יצחק איני עבאדי

שליח המוסד בעיראק, מושל רצועת עזה

יצחק איני עבאדי (נולד ב-14 ביולי 1934) הוא קצין בצה"ל בדימוס, שליח המוסד בעיראק, מושל רצועת עזה בדרגת אל"ם (מושל נפת עזה - כפוף ישירות לשר הביטחון, ומפקד הנפה - כפוף ישירות לאלוף הפיקוד)[1].

יצחק איני עבאדי
יצחק איני עבאדי 2008
יצחק איני עבאדי 2008
לידה 14 ביולי 1934 (בן 89)
ה' אב, תרצ"ד
סוריהסוריה סוריה
תאריך עלייה 1945 (בספק 1944)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי איני
השתייכות
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
שליח המוסד בעיראק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

עבאדי נולד בדמשק ליעקב (1877–1965)[2] ולויקטוריה (לבית דוננברג), אח לשמחה, שרה וג'ני. אביו יעקב היה מוכתר הקהילה בדמשק במשך שנים רבות, הרבה לעסוק בענייני ציבור ובקשרים עם השלטונות וזכה לכבוד ולהערכה משני הצדדים. הוא ראה עצמו "לאומי ערבי" ולא האמין בציונות[3].

בשנת 1945 (ייתכן ש-1944) עלה עבאדי עם אחותו שמחה[4], רגלית מדמשק דרך דרדרה, תחנת המכס בראש פינה, ונקלט כילד בקיבוץ דגניה א'. עבאדי הועבר למשפחה אומנה: יעקוב ומרים ברקוביץ', ואחותו למשפחת ליס. עבאדי סיים את בית הספר היסודי בדגניה בית החינוך המשותף דגניה, ולמד בבית הספר התיכון האזורי עד כתה י'.

בתחילת שנות החמישים עבאדי התגייס ל-צה"ל, שירת בחטיבת גולני כמ"מ, כקצין מודיעין גדודי וכמ"פ[5].

עם שחרורו מצה"ל מונה למרכז המשק בקיבוצו[א].

בהמשך, עבאדי התחתן עם רחל גורמן, ונולדו ילדיו נעמה, נבות, אבנר ויעל.

בהמשך שירת עבאדי כרס"ן בצנחנים תחת פיקודו של אריאל שרון.

בשנת 1956 הוריו של עבאדי עלו מ-דמשק דרך טורקיה, מלווים בסבתו ו-2 מאחיותיו, ונקלטו בקיבוץ דגניה א'.

בין השנים 19681970 מתחילת מלחמת ההתשה הושאל עבאדי למוסד, ושירת ב-עיראק, מתוכם במשך שנתיים כראש המשלחת הישראלית בעיראק.

בזמן היותו בעיראק סייע עבאדי למורדים הכורדים, בין השאר תכנן והכשיר את הכורדים לפיצוץ בארות הנפט בכירכוכ[6]

מושל רצועת עזה עריכה

בשנת 1971 שר הביטחון משה דיין גייס את עבאדי לצה"ל כמושל רצועת עזה בדרגת אל"ם.

לאחר שקיבוצו של עבאדי לא אישר את המשך שירות הקבע שלו, דיין ודוד אלעזר נאלצו לשכנע את אספת החברים בדגניה א' לאשר את המשך שירות הקבע שלו בצה"ל. תוצאות ההצבעה החשאית – 81 הצביעו בעד אישור הבקשה של משרד הביטחון, 12 נגד[7].

עבאדי אמר על האספה:

"נאמר שהיציאה האחרונה שלי השאירה משקע חברתי וזה הוחמר כשביקשתי שתבוא המשפחה להיות על ידי. לכן לא היה לי תוקף מוסרי לבוא ולהעמיד את המשך השירות שלי כמשאלה אישית. אני מבקש לראות את העניין כחופשי לחלוטין להכרעה לחיוב ולשלילה, להחליט החלטה בלתי תלויה"

דיין הורה לאיני לפעול על פי הוראותיו הישירות וקבע איתו מפגש שבועי מדי יום חמישי בביתו בצהלה. עבאדי הגיע לרצועת עזה פיקד על הלחימה במחבלים, החל יחד עם מנחם אבירם להקים לרצועה חטיבה מרחבית (64), נפגש מדי שבוע עם דיין ומדי יום בחצות הלילה השתתף בדיון מטה בלשכתו של אריק שרון בבאר שבע[8].

על רקע המצב ההומניטרי הקשה בעזה הגיע עבאדי לעימות עם אריק שרון וצידד בעמדתו של יצחק פונדק.

לימודים אקדמאיים עריכה

במסגרת לימודיו, עבאדי למד שלוש שנים אסלאם במסגד אל-אזהר בעזה והשתלם יחד עם מייסד חמאס, שייח' יאסין, בפסיקת הלכה אצל ראש הממסד ההלכתי העליון של האסלם הסוני, המופתי של מצרים מוחמד סייד טנטאווי.

עבאדי בוגר תואר ראשון באוניברסיטת חיפה בערבית, מזרח תיכון ובהיסטוריה כללית ועם ישראל, תואר שלישי במזרח תיכון וערבית.

לאחר השירות הביטחוני עריכה

עבאדי כתב תוכנית לימודים לילדי ישראל "עולם הערבית והאסלאם" שבנויה על בסיס 16 כרכים ופועלת בכ-50 בתי ספר.

תוכנית הלימודים שפיתח עבאדי מצטיינת בצביון "מזרחני" קלאסי: מושם דגש על היסטוריה ודת האסלאם, על מיעוטים לאומיים ודתיים במדינות ערב, על יחסי הגומלין בין היהדות לאסלאם, ועל ספרות ואמנות מוסלמית. ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-הערבי מגיעה עד לשנת 1982 (השלום עם מצרים) וכוללת התייחסות מעטה (על פי בחירת המורה בלבד) ללאומיות הפלסטינית ולסכסוך הישראלי-הפלסטיני. ההתייחסות למעמדם של ערביי ישראל שולית, וגם היא נלמדת על פי בחירת המורה.[9]

עבאדי מלמד בשלוחות אוניברסיטאיות ומכינות קדם-צבאיות על האסלאם ועל סוגיות ביחסי ישראל-ערב.[10]

עבאדי מכהן כחבר הוועדה העליונה המקצועית של משרד החינוך לערבית, ועולם הערבים והאסלאם

מתרגומיו עריכה

  • "רכבת העמק"[11]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אורי מילשטיין, ‏מפקד עזה לשעבר מציע פתרון מפתיע לסכסוך: דרך הסדרה מול איראן, באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2018
  2. ^ יעקב עבאדי קבוצת דגניה
  3. ^ פרויקט העלאת יהודי סוריה ולבנון, ראיון ראשון עם יצחק איני עבאדי, דגניה א', תאריך: 30.3.1999 מראיין: אריה כהן
  4. ^ בנתיבי העפלה maapilim.org
  5. ^ פרויקט העלאת יהודי סוריה ולבנון, ראיון שני עם יצחק איני עבאדי, דגניה א', תאריך: 5.5.1999 מראיין: אריה כהן
  6. ^ קצינים בכירים בצה"ל שלחמו בעיראק מציגים: כך מחסלים את דאעש תל אביב טיימס
  7. ^ אורי הייטנר: סוד עוצמתה של דגניה: מוקי צור –"לא בעבים מעל – מאה ראשונה לדגניה" הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד בן צבי, ירושלים, תש"ע 2010, 336 עמודים חדשות בן עזר, גיליון מספר 662, 21 ביולי 2011
  8. ^ ד"ר אורי מילשטיין, ‏בלי בג"צ ובלי בצלם: כך ניצחה מדינת ישראל באינתיפאדה הראשונה, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2016
  9. ^ אורי ניר, במקום ללמוד ערבית, לומדים על הערבים, באתר הארץ, 14 במאי 2001
  10. ^ יהדות - אסלאם, מקרא מדרש וקראאן (הרצאות) - מרצה איני יצחק עבאדי הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון
  11. ^ רכבת העמק העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה

ביאורים עריכה

  1. ^ מרכז משק בקיבוץ - מהות התפקיד: אחראי לניהול כלכלי של כל ענפי הקהילה, המשק ומפעליו.