יעקב עדס

ראש ישיבת פורת יוסף, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול, חבר מועצת הרבנות הראשית

הרב יעקב חי ציון עדס (ירושלים, ח' באדר ה'תרנ"ח, 2 במרץ 1898 - כ"ז בתמוז תשכ"ג, 19 ביולי 1963) היה ראש ישיבת פורת יוסף במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית[1].

הרב יעקב עדס
הרב יעקב עדס
הרב יעקב עדס
לידה 2 במרץ 1898
ח' באדר ה'תרנ"ח
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 1963 (בגיל 65)
כ"ז בתמוז ה'תשכ"ג
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 4 באוגוסט 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו חדות יעקב
אב אברהם חיים עדס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יהודה עדס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. מימין הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס
משמאל לימין: הרב יעקב עדס, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עזרא עטייה, הרב מנצור בן שמעון, הרב משה יוסף עדס והרב משה פרוש

ביוגרפיהעריכה

נולד בירושלים לרב אברהם חיים עדס ולצלחה. בילדותו למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים והתחנך על ידי אביו. בשנת 1910 (ה'תר"ע) החל ללמוד בישיבת אהל מועד אצל הרב רפאל שלמה לניאדו, ובהמשך אצל הרב יוסף ידיד הלוי. בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נישא לחיה אסתר, בתו של הרב עזרא הררי רפול. בעקבות העוני בו חיו, הרב נסים נחום העמיד לרשותם דירת חדר למשך תקופה.

בשנת 1920 (ה'תר"ף) הוסמך לרבנות, ומונה למגיד שיעור בישיבת אהל מועד, עד חודש אפריל 1923 (אייר ה'תרפ"ג), אז עברו תלמידי הישיבה לישיבת פורת יוסף, שם מונה גם כן למגיד שיעור ובהמשך לאחד מראשי הישיבה. כתביו מתקופה זו שהיו בישיבה נשרפו יחד איתה בעת כיבוש הירדנים.

בשנת 1935 (ה'תרצ"ה) מונה לחבר בית הדין לעדת הספרדים בירושלים על ידי הרב יעקב מאיר, וכיהן בתפקיד זה עד סוף שנת 1943 (ה'תש"ג).

בשנת 1944 (ה'תש"ד) החל לשמש כדיין בבית הדין בתל אביב, בעצת הרב דוד יונגרייז, ונבחר לכהן גם כרבה של קהילת יוצאי ארם צובא בעיר. בתקופה זו התגורר בירושלים, והיה עושה את דרכו לתל אביב באוטובוסים וחוזר לביתו, אחת לשבוע.

בסוף שנת 1945 (ה'תש"ה) החל לשמש כראש אב בית דין בירושלים, עד שנת 1955 (ה'תשט"ו), אז נבחר לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול[2][3] לצד הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה הדאיה, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב אליעזר גולדשמידט והרב יוסף שלום אלישיב. בתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו בשנת 1963 (ה'תשכ"ג).

בחייו חלה מספר פעמים. בשנת 1936 (ה'תרצ"ו) שכל את בנו הבכור אברהם, בגיל 16, ובעקבות כך לקה בהתקף לב ובמשך תקופה מאן להתנחם. כשנודע לו על פטירת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, קיבל התקף לב נוסף.

בחודשים האחרונים לחייו אושפז בעקבות שטף דם מוחי, עד שהלך לעולמו ב-4 באוגוסט 1963 (כ"ז בתמוז ה'תשכ"ג) ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות[4]

בניו, רב יהודה ורב דניאל עדס, הקימו על שמו את ישיבת קול יעקב.

ספריועריכה

תשובותיו ההלכתיות כונסו על ידי בניו ונכדיו בשני כרכים, ושמם 'חדוות יעקב'.[5]

 
מימין לשמאל: הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב עדס, הרב מנצור בן שמעון והרב יהודה צדקה

משפחתועריכה

ילדיו:

נכדיו:

  • נכדו הרב אברהם עדס מבני ברק - חוקר יהדות חלב ומחבר ספר "דרך אר"ץ" על מנהגי ארם צובא ועוד.
  • נכדו הרב יעקב עדס - מקובל ומח"ס "דברי יעקב" ועוד.
  • נכדו הרב אברהם חיים עדס - מו"צ בשכונת בית וגן ומח"ס "ויאמר אברהם", "ארבעת המינים למהדרין", "השבת בתפארתה" ועוד.
  • נכדו העיתונאי יעקב ריבלין.

תלמידיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד זריצקי, מיחידי סגולה, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 177–180
  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 342 - 388)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב עדס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה