פתיחת התפריט הראשי

יצחק דבירה

ארכאולוג ישראלי

יצחק (צחי) דבירה (21 בנובמבר 1972; טו בכסלו תשל"ג) הוא ארכאולוג ישראלי, אשר יחד עם ד"ר גבריאל ברקאי יזם את פרויקט סינון עפר הר הבית, הפועל מאז שנת 2004. דבירה החל לעסוק בנושא בהיותו סטודנט לארכאולוגיה בשנתו השלישית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן אשר ארגן קבוצת סטודנטים לביצוע סקר ארכאולוגי דחוף בשפכי העפר מהחפירות ההרס שהתבצעו בהר הבית בשנת 1999 על ידי התנועות האיסלמיות. בעקבות כך נעצר דבירה, והוגש כנגדו כתב אישום. בשנת 2003 נערך כנגדו משפט אשר הסתיים במשיכה חזרה של כתב האישום על ידי המדינה.[1]

יצחק דבירה
Zachi Dvira.jpg
יצחק דבירה, 2008
לידה 21 בנובמבר 1972 (בן 46)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה ישראל
עיסוק ארכאולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
פרויקט סינון עפר הר הבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

דבירה הוא בנם של צבי והילה צוויג, בילדותו גדל דבירה בהרצליה בבית מסורתי ומגיל צעיר החל עוסק בחקר המקרא במטרה לברר מה הן המצוות המקוריות. דבירה פיתח שיטה עצמאית החותרת לשחזור ההלכה המקראית באופן המתאים לאורח החיים בעידן המודרני. בין הנושאים שחקר לעומק היה מועדו ואופן יישומו של חג השבועות. על כך פרסם מאמר מקיף במוסף "שבת" בעיתון מקור ראשון "לאן נעלם חג הקציר".[2]

דבירה עסק גם בחקר המשמעות הרעיונית של בית המקדש במקרא ובמקורות היהודים שלאחר מכן, וגם על כך פרסם מאמר מקיף במוסף "שבת" בעיתון מקור ראשון.

דבירה נשוי לרבקה, ולהם שלושה ילדים. מתגורר ביישוב תקוע.

פרויקט סינון עפר הר הביתעריכה

  ערך מורחב – פרויקט סינון עפר הר הבית

בשנת 2001 החל דבירה לפעול יחד עם אחד ממרציו, ד"ר גבריאל ברקאי, להקמת פרויקט לסינון העפר שנזרק מהר הבית. הארכאולוגים קיבלו את רישיון החפירה מרשות העתיקות רק בשנת 2004 ואז הוקם הפרויקט.

מלבד זאת, דבירה ביצע מחקרים נוספים על הר הבית וביניהם מחקר בארכיון מחלקת העתיקות המנדטורית, שבו גילה כי ממצאים רבים שהתגלו במסגרת עבודות שיקום ותחזוקה של הוואקף המוסלמי בין השנים 1938–1942 (בעקבות רעידת האדמה של שנת 1937) ולא פורסמו מעולם, ביניהם פסיפס ביזנטי היושב תחת השכבה הקדומה ביותר של מסגד אל-אקצה, מנהרת סתרים בסמוך לכותל הדרומי ומקווה טהרה מתחת לחזית של אל-אקצה.[3]

דבירה גם פעיל מאד במחאה כנגד הרס העתיקות בהר הבית, והחל לעקוב אחר עבודות הוואקף מאז החפירה הגדולה של שנת 1999, והקים לצורך כך אתר אינטרנט בו הוא מעדכן על עבודות הוואקף הנעשות במתחם הר הבית.[4]

בעקבות פעילותו, הוקם הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, שדבירה עובד עמו בקשר רצוף ומספק מידע.[5]

בשנת 2007 נחפרה תעלת ארוכה בהר הבית לצורך התקנת כבל חשמל. דבירה ביצע מעקב יום יומי על עבודות הוואקף ותיעד את התעלה לאורך שלביה. הוא חשף מפולת של קיר קדום באזור שממזרח למשטח המוגבה, שבו חוקרים שונים מייחסים לשטח העזרה של בית המקדש השני.[3]

התגליות מהמעקב שביצע יחד עם פעילות הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית הובילו להקמת ועדת חקירה ממלכתית שבדקה את התנהלות המדינה ורשות העתיקות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בית משפט השלום, תיק מספר 003238/00
  2. ^ לאן נעלם חג הקציר מאמר של יצחק דבירה, במקור ראשון, 7 ביוני 2011
  3. ^ 3.0 3.1 י' צויג, מידע חדש מחפירות שונות בהר הבית במאה השנים האחרונות, א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים – הקובץ הארבע עשר (2008), רמת גן: 293 – 355.
  4. ^ מתחם הר הבית
  5. ^ מאמר של דבירה על השליטה הרשמית בהר הבית היא יהודית; בפועל עושה שם הוואקף ככל העולה על רוחו. דין וחשבון על ההרס המתמשך במיקרו-קוסמוס של ההוויה היהודית