פתיחת התפריט הראשי

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

רבי יצחק אייזיק מטירנא
לידה המאה ה־14
ממלכת הונגריה טרנבה, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1425?
בערך ה'קפ"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות האימפריה הרומית הקדושה
השתייכות רבני אשכנז
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מנהגים
רבותיו רבי אברהם קלויזנר (מהרא"ק), רבי שלום מנוישטט, רבי אהרן בלומלין
בני דורו המהרי"ל
חיבוריו "ספר המנהגים"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

מעט מאוד ידוע על קורות חייו, למעט שם אביו בנימין. זיהויה של עיר הולדתו טירנא אינו ודאי, ולפי השערות שונות מדובר בטרנבה שבסלובקיה דהיום, בטירנאו שבמורביה או טירנא (או טירנוי) במורביה. גדל בווינה, שם למד עם המהרי"ל אצל שלום מנוישטט ואחר כך תחת רבי אברהם קלויזנר ורבי אהרן בלומלין. הוא עצמו השתמש רק בכינוי אייזיק ולא בשמו העברי, כמקובל בתקופה. מקומות רבנותו לא ברורים כל צרכם, אך כנראה כיהן בווינה, בפרשבורג ובטירנא. לאחר פרעות 1421 באוסטריה יש תיעוד להימצאותו בנירנברג באותה שנה, אך מעבר לכך לא נודע דבר אודותיו.

ספר המנהגיםעריכה

לאחר הפרעות, חיבר רבי יצחק את "ספר המנהגים" שבזכותו הוא מוכר. בחיבור סיכם בעיקר את מנהגי יהודי אוסטריה, ואזורים אחרים במרכז אירופה כהונגריה ובוהמיה, לפי מה שלמד מרבותיו. מטרתו הכללית של הספר היא לשמש מדריך לבא בשערי בית הכנסת ולהתמצא במהלך התפילה. המחבר ציין כי היעדר בקיאים והרצון להבהיר מה יש לעשות בפועל הביאו לכתוב ספר בלשון השווה לכל נפש.[1] הספר מתחיל במנהגי מוצ"ש, ימי החול, שבת וראש חודש, ולאחר מכן מביא את מנהגי כל השנה לפי סדר החודשים מחודש ניסן כמקובל.

"ספר המנהגים" הוא הנפוץ ביותר מסוגו ביהדות אשכנז ובייחוד במזרח אירופה,[2] אף שעד ראשית הדפוס היו חיבורי המהרא"ק והמהרי"ל נפוצים יותר.[3] בשל כך כמעט ואינו מוזכר בכתבי בני דורו.[4] כך גם אצל האחרונים, אם כי הרמ"א מצטטו רבות ב"מפה" לשולחן ערוך ומסתמך על דבריו כמנהג אשכנז המקובל. כך גם ב"דרכי משה", פירושו לארבעה טורים. המהדורה המודפסת הראשונה של "ספר המנהגים" יצאה לאור בוונציה ב-1566. מאז הספר הודפס מעל מאה פעמים, כולל תרגומים רבים ליידיש.[5]

בעקבות תפוצתו הרבה, מנהגים רבים שנוהגים האשכנזים (לפחות בקהילות אשכנז המזרחי) הם לפיו. ביניהם אמירת תשליך, קיום סעודת הפורים אחרי הצהריים לאחר תפילת מנחה והקפדה שרובה תהיה ביום, אי-אמירת תחנון בל"ג בעומר ובט"ו באב, תקיעה בשופר בכל חודש אלול למעט בערב ראש השנה, השענת הראש בנפילת אפיים בשחרית על הזרוע שהתפילין של יד אינן מונחות עליה ולהפך בנפילת אפיים במנחה. ישנם מנהגים אחרים רבים המקובלים על פי ספרו. כמו כן, נתקבלו רובם ככולם של הכרעותיו לגבי פיוטים במחזור אשכנז המזרחי. לדוגמה, ברוב כתבי יד, מופיע היוצר "אפוני אימיו" להראב"ן לשבת ברית, אך על פי קביעות ספר המנהגים, ברוב דפוסי המנהג המזרחי מופיע היוצר "אות בריתות שלש עשרה" לאברהם הכהן ברבי יצחק.[6]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו
תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק מטירנא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


הערות שולייםעריכה

  1. ^ נוסח 'מנהגי מהרא"ק' שלפנינו קצר יותר, ראו במבוא למהדורת "מכון ירושלים", עמ' 16 בהערה 23.
  2. ^ שם, עמ' 9.
  3. ^ לספר המנהגים של המהרי"ל נמצאו 22 כתבי יד לעומת שניים של ספרו של רבי יצחק אייזיק.
  4. ^ שם, עמ' 15 ובהערה 21 בעמוד זה.
  5. ^ שם, עמ' 11 ובהערה 5 בעמוד זה. וראה במאמרו של י' יוסף כהן ב"המעין", תמוז תשכ"ח, עמ' 12-9 רשימת מהדורות עד ת"ק.
  6. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 798.