יצחק דוב קופלמן

רב שווייצרי ראש ישיבת לוצרן בשווייץ

הרב יצחק דוב קופלמן (בכתב יידי: קאפעלמאן ; 1906, ה'תרס"ו - 17 ביוני 2011, ט"ו בסיוון ה'תשע"א) היה ראש ישיבת לוצרן בשווייץ.

יצחק דוב קופלמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1 במאי 1905
חרקוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביוני 2011 (בגיל 106)
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 17 ביוני 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בחרקוב שבאוקראינה. למד 18 שנה אצל הרב שמעון שקופ בישיבת שער התורה בגרודנא. במלחמת העולם השנייה הוגלה לסיביר ועבד בעבודת פרך. אחרי המלחמה הועמד בראש ישיבת "קאפעלן", שהוקמה מחדש ליד העיר אנטוורפן שבבלגיה. יחד עם הרב חיים יעקב רוטנברג נסע לפראג לאסוף גרעין ראשוני של תלמידים בין פליטי השואה. הרב קופלמן עמד בראשות הישיבה במשך למעלה מעשר שנים, ולאחר מכן עבר לניו יורק לעמוד בראשות ישיבת "שערי יושר" (שנקראה על שם ספרו הידוע של רבו הרב שקופ).

בינו לבין הרב שמחה בונים אלתר האדמו"ר החמישי לבית גור נרקמו קשרי ידידות כאשר בשנת ה'תש"ח - 1948 שהה האדמו"ר באנטוורפן. הוא אף שלח את בנו, הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור הנוכחי, ללמוד תורה מפיו בישיבת "קאפעלן".

בשנת ה'תשכ"ד עבר לכהן בראשות ישיבת לוצרן (בעיירה קרינץ שליד לוצרן) שבשווייץ, והחליף בתפקיד זה את הרב משה סולובייצ'יק. ניהל עד לפטירתו את הישיבה, חרף גילו המבוגר. שימש בישיבה גם כמשגיח.

ביקר לראשונה בישראל בשנת 1955, כאשר נסע לחפש מועמד מתאים לתפקיד ראש הישיבה שיכהן במקביל לו, במקומו של הרב ניז'ניק, שעזב אז את הישיבה. בסופו של דבר נבחר לתפקיד זה הרב אליקים שלזינגר.

הרב קופלמן היה מן היחידים שנכחו בשעת פטירתו של רבו הרב שמעון שקופ בביתו שבגרודנה. ובפרוץ השואה לקח הוא מביתו של הרב שקופ את כתביו. הרוסים ניסו לאלצו למסור את הכתבים, אך ללא הצלחה. כתבים אלה פורסמו בספר "חידושי רבי שמעון יהודה הכהן"[1].

השאיר אחריו בן, רבי משה קופלמן, וארבע בנות. אחת מהם הייתה נשואה לרבי משה רוזמרין, מחבר ספר אמרי משה על כמה ממסכות הש"ס.

לקראת החגים והימים הנוראים הגיעו מאות יהודים ממדינות אירופה להשתתף עמו בתפילות החג. בשמו נקשרו סיפורי ישועות ורבים פנו אליו לקבלת ברכות.

הלך לעולמו בט"ו בסיוון ה'תשע"א, בן 105. בצוואתו הורה להכתיר את בנו רבי משה כממלא מקומו בראשות הישיבה.

בשנת תשע"ה (2014) יצא לאור בעריכת תלמידיו ספרו "שיח יצחק", הכולל מערכות ודברי מוסר על חומש בראשית. בשנת תשע"ז יצא הכרך על שמות.

מתלמידיו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הקדמה לחידושי רבי שמעון יהודה הכהן למסכת בבא קמא.