יצחק אוחנה
הרב יצחק אוחנה (ה'תרס"ח 1908 – ט"ז בשבט ה'תשנ"ב, 21 בינואר 1992) היה רב ישראלי, שכיהן כרבה של קריית שמונה (1954–1978).
לידה |
1908 ה'תרס"ח מקנס, מרוקו |
---|---|
פטירה |
21 בינואר 1992 (בגיל 84 בערך) ט"ז בשבט ה'תשנ"ב |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 21 בינואר 1992 |
תפקידים נוספים | רב עיר |
צאצאים | יוסף אוחנה |
תולדות חייו
עריכהנולד במקנס שבמרוקו לרבקה ורבי אברהם אוחנה, אב”ד מקנס. למד אצל הרב רפאל ברוך טולדנו בישיבת מקנס.
בגיל 25 מונה על ידי רבי רפאל בירדוגו כדיין בבית דינו במקנס. בשנת ה'תר"ץ (1929/1930) הקים ישיבה לצעירים בעיר. עלה במסירות נפש לארץ ישראל בשנת ה'תש"ח (1948), ובחר לגור בירושלים למרות היותה מופגזת באותה שעה.[1] התגורר במושבה הגרמנית בירושלים שם עסק בהרבצת תורה והקים בתי כנסת. בשנת ה'תשט"ו (1954/1955), בזמן משבר עליית הנוער במרוקו, הוא שב למרוקו לבקשת הרב טולדנו, כדי להבטיח כיבוד רצונות ההורים לראות את ילדיהם מתחנכים במוסדות תורניים.
בשנת ה'תשי"ז (1957) מונה בידי הרבנים הראשיים לישראל לרב ורושם נישואין במועצה המקומית קריית שמונה.[2] בשנת 1960 המועצה הדתית העבירה אותו מכהונתו בשל אי סדרים במועצה[3] ובעקבות כך פיזר שר הדתות, הרב יעקב משה טולידאנו, לראשונה בישראל את המועצה הדתית והחזיר אותו לכהונתו.[4]
באוגוסט 1960 שמע כי באטליז אחד הוכנס בשר טריפה למכירה, הוא נכנס לאטליז ובמוצאו את בשר הטריפה עמד בפתח החנות והכריז בקול כי האטליז מוכר בשר טריפה, הקצב נטל סכין חדה ורץ אליו בכוונה לדוקרו נפש, ר' יצחק פתח את דש מעילו וצעק לו דקור אותי. הקצב נרתע לאחוריו באימה. באחד הפעמים שמו אותו גם בבית המעצר בתחנת המשטרה על פעולתו. הדבר גרם לסערה ציבורית גדולה והוא שוחרר.[5]
כהונתו הייתה מלווה בשנות ה-60[6][7] בסכסוכים רבים עם המועצה הדתית (שלא כונסה במשך כ-4 שנים[8]) ועם שר הדתות מטעם המפד"ל שעמד לפטרו.[7] מאבקים רבים נוספים היו לו עם בעלי האטליזים שחלקם סיפקו בשר שאינו כשר, ועל כן החרימם וציווה שלא לקנות מהם בשר.[9][10]
תחום שני שהקדיש לו את כל מרצו הוא חינוך הנוער. הוא פעל להקים בית הספר של החינוך העצמאי בעיר. בשלהי הקיץ כאשר הילדים היו בחופשה, הקים קייטנות לילדים שלמדו תורה וקראו תהילים, ומכספו העניק להם פרסים וממתקים.[11]
בשנת ה'תשל"ט (1978/1979) פרש מהרבנות בקרית שמונה ועבר לירושלים, שם למד בישיבת אהבת שלום של חתנו הרב יעקב משה הלל. לאחר כמה שנים עבר לחיפה ולמד בישיבת בנו הרב שמעון, שם גר עד לפטירתו.
על שמו נקראת ישיבת "כנסת בית יצחק" במודיעין עילית בראשות נכדו הרב אליהו דוד אוחנה.
מפעל הנעליים
עריכהבשנת 1938, אוחנה היה שותף עם רבי שלמה טולידאנו (מכונה "רבי שלמה טביב [הרופא]), בעסק של יצור נעליים. הרב אוחנה היה האחראי על יצור הנעליים ושיווקם, והרב טולידאנו היה המשקיע הכספי. הרב טולידאנו שהיה מטופל בצורכי ציבור (חברת ביקור חולים) סמך על הרב אוחנה, ומבלי להיכנס לפרטים המשיך להזרים כספים לרכישת עוד ועוד סחורה, כשלמעשה הרב אוחנה היה טרוד בלימוד תורה ולא השתמש כל כך בסחורה.
בשנת 1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, היות שהממשלה הייתה צריכה לייצר נעליים גם לחיילי הצבא וגם לאזרחים, הוציאו חוק במרוקו, שכל מפעל שברשותו הסחורה הזאת (עורות, מסמרים וכדומה) עליו להצהיר על כך לרשויות, וצירפו לכך איום שהכל יוחרם למי שלא ייענה. אוחנה וטולידאנו - לא שמעו כלל מההוראה הזאת. כעבור זמן קצר באה הלשנה לשלטון, שבזמן שאין מסמר אחד בכל המדינה, המפעל של אוחנה וטולידאנו מלא בסחורה עד אפס מקום. המשטרה סגרה את המפעל על מנעול ובריח. לאחר שנקבע מועד למשפט, הרב טולידאנו לא מצא עורך דין שיסכים לקבל התיק, שכולם אמרו שזה עסק ביש בשעת חירום, ואין טענה ממשית כדי להצדיק את המעשה.
אוחנה לקח מטולידאנו סכום של 5000 פרנק (סכום גדול באותו זמן) ולקח אותו ל"עורך דין" - הם הסתובבו אצל עניי העיר וחילקו את כל הכסף. לאחר מכן אמר הרב אוחנה "עכשיו, אחרי שלקחנו עורכי דין שהם רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס, הסר דאגה מליבך, ותראה שהכל יסתדר".[12] ביום המשפט, הוזמנו הרב אוחנה והרב טולידאנו לשיחה בארבע עיניים עם השופט. השופט עיין שעה ממושכת במסמכים שהיו לפניו. אחר כך אמר "אני לא מבין, חזות פניכם מוכיחה שאתם אנשים מכובדין וישרים מנכבדי הקהילה, איך עשיתם מעשה כזה, הרי אנחנו בשעת מלחמה, ועבירה כזאת הן מהחמורות ביותר בעת הזאת". אחר כך, לקח את כל התיק והניירות וקרע אותם לגזרים לנגד עיניהם, וזרק להם את מפתחות המפעל ואמר להם "מהרגע אין תיק כזה, אין אשמות", ואחר כך גם הוציא להם רישיון כחוק. בשנים הבאות, היה להם רווח כלכלי מהסחורה הרבה שהצטברה במפעל - בשעה שהיה לה ביקוש רב.[13]
משפחתו
עריכההיה נשוי לרובידא (נפטרה בשנת 2000). בניהם:
- הרב יוסף אוחנה - רבה של קריית מוצקין במשך 35 שנים (נפטר ב-2018[14])
- הרב שמעון אוחנה - ראש ישיבת "יגדיל תורה" בחיפה.
- הרב אברהם אוחנה - ראש ישיבת "עץ החיים".
- הרב מאיר אוחנה.
חתניהם:
- הרב יעקב משה הלל ראש ישיבת חברת אהבת שלום בירושלים
- הרב צבי סימן טוב, מרבני יוצאי אפגניסטן בישראל וראש ישיבת “אור התורה” בבני ברק.
לקריאה נוספת
עריכה- שמעון וענונו, ארזי הלבנון – אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, ירושלים, תשס"ו, כרך ב' עמוד 1214
- איש יהודי היה, אברהם אוחנה, הוצאת ספרים שעל יד ישיבת עקידת יצחק.
הערות שוליים
עריכה- ^ איש יהודי היה עמ' 42
- ^ העתקי מכתבים יוצאים 1., באתר ארכיון המדינה, עמ' 682
- ^ הרב בקרית-שמונה מועבר מכהונתו בעיתון הארץ, 1960/01/20
- ^ טולידאנו פיזר את המועצה הדתית בקריית-שמונה, חרות, 24 בינואר 1960
- ^ רבה הראשי של קרית-שמונה נעצר באשמת התפרעות, למרחב, 18 באוגוסט 1960
- ^ מוחים נגד שרירות לבו של הרב אוחנה מקרית שמונה, דבר, 12 בספטמבר 1960
- ^ 1 2 נדחתה בקשה לפסול חוקיות המועצה הדתית בק. שמונה, הצופה, 3 באפריל 1968
- ^ ישיבה ראשונה של המועצה הדתית בקרית-שמונה, מעריב, 7 בדצמבר 1967
- ^ תלונה על רבה של קרית-שמונה "סרב להתיר לקצבים לשחוט בקר", באתר הארץ, 12 בספטמבר 1960
- ^ קצבי קרית-שמונה יסגרו איטליזיהם, דבר, 25 בנובמבר 1962
- ^ אור המערב עמ' סט
- ^ בגרסה שאצל משפחת אוחנה, סיפרה אשתו של הרב אוחנה, הרבנית רובידא, שבאותה שבת ראה בחלומו את הציבור רץ לבית הכנסת, ולשאלתו 'מדוע אתם רצים' ענו לו 'וכי אתה לא יודע שרבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס באו לביקור והם בבית הכנסת', בשמעו זאת גם הוא רץ איתם, ובבואו לבית הכנסת ראה את כל רבני העיק יושבים סביב רבי שמעון ורבי מאיר, וביניהם היה מקום פנוי והורו לרבי יצחק לבוא לשבת על ידם באומרם 'זה האיש המובטח שלנו'
- ^ מתועד במשפחת אוחנה, וכן העיד בנו של רבי שלמה טולידאנו, רבי מיכאל טולידאנו (מייסד ישיבת אור ברוך בירושלים). מובא במספר מקורות, ביניהם בספר מצוקי ארץ עמ' נב - נד
- ^ חדשות סרוגים, ברוך דיין האמת: הרב יוסף אוחנה זצ"ל, באתר "סרוגים", 15 בפברואר 2018)