יעקב צבי יאליש

מגדולי גאוני וחכמי פולין, חריף ובקי גדול בתורת הנגלה והנסתר, אב בית דין בערים שונות, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, מקורות, סגנון מלא הערצה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב יעקב צבי יאליש (כתיב ארכאי, קרי: יוֹלֶס; תקל"ח, 1777, פשמישל - ט' בניסן ה'תקפ"ה, 1825, ריישא) היה רב ומקובל פולני, אב בית דין בערים שונות, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב ורישא.

יעקב צבי יאליש
לידה 1777
תקל"ח
פשמישל
פטירה 1825 (בגיל 48 בערך)
ט' בניסן תקפ"ה
רישא
מקום קבורה רישא
מקום פעילות פולין
תקופת הפעילות ?–1824 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק אב בית דין
רבותיו החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ורבי מנחם מנדל מרימנוב
חיבוריו מלא הרועים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נפטר בגיל 47 בלבד בעיר רישא ובה נקבר. על מצבתו נרשם "פה נקבר הרב הגאון הגדול בוצינא קדישא חסידא ופרישא מוה"ר צבי יעקב בן הרב נפתלי ז"ל נפטר ט' ניסן תקפ"ה".

ספר מלא הרועים עריכה

חיבר את הגהות "מלוא הרועים" חידושים בסוגיות הש"ס שהודפסו בסוף הש"ס, ואת הספר "מלוא הרועים" זאלקווא תקצ"ט המחולק לשני חלקים, בהם מסודרים כללי הש"ס בסדר א"ב, בחלק א' מסודרות דעות התנאים והאמוראים בכל מחלוקת שהיא, ובחלק ב' מבוארים כללי המידות והדרשות שהתורה נדרשת בהם. בהקדמתו לספר זה כתב "רבים המה חקרי הלב אשר הלך לבי בהם בחכמה אלוקית ובחכמה טבעית ובדרושי תורה על דרך הפשט ועל דרך הדרש ובמדרשים והלכה ואגדה ופלפול עמוק בכל אלה חנני ה' לחדש בהם וכל אלה חוברו יחדיו והמה בכתובים אתי". בזכות ספרו זה התפרסם שמו בכל העולם, הספר זכה למהדורות רבות והתחבב על הלומדים.

שאר ספריו עריכה

  • קהלת יעקב לבוב תר"ל וחלק שני שנקרא "ישרש יעקב" – שניהם על חכמת הקבלה.
  • אמת ליעקב פירוש על התורה.
  • קול יעקב- פרוש על התורה.
  • קהלת יעקב חידושי הלכות ודרושים על מסכת ברכות
  • חינוך בית יהודה חיבור על אגדות חז"ל בדרך החקירה והקבלה ועל אופני השגחת ה' על ברואיו - ורשה תרכ"ט.
  • בית ועד לחכמים - ערכים לסדר תנאים ואמוראים קראקא תרמ"ד.
  • פרשת דרכים זוטא ובו פלפולי הלכה ודרושי אגדה.
  • זכרון יעקב יהודא – דרשות מהגאון ומבנו על ראש השנה עשי"ת שבת שובה שבת הגדול הספדים וליקוטים - מונקאטש תרפ"ח.
  • שמן ששון – פירוש על ספר תהלים וכלול בו גם מאמר מלחמות ה' ובו כעין ויכוח כדי להגן על דרכי החסידות, וחידושים על מסכת פסחים שלא נדפסו בסדר הש"ס.

חיבר ספרים נוספים שעודם בכתובים:

  • "בציר אביעזר" - חידושי אגדות.
  • "נחלת יעקב" - הגהות על הש"ך.
  • חיבור עמ"ס ברכות,
  • "מנחת יעקב"
  • "פרפראות לחכמה"
  • חידושי שו"ע ופוסקים ראשונים ואחרונים
  • חידושי הנ"ך בנגלה ובנסתר
  • שו"ת
  • ביאורים על טור או"ח
  • הגהות וחידושים על תורת כהנים
  • שער רחל ולאה.

רבותיו עריכה

רבותיו המובהקים היו המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב והחוזה מלובלין. לאחר פטירתם[1] היה לפעמים מסתופף בצילו של רבי נפתלי מרופשיץ.

בניו עריכה

רבי אברהם אליעזר יהודא לייבוש מסטריא, וביתו רבקה לאה אשת רבי אברהם ליבר הכהן טריגאט מטארני.

ציוני דרך בימי חייו עריכה

תקס"ו – נזכר כהרב מדינוב בעיר בראד בפירוש טור על התורה שנדפס בעיר זאלקווא. תקס"ז – נזכר כהרב מדינוב בעיר רעדים בספר נועם מגדים על התורה. תקע"ח – נזכר כהרב מדינוב במפתחות שו"ת בית אפרים לש"ב הגראז"מ (סימן כג-כד). תקפ"ג – כז תמוז חותם כאב"ד גלאגוב בספר תולדות אברהם אייזנברג. תקפ"ה – ט' ניסן נפטר ומנו"כ בריישא.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שלשתם הסתלקו בשנת תקע"ה.