יעקב שרגא זינגר
יעקב שרגא פייבל זינגר (תרנ"ט, 1899 - ט"ז בתמוז תש"ב, 1 ביולי 1942) היה רבה האחרון של אוסטרובה (אוסטרוב מזובייצקה) הפולנית, נכדם של אדמו"רי אלכסנדר.
 | |
| לידה |
1899 אלכסנדר לודז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| נרצח |
1 ביולי 1942 (בגיל 43 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 1 ביולי 1942 |
  | |
| ערך ללא מקורות | |
ביוגרפיה עריכה
נולד לרב יצחק מאיר, רבה של אלכסנדר לודז'. אביו היה בנו של הרב אליהו אב"ד בפשיסחה ואחר כך רבה של קאליש וחתנו של רבי שמואל צבי דנציגר בעל ה"תפארת שמואל" מאלכסנדר. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר מאלכסנדר ובגיל 11 נשלח לקאליש ללמוד אצל סבו הרב זינגר. אצל סבו זה למד מלבד גמרא גם הלכה והוראה וכבר בבחרותו התפרסם כלמדן ותלמיד חכם. בגיל 18 התארס ליוטא, בתו של רבי יוסף קאליש, אז רבה של אוסטרוב ולימים האדמו"ר מאמשינוב ונישאו בשנת תרע"ז באוסטרוב.
בשנת תרע"ח נפטר רבי מנחם קאליש האדמו"ר מאמשינוב, ובנו רבי יוסף נקרא למלא את מקומו. הרב יעקב פייבל עזב יחד עמו לאמשינוב שם ישב ושקד על לימודו בהתמדה. את מקום חמיו ברבנות מילא רבי מאיר דן פלאצקי אשר נפטר בשנת תרפ"ח. שנתיים חיפשו תושבי העיר רב שימלא את מקומו ולא מצאו. באותם הימים הגיע רבי יוסף שכיהן כאדמו"ר מאמשינוב לביקור בעיר רבנותו לשעבר ואז הועלתה ההצעה לקחת את חתנו רבי יעקב פייבל לכהן כרב; בט"ו בשבט תר"צ הוכתר לרבה של אוסטרוב. הרב זינגר התמסר לקהילתו וניהל את העיר בחכמה על פי עצת חותנו.
בשואה עריכה
בסוף שנת תרצ"ט החלו הנאצים להפציץ את העיר וכעבור שבוע נכנסו לעיר ומיד עם כניסתם רצחו חמישה עשר יהודים. הרב יעקב פייבל יחד עם כמה יהודים התעסקו בקבורתם והנאצים רצו להורגם בבית הקברות. בני המשפחה התחננו לנאצים והם שחררו אותם חזרה לביתם. בראש השנה ת"ש לקחו הנאצים את הרב ואת מזכיר הקהילה והכריחו אותם לגזוז אחד לשני את זקנם ולאחר מכן התעללו בהם. הרב זינגר החליט לברוח לשטחים שהיו כבושים על ידי הרוסים אך לפני שהספיק נתפס שוב על ידי הגסטפו שדרשו ממנו להביא חמישה קילו זהב תוך 24 שעות. באותו לילה נמלט לזמברוב ומשם לסלונים (שהייתה אז כבר חלק מבלארוס בשליטת הרוסים) שם שהה אצל בן דודו רבי שלמה דוד יהושע וינברג האדמו"ר מסלונים (חתן דודו ה"עקידת יצחק").
בסלונים התאושש הרב זינגר והחל לדאוג לפליטי עירו ששהו בסביבה. הרב זינגר תכנן להימלט לווילנה שהייתה אז עצמאית בשלטון ליטא ושלח לשם את בנו הבכור הרב יחיאל מנחם למצוא דירה שם. בינתיים השתלטו הרוסים על וילנה ולאחר מכן בוטל ההסכם עם הנאצים ואלו האחרונים פתחו במבצע ברברוסה והשתלטו על סלונים. מיד עם הכיבוש החריבו הנאצים את העיר ורצחו יהודים רבים ביניהם רבה של העיר הרב יהודה לייב פיין. לאחר הרצחו של הרב פיין מילא הרב זינגר באופן לא רשמי את מקומו ברבנות וישב בוועד הקהל באופן קבוע, עזר בהספקה ועזרה לבני העיר והיה אחראי על ענייני הדת. בי"ד בתמוז תש"ב (29 ביוני 1942) החלו הנאצים לרצוח את יהודי העיר. הרב הסתתר עם אשתו ותשעת ילדיו אך למחרת הוצאו על ידי השוטרים הבלארוסיים ונשלחו לכלא ולמחרת בט"ז בתמוז נרצחו בשדרות צ'פלובה יחד עם יהודי העיר.
צאצאיו עריכה
בנו הבכור, הרב יחיאל מנחם (תרע"ט - ו' בחשוון תשמ"ט) שנשלח לווילנה על ידי אביו, נמלט כמו יהודים רבים יחד עם חברו יצחק טופולה לשאנגחאי ולאחר המלחמה היגר לארצות הברית שם נישא לרחל, אחותו של חבירו (בני הרב ישראל יעקב טופולה אב"ד סדוונא). עבד במסחר ביהלומים. הוציא את ספרי השושלת מחדש, "ישמח ישראל" ו"תפארת שמואל". בסוף שנת תשמ"ד פתח בית המדרש ע"ש אדמו"רי אלכסנדר בבורו פארק, ולאחמ"כ היה לו חלק בפתיחת ישיבה כלל חסידי בבורו פארק "תפארת שמואל אלכסנדר". לאחר פטירתו מילא בנו רבי יוסף יצחק מאיר את מקומו בבורו פארק בארצות הברית. בן אחר הוא רבי אברהם ברוך משמש כראש ישיבת "תפארת שמואל" אלכסנדר.
קישורים חיצוניים עריכה
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יעקב שרגא זינגער הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 50, באתר היברובוקס
- ספר יזכור לקהילת אוסטרוב עמ' 28, בספריית העיר ניו יורק.