

יעקב מיכאילוביץ' סבֶרְדְלוֹברוסית: Яков Михайлович Свердлов;‏ 3 ביוני 1885 - 16 במרץ 1919) היה הנשיא (יו"ר "הועד הפועל המרכזי של כל רוסיה") השני של רוסיה הסובייטית (21 בנובמבר 1917 – 16 במרץ 1919) והשני ממוצא יהודי בתפקיד זה (אחרי לב קמנייב), תחת מנהיגותו של לנין.

יעקב סברדלוב
Яков Михайлович Свердлов
Свердлов Яков Михайлович.jpg
לידה 3 ביוני 1885
ניז'ני נובגורוד, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במרץ 1919 (בגיל 33)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, הרפובליקה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של חומת הקרמלין עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Klavdija Timofejevna Novgorodtseva עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש All-Russian Central Executive Committee
21 בנובמבר 1917 – 8 במרץ 1919
(שנה ו־15 שבועות)
Elena Stasova
חבר הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
29 בנובמבר 1917 (יוליאני) – 16 במרץ 1919
(שנה ו־15 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יעקב סברדלוב
בול שהוציאה ברית המועצות לרגל מאה שנה להולדתו של סברדלוב

קורות חייםעריכה

סברדלוב נולד ב-3 ביוני (22 במאי לפי הלוח היוליאני שנהג אז ברוסיה הצארית) 1885, לאליזבט סולומונובנה ולמשה סברדלוב בניז'ני נובגורוד שעל גדות הוולגה, במרכז רוסיה הצארית. משפחת אמו הייתה במקור מפלך ויטבסק וסבו, ישראל גאוכמן, היה סוחר בסראטוב. אביו, משה, השתקע עם המשפחה בניז'ני נובגורוד בשנת 1882 ושינה את שם המשפחה לסברדלוב. אביו היה בעל הוצאה לאור, בית דפוס וסדנת תחריט. יעקב למד בגימנסיה, אולם נזרק מבית הספר בשל פעילות פוליטית מהפכנית. עקב כך, שלח אותו אביו להתלמדות בבית מרקחת. ב-1896 היה הסופר מקסים גורקי, יליד ניז'ני נובגורוד אף הוא, לידיד המשפחה וכמה שנים אחר כך הוא אף אימץ את אחיו הבכור של סברדלוב, יהושע זלמן סברדלוב, כבן. אותו אח של סברדלוב התנצר, קיבל את שם משפחתו של גורקי - פשקוב, והיה לימים לגנרל בצבא הצרפתי - זינובי פשקוב.

ב-1902 פגש גורקי את לנין והפך לבן בריתו וידידו. סברדלוב הלך בעקבות ידיד המשפחה ובאותה שנה, בגיל 17, הוא הצטרף למפלגתו של לנין - "מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית". ב-1903, בעקבות לנין, הוא הצטרף לפלג הבולשביקי של המפלגה. באותה שנה הוא אף נעצר לראשונה על ידי האוכראנה - משטרת הצאר.

סברדלוב השתתף במהפכת 1905, כמפקד המחתרת הבולשביקית בהרי אורל. בעקבות זאת הוא נעצר ביוני 1906 ומאז היה במשך כ-11 שנה, כמעט ללא הפסקה, במאסר או בגלות, עד 1917. בסתיו 1913 נבחר סברדלוב לראשונה לוועד המרכזי של המפלגה הבולשביקית, בהיעדרו והוא בן 27 בלבד[1]. שנתיים מתוך שנות הגלות שבילה בתוך רוסיה (19141916), היו בסיביר, לצידו של סטלין. עם פרוץ מהפכת פברואר 1917 והדחת הצאר חזר סברדלוב לפעילות פוליטית מלאה בפטרוגרד (כיום סנקט פטרבורג) ונבחר שוב לוועד המרכזי, והפעם, בנוסף לכך, גם לתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה, שהיה שני בחשיבותו רק ללנין. לנין אף תכנן ככל הנראה להוריש לסברדלוב את הנהגת המפלגה והמדינה, בבוא היום[2].

סברדלוב ארגן יחד עם סטלין את הועידה הקומוניסטית השישית שהתקיימה בחשאי ביולי-אוגוסט 1917[3]. סברדלוב לקח לאחר מכן חלק פעיל ביותר, במהפכת אוקטובר. ב-1922 טען גנרל רוסי מלוכני, מיכאיל דיטריכס, שסברדלוב ארגן את רצח הצאר המודח, ניקולאי השני, ומשפחתו ביקטרינבורג, ב-16 ביולי 1918. ב-1990 חזר המחזאי הרוסי אדוארד רדז'ינסקי על הטענה הזו בספר רב-מכר על אחרוני הרומנובים, שהתפרסם בשורה של לשונות.

ראש הרפובליקה הרוסיתעריכה

ב-21 בנובמבר 1917, התפטר לב קמנייב מתפקידו כיו"ר הוועד הפועל המרכזי של כל רוסיה, פחות משבועיים אחרי פרוץ מהפכת אוקטובר ובחירתו לתפקיד. הרקע היה נכונותו המופרזת מדי לטעמו של לנין, לשאת ולתת עם יריבי המפלגה ובראש וראשונה איגוד פועלי מסילות הברזל, שאיים אותה עת בשביתה כנגד הקומוניסטים. סברדלוב, המיליטנטי יותר, קיבל תפקיד זה במקומו[4], על פי מצוות לנין ובכך היה לנשיא השני של רוסיה הסובייטית והיהודי השני בתפקיד זה. הוא המשיך לכהן כנשיא רוסיה הסובייטית בפועל במשך כשנה וחצי אחר כך, עד יום מותו במרץ 1919, בן פחות מ-34.

סברדלוב נפטר ממגפת השפעת שפשתה עם סיום מלחמת העולם הראשונה, בכל אירופה. באשר לגורם המוות, נשמעו במשך השנים טענות בלתי מוכחות, כי הייתה זו התנקשות בחייו ולאו דווקא מחלה שגרמה למותו. הוא נקבר בבית הקברות של חומת הקרמלין בצידה המערבי של הכיכר האדומה במוסקבה ולצידו נקברו לאחר מכן רבים אחרים ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. את מקומו בתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ירשו טכנוקרטים שונים, עד 1922, עת נכנס סטלין לתפקיד והפך אותו שוב למוקד של כוח במפלגה.

ב. כץ כתב עליו בהבוקר[5]:

"הנשיא ... הראשון היה היהודי סוורדלוב. אינטליגנט בינוני. היה מנושאי־כליו של לנין. לא המרה מימיו את פיו, וכשנצחו הבולשביקים בחר בו לנין, מבלי שים לב ליהדותו, מפני שהכיר אותו בתור אדם הנשמע לכל אשר יצוה."

הנצחהעריכה

ב-1924 שינה השלטון הקומוניסטי את שמם של העיר יקטרינבורג ומחוז יקטרינבורג לסברדלובסק על שם יעקב סברדלוב. העיר חזרה לשם המקורי רק אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי, ב-1991, ואילו מחוז סברדלובסק שמר על השם הסובייטי. סברדלוב הונצח על בולים רבים של ברית המועצות[6]. פסלו שהוצב במוסקבה הוסר בשנת 1991[7].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה