יצחק אייזיק אפשטיין
הרב יצחק אייזיק ב"ר מרדכי הלוי אפשטיין (נודע בכינויו ר' אייזיק הוֹמְלֶר[1]; ~ה'תק"ל, 1770 - כ"ו באייר ה'תרי"ז, 20 במאי 1857) היה רבה של העיר הומל וראש הישיבה בה. מחסידיו המוקדמים של רבי שניאור זלמן מלאדי. ספריו הם מהעמוקים ביותר שיש בקבלה חסידית.
לידה |
1770 ![]() |
---|---|
פטירה |
1857 (בגיל 87 בערך) ![]() |
מקום קבורה |
הומל ![]() |
תקופת הפעילות |
?–1857 ![]() |
השתייכות | חב"ד |
תחומי עיסוק | פסיקת הלכה |
חיבוריו | ראה בהמשך |
![]() ![]() |
תולדות חייו עריכה
בזמן ההתנגדות לחסידות עזב ר' אייזיק את ביתו כדי להסתופף אצל רבי שניאור זלמן מלאדי, למרות התנגדותה של משפחתו.
בשנת תקס"ה התמנה לרב ואב"ד בעיר הומל (שם כיהן במשך למעלה מחמישים שנה עד פטירתו) וכן עמד בראשות ישיבה וכולל לאברכים. בשנים הראשונות לרבנותו הייתה עליו מחלוקת גדולה אך היא שקטה על ידי השתדלות רבה מצד רבי דובער שניאורי האדמו"ר השני של חסידות חב"ד. ר' אייזיק הרעיש את עולם הרבנות, כאשר התיר את הדג 'שאייטרע'.
לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי היה לחסיד של רבי דובער שניאורי בנו וממשיכו. לאחר פטירתו של רבי דובער פנו ראשי החסידים לר' אייזיק שיקבל על עצמו את האדמו"רות משום שרבי מנחם מנדל שניאורסון ה"צמח צדק" סירב לרשת את הכס ר' אייזיק הסכים לקבל את האדמו"רות אך לבסוף התחרט ושידל את רבי מנחם מנדל לקבל על עצמו את ההנהגה.
נפטר בכ"ו באייר תרי"ז ונקבר בעיר הומל על קברו הוקם אוהל. לאחר פטירתו כיהן חתן בנו הרב צבי דב לאטקר, ברבנות הומל. נכד נכדו של הרב לוטקר הוא עודד לוטקר.
משנתו עריכה
עסק בלימוד תורת רבותיו בעמקות וחריפות. היה מרחק את ההתפעלות ומקרב את ההתבוננות.
חיבוריו עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אליהו יוחנן גוראריה, תולדות יצחק אייזיק, מכון אהלי שם, כפר חב"ד, תשמ"ז
קישורים חיצוניים עריכה
- הסתלקותו מאת יהושע מונדשיין, באתר שטורעם נט.
- לשוב באהבה אל הטבע, ישראל אורי מטלס
- שלמה בערמאן, תולדות יצחק, בתוך: יצחק סובלסקי (עורך) כנסת הגדולה: ספר עם, א, ורשה תר"נ, עמ' 18–22, באתר היברובוקס
- כתבה על אייזיק מהומיל, מנחם ברונפמן, שבועון כפר חב"ד, גיליון 1858
הערות שוליים עריכה
- ^ בכתיב מיושן: האמלער; לעיתים נכתב: ר' אייזיק מהומיל.