יעקב שרת

עיתונאי ישראלי

יעקב (קובי) שרת (נולד ב-26 ביולי 1927) הוא עיתונאי, מתרגם, מוציא לאור ופזמונאי, בנו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, מנהל "העמותה למורשת משה שרת" והמוציא לאור של כתבי אביו.

יעקב שרת
יעקב שרת במדי הבריגדיה היהודית, 1945
יעקב שרת במדי הבריגדיה היהודית, 1945
לידה 26 ביולי 1927 (בן 93)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, מתרגם, פזמונאי, עורך ספרותי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר העיר תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יעקב שרת למד בבית הספר התיכון בית הכרם בירושלים. עם מוריו נמנו דוד בנבנישתי וישעיהו ליבוביץ'. ב-1944, במסגרת הכשרה של הפלמ"ח, שהה ביישוב בית הערבה. בגיל 17 התגייס לבריגדה היהודית, שאביו היה בין מקימיה.

היה בין מייסדי קיבוץ חצרים שבנגב.

אחר כך למד היסטוריה רוסית בלונדון, וב־1960 שימש כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בברית המועצות ממנה גורש ב-1961, באשמת ריגול.

בשנת 1989, תקופת האינתיפאדה הראשונה, הוציא לאור את ספרו "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה", ובו הוא מנבא את מותו של המפעל הציוני, משום שאם ה'כיבוש והדיכוי' לא ייפסקו, מרחץ הדמים במזרח התיכון לא יסתיים, דבר שיסכן לדעתו את המפעל הציוני.

מפעלו הגדול היה הוצאתם לאור של יומני משה שרת, שפורסמו ב-1978 ועוררו הדים רבים[1]. כן הוציא לאור ספרים המבוססים על מכתביו של אביו.

בין פעילויותיו חיבור פזמונים להם כתבו לחנים טובי המלחינים בזמר העברי. בין הידועים שבהם נמנים "נגן לי ירדן", "אהבה פשוטה" ו"כנרת אחרת".

את שירו "נמה יפו" עיבד גיל אלדמע, למילים של יוסף מילוא וליצירה של יוני רכטר[2].

שרת הוא מתרגם פורה ומגוון מאנגלית ומרוסית. בין היתר תרגם את ספרו של בני מוריס "קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני - ערבי"[3], את ספרו של דזמונד מוריס, "הקוף העירום", וכן ספרי ילדים קלאסיים כספרי ההרפתקאות של פרידריך וילהלם מדר והספר "מונפליט" של ג'ון מיד פוקנר.

ב-2012 יצא לאור ספרו "פניני קדם" בהוצאת ידיעות ספרים, אסופת פתגמים וניבים עבריים קדומים[4].

בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו[5]

העמותה להנצחת משה שרתעריכה

ב-1993 הקים יעקב שרת, יחד עם אחיו חיים שרת, את "העמותה למורשת משה שרת", במטרה לרכז, ולקטלג ולפרסם את כל כתבי אביהם[6], ולהוציא לאור כתבים אלה בצורה מסודרת ומוערת[7]. העמותה הוציאה לאור 14 ספרים, ביניהם הספר "דבר דבור 1949", שמכיל כאלף עמודים ומרכז את נאומי שרת באותה שנה. באתר האינטרנט של העמותה אפשר לעיין חינם ב-30 מספריו, כולל אלה שיצאו לאור בחייו ולפני הקמת העמותה, ובכללם שמונת כרכי היומן האישי שלו[8].

חיים אישייםעריכה

יעקב שרת נשוי לרנה שרת, מורה למחול, כוריאוגרפית וחוקרת מחול. בתו, נורית שרת, היא צלמת ואמנית ווידאו[9].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה