יצחק אברהם עבאדי
יצחק אברהם עבאדי (25 באוקטובר 1897 – 22 בדצמבר 1969) היה מורה, עיתונאי, עסקן וסופר, המתרגם הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בדרגת פקיד רם דרג. פרסם בעיתוני הארץ מאמרים בענייני מדיניות ולשון.
ביוגרפיה עריכה
נולד בירושלים ב-25 באוקטובר 1897 (כ"ט בתשרי ה'תרנ"ח) לאברהם עבאדי שהיה סוחר שעלה מדמשק, ולסולטאנה שהייתה צאצאית למשפחת ברוך מזרחי ולרב ניסים חיים משה מזרחי. לימים היה גיסו של דב יוסף.
התייתם בגיל צעיר, והשלים לימודיו בבית הספר למל, בית הספר למסחר של חברת העזרה בירושלים, ואחר כך בבית המדרש למורים העבריים, שם השלים את מסלול לימודיו בשנת 1914 (ה'תרע"ד), ותוך כדי כך קנה בלימודים עצמיים שליטה בשפות.
תחילה תפקד בהוראה, ולאחר כיבוש הארץ על ידי האנגלים, נמנה עם מייסדי חברת הסולל והשתתף בעריכת עיתוניה "דואר היום" בעברית כעורך, "פלשתיין ויקלי" באנגלית, ו"בריד אל יום" בערבית. העיתונים שערך היו בהשקפת עולם יהודית וארץ ישראלית ברורה, השוקדת על הבנה הדדית על שלום וגומלין, ובמשך שנים רבות היה מבין ראשי הציבור היהודי, נוצרי ומוסלמי שהיו מתכנסים בביתו של איתמר בן-אב"י. עד תום חייו היה מהמאמינים הגדולים בשיתוף פעולה יהודי וערבי.
על פי המלצת הנציגות היישובית (אליעזר הופיין - יוסף מיוחס - יעקב טהון) הועסק בתחילה במשרדי מושל מחוז ירושלים סיר רונלד סטורס כמתרגם מברקי "רויטרס" מאנגלית לעברית לצד אחד מאויבי היהודים חאג' אמין אל-חוסייני (לימים המופתי של ירושלים), עמו היה מחליף תדירות דעות.
בשנים 1920 - 1945 שימש כמתורגמן הרשמי לעברית של ממשלת המנדט (ראש משרד התרגומים הראשי). תפקיד בו היה עד למרבית הפגישות בין הנציבים העליונים והמזכירים הראשיים עם ראשי היישוב. בתפקיד זה קנה שם כאשר לא היה מתרגם פסוק כפשוטו אלא נשא דבר התושבים היהודיים בא"י (דוגמת תרגום המונח "פלשתינה" ל"ארץ ישראל".
בתפקיד המתרגם הראשי לממשלת המנדט התפרסם כאשר תרגם את המונח "פלשתינה" ל"ארץ ישראל", וקבע אותו כתואר-רשמי.
פרסם מאמרים רבים בעיתוני הארץ ובעיתוני חו"ל, ותרגם ספרים רבים, ביניהם (זכרונותיו של סטורס, "יומן ארץ ישראלי" מאת פרדריק קיש, "המדריך לארץ ישראל" של הארי צ'ארלס לוק ואדוארד קית'-רוץ'), ערך את קובץ החוקים של דרייטון בעברית, השתתף בעריכת המילון האנגלי - עברי ועוד. במסגרת זו חידש הרבה מונחים בעברית, ואף כי מוצאו בבית מדרשו של אליעזר בן-יהודה, העדיף יותר לפתור בעיות לשוניות בדרך של פרשנות.
שימש בכל ועדות החקירה שפקדו את הארץ, מוועדת הייקראפט שחקרה את מאורעות יפו, דרך ועדת הכותל, וועדת שו וועדת פיל.
ראשי היישוב ניצלו את קשריו לפניה פוליטית אל האנגלים. כך ניצל מנחם אוסישקין את קשריו על מנת לפנות להרברט סמואל בדיון בבית הלורדים לצורך התנגדות לתוכנית החלוקה.
נמנה עם עורכי "אוצר לשון המקרא" (הקונקורדנציה התנ"כית המקיפה), ובחיבורו "בינינו לבין האנגלים" סיכם את כהונתו בכך שהקרע שנגרם בין היישוב היהודי לבין האנגלים נבע לא רק מטעמים מדיניים אלא גם מגישות שונות של הלכי רוח והשקפת עולם וחברה.
על שמו רחוב בירושלים בשכונת גבעת הוורדים.
ספרו עריכה
- בינינו לבין האנגלים: ניסיון לניתוח מערכת היחסים שבין אנגלים ליהודים ובין יהודים לאנגלים. הוצאת קריית-ספר, 1947.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אברהם חיים אלחנני, ירושלים ואנשים בה.
- מ.ד. גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "יצחק עבאדי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1294