יצחק הרצוג

נשיא מדינת ישראל

יצחק (בוז'י) הרצוג (נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי ה'תשכ"א) הוא נשיא מדינת ישראל. קודם לכן שימש כיושב ראש הסוכנות היהודית, ראש האופוזיציה, שר, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 20032018 ומזכיר הממשלה. עורך דין בהכשרתו.

יצחק הרצוג
Isaac Herzog.jpg
לידה 22 בספטמבר 1960 (בן 60)
א' בתשרי ה'תשכ"א
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא יצחק (בוז'י) הרצוג
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, פרקליט, עורך דין, נשיא מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה, עבודה-מימד, המחנה הציוני
בת זוג מיכל הרצוג
נשיא מדינת ישראל ה־11
7 ביולי 2021–מכהן
(10 שבועות ו־6 ימים)
יושב ראש הסוכנות היהודית ה־15
1 באוגוסט 20187 ביולי 2021
(3 שנים)
ראש האופוזיציה ה־13
25 בנובמבר 201331 ביולי 2018
(4 שנים ו־35 שבועות)
שר הרווחה והשירותים החברתיים
21 במרץ 200719 בינואר 2011
(3 שנים ו־43 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט, בנימין נתניהו
השר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות
21 במרץ 200731 במרץ 2009
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
שר התיירות ה־15
4 במאי 200621 במרץ 2007
(46 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
שר הבינוי והשיכון ה־18
10 בינואר 200523 בנובמבר 2005
(45 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
חבר הכנסת
17 בפברואר 200331 ביולי 2018
(15 שנים)
כנסות 1620
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הרצוג נולד בתל אביב, שם גדל והתחנך בשכונת צהלה. הוא בנם של חיים הרצוג נשיא מדינת ישראל השישי, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה.

הרצוג קרוי על שם סבו, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הוא אחיינם של סוזי אבן ושל יעקב הרצוג, ואחיו של תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. בילדותו דבק בו הכינוי שהוענק לו על ידי אימו, "בוז'י"[1]. למד בחטיבת הביניים בבית הספר הממ"ד צייטלין. מגיל 15 המשיך ללמוד כשלוש שנים בבית הספר התיכון ישיבת רמז שבמנהטן, ניו יורק, כשאביו היה שגריר ישראל באומות המאוחדות.

שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין[2]. בשירותו הסדיר שירת בסיני[3]. במילואים הגיע לדרגת רב-סרן. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב עם לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק[4]. במקצועו הוא עורך דין, והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו. מחלקת הטלקומוניקציה והתקשורת אותה ייסד ובראשה עמד הייתה המובילה בישראל[5], וייצגה חברות חברות תקשורת והי-טק בינלאומיות, דוגמת AT&T, נורטל, כייבל אנד וויירלס ודויטשה טלקום[6]. פרש מהמשרד בשנת 2003, עם בחירתו לכנסת ה-16.

בין 1988–1990 היה מזכיר "המועצה הכלכלית החברתית"[7], שבה חברים נציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. בשנים 2000–2003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ופעל נגד יוזמות ללגליזציה של סמים קלים[8].

קריירה פוליטיתעריכה

הרצוג היה פעיל במפלגת העבודה. החל את הקריירה הפוליטית שלו כיועצם של ראשי המפלגה יצחק רבין ושמעון פרס והיה בין יוזמי הפריימריז במפלגת העבודה עם ח"כ אפרים סנה ויו"ר ועדת הבחירות שלה[9]. כבר בשנת 1991 שקל להתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת השלוש עשרה, אך מאחר שאביו עדיין כיהן כנשיא המדינה, החליט לא להתמודד כדי למנוע מצבים של ניגוד עניינים[10].

ב-1999, עם כינון הממשלה ה-28 בראשות אהוד ברק מונה למזכיר הממשלה, וכיהן בתפקיד עד 2001[11][12]. היה חבר בוועדת טל[13].

בעקבות מערכת הבחירות בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בדו"ח מבקר המדינה, שהביא לפתיחת חקירת משטרה, נכתב כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית, שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק[14]. במהלך החקירה השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות[15]. בינואר 2015, לאחר שגינה את החלטת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לשתוק בחקירתה, הגיב הרצוג על שתיקתו בחקירה: "היום הייתי נוהג אחרת"[16].

בבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו בשנת 2003, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה ונכנס מטעמה לכנסת. בכהונה זו ריכז את עבודת האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת.

כחבר הכנסת יזם בין היתר את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם[17][18] ואת תיקון חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית[19]. בנוסף היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, חבר בוועדת העלייה והקליטה ושימש יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה.

בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה שיכהנו בקואליציה עם הליכוד, והתמנה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון[20].

כהונתו כשר השיכוןעריכה

יצחק הרצוג החל את תפקידו כשר השיכון והבינוי ב־10 בינואר 2005[21]. כשר השיכון פעל הרצוג בתחומי שיקום שכונות, סיוע למגזר הערבי והרחבת דירות לנזקקים[22]. הביא לסיום משבר מחוסרי הדיור בנגב[23]. הוא הוציא לדרך תוכנית שנועדה לעודד את דיירי הדיור הציבורי באזורי עדיפות לאומית לרכוש את דירותיהם[24].

הרצוג פעל להרחבת הסיוע לאנשי צד"ל, שמימשו את זכאותם לקבלת תעודת זהות ישראלית, לקבלת מלוא הזכויות והסיוע בתחום הדיור[25]. הקים ועדה ציבורית בראשות האלוף (מיל') אורי אור, שתבחן את מימון פעילות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במתחמים במזרח ירושלים[26].

ב-23 בנובמבר 2005, עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, פרש מתפקידו עם שאר חברי סיעתו[27].

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת המפלגה והוצב במקום השני ברשימתה לכנסת. עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה לשר התיירות.

כהונתו כשר התיירותעריכה

כשר התיירות רתם את חואן לאפורטה, נשיא קבוצת הכדורגל ברצלונה, לקידום התיירות הספרדית לישראל[28] וגייס את הדוגמנית בר רפאלי לייצג בהתנדבות את המדינה בירידי תיירות בין לאומיים[29].

לאחר מלחמת לבנון השנייה, פעל לשיקום ענף התיירות בצפון ישראל ולהבטחת התאוששות הענף שספג נזקים כבדים[30].

לאחר עשרה חודשים, עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו.

כהונתו כשר הרווחה והשירותים החברתייםעריכה

ב־21 במרץ 2007 החל הרצוג לשמש כשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן כשר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה גם לשר הממונה על רשות השידור.

בתפקידו כשר הרווחה הוציא לדרך את התכנית הלאומית לילדים בסיכון ופעל לטיפול בתופעות של אלימות במשפחה[31]. יזם תוכנית להגנה על עובדים סוציאליים שהותקפו באלימות במהלך ביצוע תפקידם[32]. גיבש תוכנית "חיסכון לכל ילד", שדומה לה יושמה בשנת 2017[33][34] והביא להגדלת הסיוע שניתן לניצולי השואה, הנחה בתרופות ושדרוג מערך הסיעוד לכלל הקשישים בישראל[35][36]. הרצוג יזם חקיקה שאפשרה לאנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה מבלי שתישלל קצבת הנכות שלהם[37], והגדיל את הסיוע התקציבי הממשלתי לארגונים החברתיים[38].

הרצוג כיהן גם כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בעת מבצע עופרת יצוקה מונה לאחראי התיאום הממשלתי לסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה[39].

בפריימריז של מפלגת העבודה בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון ומוקם שני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, אהוד ברק[40]. ב"ממשלת נתניהו השנייה" שהוקמה ב-31 במרץ 2009, בעקבות הבחירות בפברואר אותה השנה, המשיך הרצוג לכהן כשר הרווחה.

בשלהי 2010 הכריז על כוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה[41]. ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה של אהוד ברק בדבר פילוגה של המפלגה והקמת מפלגת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה[42]. עד לסיום כהונתה של הכנסת ה-18, שימש כיו"ר סיעת העבודה, כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית. בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011, סיים הרצוג במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני[43][44].

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני אחרי שלי יחימוביץ', לאחר שסיים שוב במקום הראשון בפריימריז. ביוני 2013 הקים, עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן[45]. בכנסת ה-19 נבחר הרצוג לכהן כנציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן שימש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, ויו"ר השדולה להתחדשות יהודית.

ראש האופוזיציהעריכה

 
הרצוג עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בירושלים, ב-5 ביולי 2017
 
יצחק הרצוג - ביקור בבית הרב חיים קנייבסקי
 
יצחק הרצוג בכנס הרצליה 2016 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה

בבחירות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, וגבר עליה[46][47]. בעקבות כך החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הכריז הרצוג על כוונתו להתמודד על ראשות הממשלה[48]. בדצמבר 2014 הודיע עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצה משותפת של מפלגותיהם, ברשימה בשם "המחנה הציוני"[49], כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ושני מועמדים נוספים מטעמה ישוריינו עד המקום ה-12[50]. רשימת "המחנה הציוני" זכתה ל-24 מנדטים[51], הישג שאליו לא הגיעה מפלגת העבודה מאז כהונתו של יצחק רבין.

בכנסת ה-20 הרצוג המשיך בתפקידו כראש האופוזיציה[52][53].

ב-22 בינואר 2016 נפגש הרצוג בצרפת עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובמהלך פגישתו אמר הרצוג כי: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", אמירה זו הסעירה את השמאל. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה כי בדבריו של הרצוג יש "פזילה לימין"[54][55].

המגעים להנעת יוזמה מדינית הובילו למגעים חשאיים ממושכים של הרצוג עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין צירוף המחנה הציוני לקואליציה והקמת ממשלת אחדות[56]. המגעים נחשפו בראשית 2016 וגרמו לחילוקי דעות קשים במחנה הציוני. עם כישלון המגעים במאי 2016 אמר הרצוג שנתניהו סירב לחתום על הסכם שהיה ביניהם בנוגע לפתרון "שתי מדינות לשני עמים"[57]. ביוני 2017 נחשף כי במסגרת המגעים התקיימה באפריל 2016 פגישה חשאית בין נתניהו והרצוג לבין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי[58].

באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על חוק מימון מפלגות כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה מול שלי יחימוביץ', בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח[59]. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את התיק נגדו בשל "העדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות[60]. בפברואר 2018 הורשע שמעון בטאט, שהיה ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז אלה, בעבירה על חוק המפלגות[61]. בהמשך בוטלה ההרשעה, אך נגזר על בטאט עונש של 180 שעות שירות לתועלת הציבור[62]. במאי 2019 זוכה גלעד רמות, שהואשם בפרשה[63].

לאחר שהצליח להבריא את מפלגת העבודה מגרעונות תקציביים[64], התמודד שוב בבחירות לראשות מפלגת העבודה[65], שנערכו ב-4 ביולי 2017, והגיע למקום השלישי, עם 16.8% מהקולות, ולא העפיל לסיבוב השני[66], שבו נבחר אבי גבאי, הרצוג נשאר בתפקיד ראש האופוזיציה לאחר שגבאי ביקש ממנו להישאר בתפקיד עד שהוא יכנס לכנסת. בעקבות התפטרותו של ח"כ מנואל טרכטנברג מהכנסת החל מאוקטובר 2017 הרצוג היה חבר ועדת הכספים.

ב-29 ביולי 2018 נבחר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית[67] והתפטר מהכנסת לצורך מינויו לתפקיד זה[68]. בנאום הפרידה שלו ממליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם[69].

יו"ר הסוכנות היהודיתעריכה

 
הרצוג בביקור בבית ספר יהודי בארגנטינה, 26 במרץ 2019
 
יצחק הרצוג מקבל עולים מאתיופיה 2020

ביוני 2018 נבחר הרצוג פה אחד על ידי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לתפקיד יושב ראש הסוכנות היהודית[70] ונכנס לתפקיד ב-1 באוגוסט 2018[71].

בנאום שנשא הרצוג עם בחירתו לתפקיד ביוני 2018[72] אמר הרצוג כי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העם היהודי הוא למנוע את הקרע בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל.

באוקטובר 2018 הוביל החלטה המאשררת את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות. במעמד ראש העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, כהבעת תמיכה של העם היהודי בעדה הדרוזית במדינת ישראל[73].

בחודש ינואר 2019 הופיע בפני פרלמנט האיחוד האירופי לכבוד יום השואה הבינלאומי והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"[74].

במרץ 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן הלוואה לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך פונדקאות מחוץ לישראל, כולל זוגות חד-מיניים והורים יחידניים[75].

באוקטובר 2019 אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהובלת הרצוג "תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב לעם היהודי". על פי התכנית הסוכנות תפעל לאיחוי השסעים בעם היהודי, להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות בעולם, תיאבק בגילויי האנטישמיות ובאנטי-ציונות ובנוסף תעודד עלייה[76].

בנובמבר 2019, במלאת 81 שנים לליל הבדולח וכחודש לאחר פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה, הגיע הרצוג עם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו ושר החוץ הגרמני, הייקו מאס, לביקור בבית הכנסת בהאלה[77].

נשיא המדינהעריכה

ב-19 במאי 2021 הציג את מועמדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל ה-11[78], ויצא לחופשה ללא תשלום מתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית, עד לאחר הבחירות לנשיאות[79]. בבחירות שהתקיימו ב-2 ביוני 2021 זכה לתמיכת 87 קולות חברי הכנסת, ובכך ניצח את מרים פרץ שקיבלה 26 קולות[80][81]. בניצחונו זכה הרצוג לתמיכה הגדולה ביותר אי פעם לנשיא והוא הצהיר אמונים ונכנס לתפקידו ב-7 ביולי[82], יומיים לפני המועד הרשמי.

שבוע וחצי לפני השבעתו, הרצוג הכריז כי ימנה לתפקד מנכ"ל בית הנשיא את אייל שוויקי[83]. כמו כן, מינה את דובר הליכוד לשעבר נאור יחיא לדובר בית הנשיא.

חיים אישייםעריכה

הרצוג נשוי למיכל, עורכת דין, בתו של שאול אפק, אלוף-משנה ונציג הטכניון בקנדה לשעבר. לזוג שלושה בנים: נועם, מתן ורועי. המשפחה מתגוררת בשכונת צהלה בתל אביב.
עץ משפחת הרצוג:

ליבה-מרים לבית סירוביץ
 
יואל לייב הלוי הרצוג
 
שמואל יצחק הילמן
 
חיה-שיינה לבית פוקמפנר
 
יחיאל מיכל שטיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
 
 
שרה הרצוג
 
שמחה אמב"ש
 
לאה אמב"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
סוזי אבן
 
אבא אבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צביה ברין
 
שאול אפק
 
אורי אפק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נסים גאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
מיכאל הרצוג
 
רונית הרצוג
 
יואל הרצוג
 
מרגרט הרצוג
 
 
 
 
יצחק ומיכל הרצוג בערב לזכרו של חיים הרצוג
 
יצחק הרצוג במצעד החיים

עמדותיועריכה

הרצוג נמנה עם תומכי פתרון שתי המדינות, וזאת על מנת לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. בסיום שנת 2015 הודיע כי לדעתו אין היתכנות לביצוע פתרון שתי המדינות, עד אשר יתרחשו שינויים מדיניים הכרחיים במזרח התיכון. את השינויים והצעדים אשר צריכים להתקיים הציג הרצוג בראשית 2016 בתוכניתו המדינית, "תוכנית ההפרדה", אותה קיבלה ועידת מפלגת העבודה ברוב גדול[84][85]. במרכז תוכניתו של הרצוג[56], יוזמה אזורית אשר תשמש כבסיס להתקדמות מדינית אל עבר פתרון הקבע אשר יכלול ריבונות ישראלית בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון. כמו כן, הסמכות הביטחונית העיקרית ביהודה ושומרון, בבקעה ועד גבול הירדן תוענק לצה"ל.

הרצוג היה חבר בקבינט המדיני ביטחוני בעת ההחלטה על תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. לאורך השנים תמך באופן עקבי במאבק בתוכנית הגרעין של איראן, הן בפעולות ישראליות עצמאיות והן בדיאלוג בינלאומי עם מדינות ה-P5+1. הרצוג פעל גם בנושא הידוק הקשר בין מדינות ערב המתונות לבין ישראל אל מול הציר הפרו-איראני, ובעת כהונתו כראש האופוזיציה נפגש בחשאי עם מנהיגים בולטים של מדינות אלו[86].

ביוני 2016 פורסם כי במהלך תקופת הבחירות, כשנה קודם לכן, ניהל הרצוג, באמצעות אפרים סנה, משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. הרצוג הסכים להעברת 100% מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים לידי הרשות, מתוכם 4% בחילופי שטחים. במסגרת ההסדר המדיני המוצע, הרצוג הסכים להעביר לידי הרשות גם את מזרח ירושלים, שתהיה בירת המדינה הפלסטינית. עוד הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי וכוח רב-לאומי בהר הבית, וכן על פיצוי כספי לרוב הפליטים הפלסטינים וחזרה סמלית שלהם, על בסיס החלטה משותפת. הצדדים הסכימו גם על נוכחות ישראלית סמלית בבקעת הירדן[87].

את תוכניתו הכלכלית הציג הרצוג בספרו "תוכנית עבודה – מתכון לרווחה כלכלית", אותו פרסם בעת כהונתו כשר הרווחה (2010). על פי תפיסתו, על המדינה לקחת אחריות כלפי אזרחיה בתחומים מוגדרים ובהם הבריאות, החינוך, הרווחה ועידוד התעסוקה[88]. הרצוג מאמין בפיתוח וחיזוק שירותי הרווחה בישראל, בהם המוסד לביטוח לאומי[89], כך שיעניקו לאזרחים, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, רשת ביטחון סוציאלית[90]. כשר הרווחה יזם הרצוג תוכניות המעודדות תפיסה זו, בהן התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון[91][92] ואת תוכנית "חיסכון לכל ילד"[93]. אשר תוכנית המבוססת עליה אושרה בחקיקה בשנת 2017 (בעקבות משא ומתן בין סיעת "יהדות התורה" למשרד האוצר). בכהונתו במשרד תמך הרצוג בביטוח הלאומי והוביל את התאמתו לעידן המודרני[94].

בנוסף הרצוג מאמין במאבק בעוני ובאבטלה בכלים שונים לרבות הגברת העסקתם ושילובם של בעלי מוגבלויות. בין היתר הוביל את חקיקתו של "חוק לרון" המונע שלילת קצבת נכות של בעלי מוגבלויות הנכנסים למעגל העבודה[37]. כשר הרווחה[95] היה הרצוג לגורם המרכזי בהבאת המדינה להכיר בנושא הביטחון התזונתי כמרכזי לרווחת האזרח. בתקופת כהונתו הביא הרצוג להקמתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי[96][97].

הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו[98].

פרסומיועריכה

  • אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003[99]
  • תוכנית עבודה - מתכון לרווחה כלכלית, הוצאת טפר, 2010
  • יצחק הרצוג, אני עובד סוציאלי גאה, באתר ynet, 3 במרץ 2011

קישורים חיצונייםעריכה

מכתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איתי בלומנטל, אמא הרצוג: "בוז'י? כי היה יפה כמו בובה", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  2. ^   חברים מ-8200 מספרים על הרצוג: מנהיג שקול ואחראי לישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:59)
  3. ^ רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י הרצוג, מגזין ליברל, ‏14 ביוני 2014
  4. ^   יצחק הרצוג, באתר הכנסת
  5. ^ הרצוג-פוקס-נאמן, ש. הורוביץ ויגאל ארנון מובילים בתחום חברות ומסחרי, באתר גלובס, 19 במאי 1999
  6. ^ פירמות זרות עוד לא הגיעו לכאן, באתר גלובס, 7 ביוני 1998
  7. ^ יוסי גרינשטיין, המעבר ל־5 ימי עבודה והעלאת הארנונה -בדיוני המועצה הכלכלית־חברתית, מעריב, 28 באפריל 1989
  8. ^ מזל מועלםיו"ר הרשות למלחמה בסמים תוקף מצע מרצ, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2002
  9. ^ הנסיך מהרצליה, מעריב, 13 באפריל 1986
    אילן כפיר, רונית אנטלר, דניאל אביב, פרס: מסכים לאחדות, עם רוטציה; שמיר: מסכים, אבל בלי רוטציה, חדשות, 19 באפריל 1990
  10. ^ מיכל קדם, הרצוג הצעיר שוקל לרוץ לכנסת מטעם העבודה אך חושש מאבא, חדשות, 5 בדצמבר 1991
  11. ^ יצחק הרצוג, ‏החוב הלאומי: עלינו לפצות את מי שעמד לצידנו בחזית הצפונית, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2020
  12. ^ הממשלה אישרה: נסיגה מלבנון עד יולי, באתר וואלה!‏, 5 במרץ 2000
  13. ^ צבי לביא ונועם שרביט, ‏השר הרצוג בתגובה על פסיקת בג"ץ: מדינת ישראל נרדמה בשמירה והזניחה את הטיפול בחוק טל, באתר גלובס, 11 במאי 2006
  14. ^ אסף זוהר, ‏מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2000
  15. ^ אפרת וייס ואטילה שומפלבי, שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
  16. ^ ניב רסקין, ‏הרצוג בגלצ: "נבחר ציבור לא יכול לשתוק בחקירה", באתר גלי צה"ל, 13 בינואר 2015
  17. ^   חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  18. ^ אילן מרסיאנו, הכנסת אישרה: תוענק אזרחות לאנשי צד"ל, באתר ynet, 7 בדצמבר 2004
  19. ^   שלבי החקיקה של חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  20. ^ דליה טל, ‏דווקא את תיק השיכון, באתר גלובס, 20 במרץ 2005
  21. ^ ב-28 באפריל 2004, פנתה התנועה למען איכות השלטון בישראל לראש הממשלה, אריאל שרון שלא למנות את הרצוג לשר בממשלה, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק. אף כי לא הוגשו כתבי אישום בפרשה, ציין היועץ המשפטי כי הוא היה אחראי "להזרמת מאות אלפי דולרים לעמותות אלה". הפנייה נדחתה על ידי ראש הממשלה ומינויו יצא לפועל. ראו: התנועה לאיכות השלטון: לא למנות את יצחק הרצוג לשר, אתרNFC
  22. ^ הארץשר השיכון: להגדיל תקציב המשרד ב-350 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2005
  23. ^ רוני סופר, סוף טוב: יפונה מאהל מחוסרי הדיור בבאר שבע, באתר ynet, 30 בינואר 2005
  24. ^ שר הבינוי והשיכון, יצחק הרצוג, מוביל ומקדם מבצע מכירת דיור ציבורי חדש - "כאן ביתי", באתר ממשלת ישראל, 20 בפברואר 2005
  25. ^ דליה טל, ‏הרצוג הורה להעניק לאנשי צד"ל בישראל סיוע בדיור, באתר גלובס
  26. ^ דליה טל, ‏הרצוג מינה ועדה בראשותו של אורי אור לבחינת המשך מימון פעולות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במזרח ירושלים, באתר גלובס, 16 בינואר 2005
  27. ^ אטילה שומפלבי, העבודה פורשת, שרון עדיין מתלבט, באתר ynet, 19 בנובמבר 2005
  28. ^ מערכת אתר גלובס ספורט, ‏שר התיירות יצחק הרצוג הציע ללאפורטה, נשיא ברצלונה: פרסם את ישראל בנואו קאמפ, באתר גלובס, 15 בינואר 2007
  29. ^ כתב גלובס, ‏בר רפאלי תייצג את ישראל ביריד התיירות WTM בלונדון, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2006
  30. ^ עמי אטינגר, אבישג גנוסר, היום שאחרי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2006
  31. ^ מישהו לרוץ איתו, מכון חרוב - נקודת מפגש, גיליון 1
  32. ^ הרצוג יוזם תוכנית להגנת עובדים סוציאלים, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2007
  33. ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
  34. ^   שלבי החקיקה של הצעת חוק חיסכון לאומי לכל ילד, התשע"א-2011, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  35. ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה הגדלת הקצבאות לניצולי שואה, באתר ynet, 4 במרץ 2008
  36. ^ דין וחשבון הוועדה הבין-משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה, באתר משרד הרווחה
  37. ^ 1 2 מיקי פלד, אושר סופית: נכים יוכלו להרוויח עד 7,100 שקלים ולהמשיך לקבל קצבה, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2008
  38. ^ תוכנית הסיוע לארגונים החברתיים בהיקף של 200 מלש"ח, אותה יזם השר הרצוג, יוצאת לדרך, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 6 באוגוסט 2009
  39. ^ "השר הרצוג מונה למתאם הסיוע לתושבי עזה". mako. 13 בינואר 2009. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2017. 
  40. ^ מזל מועלםבחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
  41. ^ הרצוג: "אין היום מפקד למפלגת העבודה", באתר וואלה!‏, 15 באוקטובר 2010
  42. ^ לילך ויסמן, ‏הטלטלה נמשכת: הרצוג, ברוורמן ופואד התפטרו, באתר גלובס, 17 בינואר 2011
  43. ^ יהונתן ליסשר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הודיע כי יתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010
  44. ^ פנחס וולף‏, פריימריז בעבודה: סיבוב שני בין יחימוביץ' לפרץ, באתר וואלה!‏, 12 בספטמבר 2011
  45. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
  46. ^ עופר קניג, הבחירות להנהגת העבודה: האם תצליח יחימוביץ' "לשבור את הנאחס"?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בנובמבר 2013
  47. ^ מורן אזולאי, הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  48. ^ בוז'י הרצוג: "אני משוכנע שארכיב את הממשלה הבאה", באתר גלובס, 9 בנובמבר 2014
  49. ^ מורן אזולאי, הרצוג ולבני הודיעו על איחוד ורוטציה: "מרכז ציוני מול ימין קיצוני", באתר כלכליסט, 10 בדצמבר 2014
  50. ^ מורן אזולאי, העבודה אישרה את הסכם האיחוד עם לבני: "בסיס למהפך 2015", באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
  51. ^ תוצאות הבחירות לכנסת העשרים, באתר הכנסת
  52. ^ נספרו יותר מ-99% מהקלפיות: ניצחון גדול לליכוד על המחנה הציוני, באתר וואלה!‏, 18 במרץ 2015.
  53. ^ נאום הרצוג בהשבעת הממשלה ה-34
  54. ^ עמרי נחמיאס‏, הרצוג לנשיא צרפת: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", באתר וואלה!‏, 22 בינואר 2016
  55. ^ עמרי נחמיאס‏, יחימוביץ' נגד הרצוג: "דבריו לנשיא צרפת - פזילה לימין", באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2016
  56. ^ 1 2 יצחק הרצוג, תוכנית עשר הנקודות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
  57. ^ יוסי ורטרנתניהו והרצוג נועדו בחשאי עם א־סיסי בקהיר בשנה שעברה, באתר הארץ, 12 ביוני 2017
  58. ^ כך ניסו טוני בלייר וא-סיסי להכניס את המחנה הציוני לממשלה, באתר הארץ, 18 במאי 2016
  59. ^ אלי סניור ויובל קרני, נחקר תחת אזהרה, באתר ynet, 18 באפריל 2016
  60. ^ טובה צימוקי, מורן אזולאי וגלעד מורג, תיק החקירה נגד הרצוג נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות, בטאט ורמות יעמדו לדין בכפוף לשימוע, באתר ynet, 30 בינואר 2017
  61. ^ חן מענית, ‏יו"ר מטה הרצוג לשעבר שמעון בטאט הורשע באי-מסירת הודעה, באתר גלובס, 18 בפברואר 2018
  62. ^ גלעד מורג, בוטלה הרשעת מנהל הקמפיין של הרצוג, באתר ynet, 16 באוגוסט 2018
  63. ^ בר פלג, ביהמ"ש זיכה איש עסקים שהואשם בתרומה לקמפיין של הרצוג נגד יחימוביץ, באתר הארץ, 20 במאי 2019
  64. ^ צבי זרחיה, לראשונה זה עשור: מפלגת העבודה הגיעה למאזן תקציבי חיובי, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2017
  65. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, הרצוג: "אקבל צ'אנס שני, גם רבין קיבל", באתר ynet, 13 ביוני 2017
  66. ^ טל שלו‏, הפריימריז בעבודה: עמיר פרץ ואבי גבאי עלו לסיבוב השני, באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2017
  67. ^ בקרב על קולות היהודים, הרצוג ניצח את נתניהו, באתר הארץ, 21 ביוני 2018
  68. ^ מורן אזולאי, אחרי 15 שנה: הרצוג נפרד מהכנסת, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  69. ^ הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים, באתר הכנסת
  70. ^ חדשות 2, ‏סופי: הרצוג יכהן כיו"ר הסוכנות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביוני 2018‏
  71. ^ "יצחק הרצוג בטוויטר". Twitter. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2018. 
  72. ^ אמיר אלון ואיתמר אייכנר, רשמית: יצחק הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית, באתר ynet, 24 ביוני 2018
  73. ^ אריק בנדר, ‏הסוכנות היהודית אישררה את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2018
  74. ^ יצחק הרצוג: "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה", באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2019
  75. ^ אמיר אלון, הסוכנות היהודית: הלוואה לכל עובד שיפנה להליך פונדקאות בחו"ל, באתר ynet, 3 במרץ 2019
  76. ^ אוריה אלקיים, "איחוי השסעים בעם היהודי": תוכנית הפעולה האסטרטגית של הסוכנות היהודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באוקטובר 2019
  77. ^ איתמר אייכנר, חודש אחרי הפיגוע: מזכיר המדינה והרצוג ביקרו בבית הכנסת שהותקף בגרמניה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2019
  78. ^   ציוץ של יצחק הרצוג ברשת החברתית טוויטר, 19 במאי 2021
  79. ^ עטרה גרמן, ‏הרצוג הכריז רשמית: "מתמודד לתפקיד נשיא מדינת ישראל", בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021
  80. ^ מורן אזולאי, יצחק הרצוג נבחר לנשיא ה-11 של מדינת ישראל, באתר ynet, ‏2 ביוני 2021
  81. ^ חזקי ברוך, ברוב של 87 ח"כים: יצחק הרצוג נבחר לנשיא המדינה, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2021
  82. ^ דבר, יצחק הרצוג יושבע לנשיאות המדינה ב-7 ביולי, דבר, דבר העובדים בישראל
  83. ^ אריק בנדר, ‏הנשיא הנכנס הרצוג קבע: אייל שוויקי ימונה לתפקיד מנכ"ל בית הנשיא, באתר מעריב אונליין, 27 ביוני 2021
  84. ^ אושרה "תכנית ההיפרדות" של הרצוג: "השלום לא מעבר לפינה", באתר וואלה!‏, 8 בפברואר 2016
  85. ^ אריק בנדר, ‏אושרה תוכניתו המדינית של הרצוג, שתקף בחריפות את נתניהו ובנט, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2016
  86. ^ בוז'י הרצוג: נתניהו הסכים אתי למהלך שלום כלל אזורי, בעיתון כל הזמן, 9 בינואר 2018
  87. ^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: ההסכם בין הרצוג ואבו מאזן - השטחים יועברו במלואם לשליטת הרשות, באתר של "רשת 13", 19 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  88. ^ צבי זרחיה, הרצוג: התחזיות לשיעור אבטלה של 7.5% ברבעון השני - תמרור אדום, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2009
  89. ^ יעל ברנובסקי, השר הרצוג מציג: רפורמה בביטוח הלאומי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2007
  90. ^ בקרוב: תכנית חירום להתמודדות עם האבטלה, באתר וואלה!‏, 13 בנובמבר 2008
  91. ^ בעקבות רוז: קמפיין למען ילדים בסיכון, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2008
  92. ^ משרד הרווחה יפתח "בית חם" לנוער הגבעות, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2008
  93. ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
  94. ^ שר הרווחה, יצחק הרצוג: נקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2008
  95. ^ יעל ברנובסקי ואטילה שומפלבי, הרצוג: גילה את הרווחה ונבחר במקום הראשון, באתר ynet, 5 בדצמבר 2008
  96. ^ חזקי ברוך, השר הרצוג דורש מהממשלה לאמץ את הדו"ח שקובע כי המדינה אחראית להבטיח ביטחון תזונתי בסיסי לאזרחיה., באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2008
  97. ^ שרון ביידר, ‏שר הרווחה, יצחק הרצוג: יש לדאוג לרשת ביטחון סוציאלית לעובדים המתניידים ברחבי העולם, באתר גלובס, 19 במאי 2009
  98. ^ שמואל דקלו, ‏בג"ץ חייב את המדינה להקציב 120 מיליון ש' לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
  99. ^ מתוך רשימת פרסומים בנושא כלכלת ישראל, באתר מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית
יצחק הרצוג - תבניות ניווט