פתיחת התפריט הראשי

רבי יצחק אדרבי (~ה'ר"ף, 1520 - ז' באייר ה'של"ז, 24 באפריל 1577[1]) היה פוסק הלכה וראש ישיבה מחכמי יהדות סלוניקי, מרבני הפזורה הספרדית במאה ה-16 בשטחי האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בסלוניקי לרב שמואל אדרבי, בצעירותו למד יחד עם שמואל די מדינה אצל רבי יוסף טאיטאצאק והיה לתלמידו המובהק. כבר בצעירותו התמנה כרב בקהילת לישבון ובשנת ה'ש"ט, 1549, התמנה כרבה של קהילת "שלום" בעיר שבה כיהן עד לפטירתו.

רבי יצחק אדרבי נחשב לאחד מגדולי הפוסקים במאה ה-16 ושאלות הלכתיות נשלחו אליו מרחבי הבלקן. הוא היה ידידו ועמיתו של רבי שמואל די מדינה, חברו משכבר ואחד מחשובי הפוסקים בזמנו, ובתי הדין של שניהם היו מן החשובים ביותר בסלוניקי, הם העריכו זה את זה אף שלעיתים התגלעה ביניהם מחלוקת והוחלפו האשמות הדדיות. חלק מתשובותיו כונסו בספר השו"ת דברי ריבות שנדפס בסלוניקי חמש שנים לאחר פטירתו (ה'שמ"ב) וזכה למהדורות נוספות.

דרשותיו כתובות בסגנון מליצי ואף הן באו בדפוס בשם "דברי שלום" וזכו למהדורות חוזרות. לפי יעקב קלצקין היה רבי יצחק אדרבי גם מקובל ובקיא בספרות הקבלה, אך חוקר תולדות יהודי סלוניקי, יצחק שמואל עמנואל, חולק על כך[2].

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק שמואל עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם, ח"א, תל אביב תרצ"ו, פריט 243, עמ' קנו-קנז.
  • מיכאל מולכו, בית העלמין של יהודי שאלוניקי, ירושלים תשל"ה, פריט 510, עמ' 163–164

קישורים חיצונייםעריכה

ספריו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התאריך המדויק לפי העתק המצבה השלם יותר, המובא אצל עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם, ח"א, תל אביב תרצ"ו. עמ' קנו. אך ראו שם בהערה שבעמ' קנז, שאין הדבר ברור כל צרכו. יש מאחרים את תאריך הפטירה לשנת ה'שמ"ד, 1584.
  2. ^ עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם, ח"א, תל אביב תרצ"ו. מכתב קלצקין בראש הספר.