יצחק בן-נר

סופר, עיתונאי, מחזאי, מבקר סרטים ושדרן רדיו ישראלי

יצחק בן-נר (נולד ב-3 ביולי 1937) הוא סופר, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי, מבקר סרטים ושדרן רדיו ישראלי.

יצחק בן-נר
לידה 3 ביולי 1937 (בן 87)
כ"ד בתמוז ה'תרצ"ז
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי כפר יהושע, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1951
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יצחק בן נר (במרכז) מתכונן להגשת תוכנית בגלי צה"ל, 1974

ביוגרפיה

עריכה

בן נר נולד במושב כפר יהושע. למד בכפרו וסיים בו את התיכון. לאחר שירותו הצבאי, השלים את לימודיו, בספרות ובדרמה, באוניברסיטת תל אביב. הוא יצא לארצות הברית בשנת 1978 ושהה בה עד שנת 1980.

בן נר החל את דרכו ככותב בעיתוני ילדים כבר בגיל 14. אבל ספרו הראשון לילדים, "בעקבות מבעיר השדות", נדפס רק בשנת 1966, לאחר שהופיע ב"דבר לילדים", כסיפור בהמשכים. הספר יצא במהדורה מחודשת בשנת 1980.

בן-נר עבד שנים רבות כעורך ומגיש בגלי צה"ל. יזם וערך את המוסף הסאטירי "דבר אחר" בעיתון "דבר" וכתב גם ב"הארץ", ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". כמו כן ערך והגיש תוכניות בטלוויזיה על ענייני קולנוע.

סרטי הקולנוע "עתליה" ו"רומן בהמשכים", וסרטי הטלוויזיה "משחקים בחורף" ו"מתחם אויב" התבססו על יצירות שכתב.

ממחזותיו: "ניקול" (ב"הבימה"), "דוד אוגוסט" (מונודרמה), "ארץ רחוקה", "תעתועון" (מונודרמה, "הקאמרי", פרס ראשון בפסטיבל תיאטרונטו), "בוקר של שוטים" (מונודרמה, תיאטרון בית ליסין, פרס שני בפסטיבל תיאטרונטו), "אורי מורי" (הקאמרי), "ככה אני פאם-פטאל" (פרס ראשון בפסטיבל תיאטרונטו).

בשנת 1986, בן נר שיחק בסרט "מלכת הכיתה", עם אלון אבוטבול, בבימוי יצחק צפל ישורון, בתפקיד של מורה אידיאליסט שאשתו נפטרה.

בן נר זכה למספר פרסים ספרותיים, בהם פרס רמת גן, פרס עגנון, פרס ברנשטיין ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

בקיץ 2013 הוציא את ספרו "האיצחקיה", מעין רומן אוטוביוגרפי[1], כספר אלקטרוני באתר הספרים המקוון, "מנדלי מוכר ספרים ברשת".

בשנת 2014 התראיין בן-נר ל"ארכיון העתיד", מיזם תיעוד דור המייסדים של אנשי הרוח שהטביעו חותם משמעותי על התרבות הישראלית.[2]

בשנת 2015 הסיר את מועמדותו לפרס ישראל לספרות, במחאה על התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו בקביעת הרכב ועדות שופטי הפרס[3].

חיים אישיים

עריכה

בן-נר נשוי ואב לשניים, מתגורר בתל אביב, בנו הוא האמן גיא בן-נר.

ספריו

עריכה
  • האיש משם, רומן, הוצאת עם עובד 1967 (מהדורה מחודשת הוצאה ב-2016).
  • שקיעה כפרית, סיפורים, עם עובד 1976.
  • אחרי הגשם, סיפורים, כתר ספרים 1979.
  • ארץ רחוקה, רומן, כתר 1981.
  • פרוטוקול, רומן, כתר 1983[4].
  • מלאכים באים, רומן עתידני, כתר 1987.
  • תעתועון, רומן, כתר-עם-עובד-תרמיל 1989.
  • בוקר של שוטים, רומן, כתר 1992.
  • דובים ויער, רומן, כתר 1995.
  • מתחם אויב, רומן, כתר 1997.
  • עיר מקלט, רומן, עם עובד, 2001.
  • אף אחד עוד לא מת בהליכה, הוצאת ידיעות ספרים 2007[5].
  • המסע הלילי הארוך הביתה, קובץ סיפורים, עם עובד, 2013[6].
  • האיצחקיה, רומן אנטי-ביוגרפי, מנדלי מוכר ספרים ברשת 2013[7].
  • אני סובב לי במעגל ומתבונן סביב, בוקסילה מדיה, 2013.

ספרים לילדים

עריכה
  • בעקבות מבעיר השדות, כתר 1967.
  • קישונה, עם עובד 1978.
  • ידידי עמנואל ואני, כתר 1980.
  • ג'ינס, כלבה לא מכנסיים, כתר 1991.

מחזותיו

עריכה

פרסים שזכה בהם על כתיבתו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יצחק בן-נר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בן נר מכנה את הרומן "רומן אנטיביוגרפי, להרחבה שבעה לילות עמ' 23 15.11.2013
  2. ^ יצחק בן נר, באתר ארכיון העתיד, ‏נלקח ב-26 במאי 2024
  3. ^ אור קשתי, הסופר יצחק בן-נר הסיר מועמדותו לפרס ישראל במחאה על התערבות נתניהו, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
  4. ^ זאב צחור, החלום ושברו - בין ספרות להיסטוריה, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983
  5. ^ סקירה: שמרית פלד, בריחתו האינסופית של הסופר, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2007
  6. ^ סקירה:   שירה סתיו, הפרות הקדושות והעייפות של יצחק בן-נר, באתר הארץ, 12 במרץ 2013
  7. ^ סקירה:   אברהם בלבן, ההווה הישראלי כפצע של יצחק בן-נר, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2013
  8. ^ נויה כוכבי ומיה סלע, אקו"ם יעניק פרס מפעל חיים לשלמה ארצי, דודו ברק ויצחק בן נר, באתר הארץ, 3 במרץ 2009