יֵפִים מַטְבֵיֶיבִיץ' בֵרֵזוֹבְסְקִירוסית Ефи́м Матве́евич Березо́вский; ‏8 בפברואר 1913 - 19 בדצמבר 2011) היה קצין יהודי סובייטי אשר השתתף במלחמת העולם השנייה וזכה לאות גיבור ברית המועצות על חלקו בהצלחת צליחת נהר הדנייפר והרחבת השליטה בצידו המערבי של הנהר במהלך הקרבות.

יפים מטבייביץ' ברזובסקי
Ефим Матвеевич Березовский
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 בפברואר 1913
סאווראן, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 19 בדצמבר 2011 (בגיל 98)
מוסקבה רוסיהרוסיה רוסיה
מקום קבורה Babushkinskiy Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של אוקראינה, המדינה האוקראינית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה St. Petersburg State Transport University עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19351938, 19411945
דרגה מיור (ברית המועצות) מאיור (רב-סרן)
תפקידים בשירות
מפקד הסוללה ה-2 ברגימנט תותחים מס' 692 בדיוויזיה מס' 240 של הארמייה ה-38 (חזית וורונז')
פעולות ומבצעים
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
עיטור לנין (10.01.44)
עיטור הדגל האדום (19.01.45)
גיבור ברית המועצות (10.1.1944)
עיטור אלכסנדר נבסקי (24.02.44; מס' סידורי 7490)
2 עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה בדרגה ראשונה (15.10.43); (06.04.85)
עיטור הכוכב האדום (06.05.44)
עיטור פועלי הדגל האדום
מדליית העוז (31.10.42) ומדליות אחרות
תפקידים אזרחיים
עבודה באיגוד מסחרי כלל ארצי למפעלי תוצרת חשמל-מכנית
הנצחה
אזרח כבוד של העיר לוזובה (מחוז חרקוב)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד במשפחת איכרים יהודית. התגייס לצבא האדום מ-1935 עד 1938, לאחר מכן סיים את לימודיו במכללת הרכבות במוסקבה ב-1941 והתחיל לעבוד כמכונאי-חשמלאי ראשי בתחנת רכבת יסינובאטאיה במחוז סטלינו

גויס חזרה לצבא האדום ב-1941 והצטרף לקרבות בפברואר 1942. הצטיין בחציית הדנייפר, היה בין הראשונים לחצות את הנהר ב-28 בספטמבר 1943 קרוב לכפר ליוטז' בהיותו אז מפקד הסוללה ה-2 ברגימנט תותחים מס' 692 בדיוויזיה מס' 240 של הארמייה ה-38 (חזית וורונז', סיפק סיוע ארטילרי ליחידות אחרות והצליח להדוף 11 מתקפות נגד של האויב. על כך ב-10 בינואר 1944 הוענק לו אות גיבור ברית המועצות וכוכב הזהב מס' 2243.

סיים שרותו ב-1945 וב-1949 סיים את לימודיו במכון לנינגרד למהנדסי תחבורת הרכבות. בהמשך התגורר במוסקבה ועבד באיגוד מסחרי כלל ארצי למפעלי תוצרת חשמל-מכנית.

קישורים חיצוניים עריכה