יעקב סגל

יעקב סגל (1903- 6 בינואר 1978) היה משפטן ישראלי שכיהן כשופט בית משפט השלום בתל אביב.

יעקב סגל

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1906 תרס"ו יפו, ישראל
פטירה	6 בינואר 1978 (בגיל 72 בערך)
מקום קבורה	בבית הקברות הישן בראשון לציון
עיסוק	שופט בבית משפט השלום
בת זוג	עדה לבית סימינובסקי
שופט בית משפט השלום
שופט ראשי בבית משפט השלום במחוז תל אביב ובמחוז מרכז

ביוגרפיה

יעקב סגל נולד ביפו. בשנת 1906 הגיע עם משפחתו לראשון לציון. למד בבית הספר חביב במושבה ובגימנסיה הרצליה בתל אביב.

בשנים 1924–1925 למד משפטים באוניברסיטה בטורינו, איטליה. לאחר שובו ארצה, המשיך את לימודיו בבית ספר הגבוה למשפטים של הממשל הבריטי בירושלים. ב-1929 הוא הוסמך כעורך דין. עם נישואיו לעדה (לבית סימינובסקי), ב-1930, עבר לתל אביב, שם עבד כעורך דין עצמאי. עד שנת 1957 עסק בעריכת דין בתל אביב, בין שאר ענפי המקצוע עסק בעיקר במשפטים אזרחיים ופליליים ובענייני מקרקעין. בשנת 1957 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום, ו-3 שנים לאחר מכן התמנה לנשיא בית משפט השלום של מחוז תל אביב, עד לפרישתו ב-1973.

פעילות ציבורית

היה פעיל בתנועות הצופים ומכבי. כיהן כיושב ראש המכבי וכיושב ראש בית הדין העליון של הסתדרות המכבי בארץ ישראל ושל המכבי העולמי. כמו כן, סגל היה חבר הוועדה העליונה של התאחדות הכדורגל בארץ ישראל ושל בית הדין העליון של ההתאחדות. בנוסף, עם הקמתה ב-1922, שימש סגל כיושב ראש קבוצת ספורט "היעלים".

בצעירותו היה חבר בארגון ההגנה. היה חבר הוועד הפועל של התאחדות הציונים הכלליים בארץ ישראל וחבר הוועד העירוני של ההתאחדות בתל אביב. חבר בבני ברית ואח ב"לשכת בצלאל" של הבונים החופשיים, שהייתה לשכת בת של "לשכת הכוכב מס' 13",סגל ייסד את לשכות ביל"ו מס' 33, ולשכת עין הקורא מס' 49, כיהן כנשיא בצלאל, ביל"ו ועין הקורא, ולאחר מכן כנשיא גדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל של מסדר הבונים החופשים בארץ ישראל.

לאחר קום המדינה כיהן כמנהל אגף ההפקעות והפיצויים במשרד הביטחון.

מורשתו

לאחר מותו, בהתאם לצוואתו, הוקמה קרן מלגות לתלמידים מיעוטי יכולת בראשון לציון לצורך לימודים תיכוניים וגבוהים.

בעיר ראשון לציון הוקם גן לזכרו "גן השופט יעקב סגל".

קישורים חיצוניים

• השופט יעקב סגל ז"ל באתר הרשות השופטת