יצחק הרצוג

הנשיא ה-11 של מדינת ישראל

יצחק (בוז'י) הרצוג (נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי ה'תשכ"א) הוא נשיאה ה-11 של מדינת ישראל, החל מ-7 ביולי 2021.

יצחק הרצוג
יצחק הרצוג, יולי 2021
יצחק הרצוג, יולי 2021
לידה 22 בספטמבר 1960 (בן 63)
א' בתשרי ה'תשכ"א
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא יצחק (בוז'י) הרצוג
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה, העבודה-מימד, המחנה הציוני
בת זוג מיכל הרצוג
נשיא מדינת ישראל ה־11
7 ביולי 2021 – מכהן
(שנתיים)
ראש האופוזיציה ה־13
25 בנובמבר 201331 ביולי 2018
(4 שנים)
שר הרווחה והשירותים החברתיים
21 במרץ 200719 בינואר 2011
(3 שנים)
תחת ראשי הממשלה אהוד אולמרט
בנימין נתניהו
השר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות
21 במרץ 200731 במרץ 2009
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
שר התיירות ה־15
4 במאי 200621 במרץ 2007
(322 ימים)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
שר הבינוי והשיכון ה־18
10 בינואר 200523 בנובמבר 2005
(318 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
חבר הכנסת
17 בפברואר 200331 ביולי 2018
(15 שנים)
כנסות 16 - 20
יושב ראש מפלגת העבודה ה־10
21 בנובמבר 20134 ביולי 2017
(3 שנים)
יושב ראש הסוכנות היהודית ה־15
1 באוגוסט 20187 ביולי 2021
(3 שנים)
מזכיר הממשלה ה־13
29 ביולי 199918 במרץ 2001
(שנה)
תחת ראש הממשלה אהוד ברק
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
מסדר מקאריוס השלישי עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרצוג שימש בעבר כיושב ראש הסוכנות היהודית, ראש האופוזיציה, שר, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 20032018 ומזכיר הממשלה. בתקופת פעילותו הפוליטית היה שר בממשלות ישראל ה-31 וה-32 וכיהן כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בכהונתו כראש האופוזיציה הנהיג, יחד עם ציפי לבני, את המחנה הציוני, שהשיגה 24 מושבים בבחירות לכנסת העשרים ובכך הייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. הרצוג הוא עורך דין בהכשרתו.

ביוגרפיה

הרצוג נולד בתל אביב, שם גדל והתחנך בשכונת צהלה. הוא בנם של חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל השישי, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה.

הרצוג קרוי על שם סבו, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הוא אחיינם של סוזי אבן, רעייתו של אבא אבן, ושל יעקב הרצוג, ואחיו של שגריר ישראל בארצות הברית מיכאל (מייק) הרצוג. בילדותו דבק בו הכינוי שהוענק לו על ידי אימו, "בוז'י"[1]. למד בבית הספר היסודי הממלכתי בצהלה (בין היתר אצל המחנכת גאולה בן אליעזר, בתו של דוד בן-גוריון), ובחטיבת הביניים בבית הספר הממלכתי-דתי צייטלין. מגיל 15 המשיך ללמוד כשלוש שנים בבית הספר התיכון היהודי ישיבת רמז (אנ') שבמנהטן, ניו יורק, כשאביו היה שגריר ישראל באומות המאוחדות.

שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין[2]. בשירותו הסדיר שירת בסיני[3]. במילואים הגיע לדרגת רב-סרן.

הוא בעל תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב עם לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק[4]. במקצועו הוא עורך דין, והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו. מחלקת הטלקומוניקציה והתקשורת אותה ייסד ובראשה עמד הייתה המובילה בישראל[5], וייצגה חברות תקשורת והיי-טק בינלאומיות, דוגמת AT&T, נורטל, כייבל אנד ויירלס ודויטשה טלקום[6]. פרש מהמשרד בשנת 2003, עם בחירתו לכנסת ה-16.

בשנים 1988–1990 היה מזכיר "המועצה הכלכלית החברתית"[7], שבה חברים נציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. בשנים 2000–2003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ופעל נגד יוזמות ללגליזציה של סמים קלים[8].

קריירה פוליטית

הרצוג היה פעיל במפלגת העבודה. החל את הקריירה הפוליטית שלו כיועצם של ראשי המפלגה יצחק רבין ושמעון פרס ונמנה עם יוזמי הפריימריז במפלגת העבודה עם ח"כ אפרים סנה ויו"ר ועדת הבחירות שלה[9]. בשנת 1991 שקל להתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת השלוש עשרה, אך מאחר שאביו עדיין כיהן כנשיא המדינה, החליט לא להתמודד כדי למנוע מצבים של ניגוד עניינים[10].

ב-1999, עם כינון הממשלה ה-28 בראשות אהוד ברק, מונה למזכיר הממשלה, וכיהן בתפקיד עד 2001[11][12]. היה חבר בוועדת טל[13].

בעקבות הבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בדו"ח מבקר המדינה, שהביא לפתיחת חקירת משטרה, נכתב כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית, שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק[14]. בחקירה השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות[15]. בינואר 2015, לאחר שגינה את החלטת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לשתוק בחקירתה, הגיב הרצוג על שתיקתו בחקירה: "היום הייתי נוהג אחרת"[16].

בבחירות לכנסת ה-16 שנת 2003, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה ונכנס מטעמה לכנסת ה-16. בכהונה זו ריכז את עבודת האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת.

כחבר הכנסת יזם בין היתר את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם[17][18] ואת תיקון חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית[19]. בנוסף היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, חבר בוועדת העלייה והקליטה ושימש יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה.

בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה שיכהנו בקואליציה עם הליכוד, והתמנה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון[20].

כהונתו כשר השיכון

הרצוג החל את תפקידו כשר השיכון והבינוי ב־10 בינואר 2005[21]. כשר השיכון פעל הרצוג בתחומי שיקום שכונות, סיוע למגזר הערבי והרחבת דירות לנזקקים[22]. הביא לסיום משבר מחוסרי הדיור בנגב[23]. הוא הוציא לדרך תוכנית שנועדה לעודד את דיירי הדיור הציבורי באזורי עדיפות לאומית לרכוש את דירותיהם[24].

הרצוג פעל להרחבת הסיוע לאנשי צד"ל, שמימשו את זכאותם לקבלת תעודת זהות ישראלית, לקבלת מלוא הזכויות והסיוע בתחום הדיור[25]. הקים ועדה ציבורית בראשות האלוף (מיל') אורי אור, שתבחן את מימון פעילות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במתחמים במזרח ירושלים[26].

ב-23 בנובמבר 2005, עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, פרש מתפקידו עם שאר חברי סיעתו[27].

לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת המפלגה והוצב במקום השני ברשימתה לכנסת. עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה לשר התיירות.

כהונתו כשר התיירות

כשר התיירות רתם את חואן לאפורטה, נשיא קבוצת הכדורגל ברצלונה, לקידום התיירות הספרדית לישראל[28] וגייס את הדוגמנית בר רפאלי לייצג בהתנדבות את המדינה בירידי תיירות בין לאומיים[29].

לאחר מלחמת לבנון השנייה פעל לשיקום ענף התיירות בצפון ישראל ולהבטחת התאוששות הענף שספג נזקים כבדים[30].

לאחר עשרה חודשים, עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו.

כהונתו כשר הרווחה והשירותים החברתיים

ב־21 במרץ 2007 החל הרצוג לשמש כשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן כשר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה גם לשר הממונה על רשות השידור.

בתפקידו כשר הרווחה הוציא לדרך את התכנית הלאומית לילדים בסיכון ופעל לטיפול בתופעות של אלימות במשפחה[31]. יזם תוכנית להגנה על עובדים סוציאליים שהותקפו באלימות במהלך ביצוע תפקידם[32]. גיבש תוכנית "חיסכון לכל ילד", שדומה לה יושמה בשנת 2017[33][34] והביא להגדלת הסיוע שניתן לניצולי השואה, הנחה בתרופות ושדרוג מערך הסיעוד לכלל הקשישים בישראל[35][36]. יזם חקיקה שאפשרה לאנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה מבלי שתישלל קצבת הנכות שלהם[37], והגדיל את הסיוע התקציבי הממשלתי לארגונים החברתיים[38].

הרצוג כיהן גם כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בעת מבצע עופרת יצוקה מונה לאחראי התיאום הממשלתי לסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה[39].

בפריימריז של מפלגת העבודה בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון ומוקם שני ברשימת המפלגה להבחירות לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, אהוד ברק[40]. ב"ממשלת נתניהו השנייה", שהוקמה ב-31 במרץ 2009, בעקבות הבחירות בפברואר אותה השנה, המשיך הרצוג לכהן כשר הרווחה.

בשלהי 2010 הכריז על כוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה[41]. ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה של אהוד ברק בדבר פילוגה של המפלגה והקמת מפלגת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה[42]. עד לסיום כהונתה של הכנסת ה-18 שימש כיו"ר סיעת העבודה, כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית. בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011, סיים הרצוג במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני[43][44].

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני אחרי שלי יחימוביץ', לאחר שסיים שוב במקום הראשון בפריימריז. ביוני 2013 הקים, עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן[45]. בכנסת ה-19 נבחר לכהן כנציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן שימש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, ויו"ר השדולה להתחדשות יהודית.

ראש האופוזיציה

 
הרצוג עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בירושלים, 5 ביולי 2017
 
יצחק הרצוג בבית הרב חיים קניבסקי
 
יצחק הרצוג בכנס הרצליה 2016 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה

בבחירות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, וגבר עליה[46][47]. בעקבות כך החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הכריז הרצוג על כוונתו להתמודד על ראשות הממשלה[48]. בדצמבר 2014 הודיע עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצה משותפת של מפלגותיהם, ברשימה בשם "המחנה הציוני"[49], כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ושני מועמדים נוספים מטעמה ישוריינו עד המקום ה-12[50]. רשימת "המחנה הציוני" זכתה ל-24 מנדטים[51], הישג שאליו לא הגיעה מפלגת העבודה מאז כהונתו של אהוד ברק.

בכנסת ה-20 המשיך הרצוג בתפקידו כראש האופוזיציה[52][53].

ב-22 בינואר 2016 נפגש הרצוג בצרפת עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובמהלך פגישתו אמר כי: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", אמירה זו הסעירה את השמאל. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה כי בדבריו של הרצוג יש "פזילה לימין"[54][55].

המגעים להנעת יוזמה מדינית הובילו למגעים חשאיים ממושכים של הרצוג עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין צירוף המחנה הציוני לקואליציה והקמת ממשלת אחדות[56]. המגעים נחשפו בראשית 2016 וגרמו לחילוקי דעות קשים במחנה הציוני. עם כישלון המגעים במאי 2016 אמר הרצוג שנתניהו סירב לחתום על הסכם שהיה ביניהם בנוגע לפתרון "שתי מדינות לשני עמים"[57]. לוּ הייתה מוקמת מממשלת אחדות, הייתה אמורה להיות פסגה אזורית בה היו משתתפות ישראל, ירדן, מצרים, איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית. הרצוג אף פנה ליועצת לביטחון לאומי, סוזן רייס ולמזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי כדי לבדוק האם הצעתו של נתניהו אכן ריאלית וקיבל מהם תשובה חיובית, שנבעה מפגישה סודית בין נתניהו ושר הביטחון, משה יעלון לבין ג'ון קרי ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי[58][59].

באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על חוק מימון מפלגות כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה מול שלי יחימוביץ', בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח[60]. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את התיק נגדו בשל "היעדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות[61]. בפברואר 2018 הורשע שמעון בטאט, שהיה ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז אלה, בעבירה על חוק המפלגות[62]. בהמשך בוטלה ההרשעה, אך נגזר על בטאט עונש של 180 שעות שירות לתועלת הציבור[63]. במאי 2019 זוכה גלעד רמות, שהואשם בפרשה[64].

לאחר שהצליח להבריא את מפלגת העבודה מגרעונות תקציביים[65], התמודד שוב בבחירות לראשות מפלגת העבודה[66], שנערכו ב-4 ביולי 2017, והגיע למקום השלישי, עם 16.8% מהקולות, ולא העפיל לסיבוב השני[67], שבו נבחר אבי גבאי, הרצוג נשאר בתפקיד ראש האופוזיציה לאחר שגבאי ביקש ממנו להישאר בתפקיד עד שהוא ייכנס לכנסת. בעקבות התפטרותו של ח"כ מנואל טרכטנברג מהכנסת, החל מאוקטובר 2017 הרצוג היה חבר ועדת הכספים.

 
יצחק הרצוג ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי

ביוני 2018 נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית[68] והתפטר מהכנסת לשם מינויו לתפקיד זה[69]. בנאום הפרידה שלו ממליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם[70].

יו"ר הסוכנות היהודית

 
הרצוג בביקור בבית ספר יהודי בארגנטינה, 26 במרץ 2019
 
יצחק הרצוג מקבל עולים מאתיופיה, 2020

ביוני 2018 נבחר הרצוג פה אחד על ידי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ליושב ראש הסוכנות היהודית[71] ונכנס לתפקיד ב-1 באוגוסט 2018[72].

בנאום שנשא הרצוג עם בחירתו לתפקיד ביוני 2018[73] אמר הרצוג כי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העם היהודי הוא למנוע את הקרע בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל.

באוקטובר 2018 הוביל החלטה המאשררת את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות, במעמד ראש העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, כהבעת תמיכה של העם היהודי בעדה הדרוזית בישראל[74].

בינואר 2019 הופיע בפני פרלמנט האיחוד האירופי לכבוד יום השואה הבינלאומי והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"[75].

במרץ 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן הלוואה לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך פונדקאות מחוץ לישראל, כולל זוגות חד-מיניים והורים יחידניים[76].

באוקטובר 2019 אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהובלת הרצוג "תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב לעם היהודי". על פי התכנית הסוכנות תפעל לאיחוי השסעים בעם היהודי, להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות בעולם, תיאבק בגילויי האנטישמיות ובאנטי-ציונות ובנוסף תעודד עלייה[77].

בנובמבר 2019, במלאת 81 שנים לליל הבדולח וכחודש לאחר פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה, הגיע הרצוג עם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו ושר החוץ הגרמני, הייקו מאס, לביקור בבית הכנסת בהאלה[78].

נשיא המדינה

 
הנשיא יצחק הרצוג בביקור באוקראינה באוקטובר 2021 עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי
 
בני הזוג הרצוג עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בעת ביקורו בישראל, 2022

ב-19 במאי 2021 הציג את מועמדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל ה-11[79], ויצא לחופשה ללא תשלום מתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית, עד לאחר הבחירות לנשיאות[80]. בבחירות שהתקיימו ב-2 ביוני 2021 זכה לתמיכת 87 מחברי הכנסת, ובכך ניצח את מרים פרץ שקיבלה 26 קולות[81][82]. בניצחונו זכה הרצוג לתמיכה הגדולה ביותר אי פעם לנשיא והוא הצהיר אמונים ונכנס לתפקידו ב-7 ביולי[83], שלושה ימים לפני המועד הרשמי.

בנאום השבעתו לתפקיד נשיא המדינה, ב-7 ביולי 2021, קרא הרצוג לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית וליצירת גשרים בתוך החברה ולמול יהדות התפוצות. הוא הדגיש את חשיבות העיסוק בסוגיית משבר האקלים והשלכותיו[84].

בכהונתו כנשיא קיים מספר ביקורים ממלכתיים משמעותיים. ב-30 בינואר 2022 קיים ביקור ממלכתי באיחוד האמירויות[85]. במרץ 2022 יצא למסע בקרב שכנותיה של ישראל לחופי הים התיכון, שכלל, לאחר ביקורים ביוון[86] ובקפריסין[87], גם ביקור ממלכתי בטורקיה, כאורח של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן[88]. מפגש הפסגה בין הנשיאים, שהיווה המשך לשיחות ביניהם מיום שנבחר הרצוג לתפקיד, וסימן שאיפה של שתי המדינות לסיים את תקופת המתיחות ביניהן, נערך בארמונו של ארדואן באנקרה[89]. בחלקו השני של הביקור בטורקיה, וכפי שהם נוהגים לעשות בביקוריהם בחו"ל כחלק מיעד הידוק הקשר עם יהדות התפוצות, נפגשו הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל עם הקהילה היהודית המקומית בבית הכנסת "נווה שלום" שסבל מטרור לאורך השנים[90].

ב-29 במרץ 2022 ביקר הרצוג בעמאן שבירדן, נפגש עם עבדאללה השני, מלך ירדן ודן עמו בהידוק הקשרים בין המדינות, בשמירה על היציבות באזור ובחיזוק השלום והנורמליזציה[91].

בהמשך לכוונתו המוצהרת לערוך מסע לתוככי החברה הישראלית ובמסגרת פעילותו בחברה הישראלית וביקוריו במגזריה השונים, השתתף הרצוג ב-29 באוקטובר 2021 בטקס האזכרה לנרצחים בטבח כפר קאסם והתנצל בשם מדינת ישראל. בכך הפך לגורם הרשמי הישראלי הראשון שמבקש סליחה בטקס האזכרה הרשמי שנערך בכפר קאסם[92].

באוקטובר 2021 הודיע הרצוג על הקמת "פורום האקלים הישראלי" שיפעל תחת בית הנשיא, ומינה ליו"ר הפורום את חבר הכנסת לשעבר ד"ר דב חנין. הפורום פועל באמצעות אשכולות בנושאים שונים ומתכלל גורמים מוסדיים, פרטיים ואזרחיים שפועלים יחד כחלק מהמאבק במשבר האקלים[93]. ב"נאום המזרח התיכון המתחדש", שאותו נשא הרצוג בכנס האקלים של "הארץ", הוא התייחס לעמדתו לפיה משבר האקלים טומן בחובו גם הזדמנות לשיתוף פעולה אזורי ייחודי[94].

ב-28 בנובמבר הדליק הרצוג נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה בחברון, כאשר ברקע נשמעה ביקורת מצד גורמי שמאל על ביקורו בחברון. בביקורו הצהיר הרצוג כי "הכרה בזיקה שלנו לחברון צריכה להיות מעל כל מחלוקת"[95].

בדצמבר 2021 השיק הרצוג את הקמפיין שיזם "תחשבו טוב" שמטרתו שינוי השיח הבריוני ברשת. הקמפיין, שנערך בשיתוף פייסבוק, נועד לקדם שיח מקרב ומכיל ברשתות החברתיות[96].

ב-12 בפברואר 2023, בעיצומו של הדיון הציבורי ברפורמה המשפטית, נשא הרצוג נאום לאומה בו ביקש להגיע לפשרה. הוא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן לעצור את החקיקה, ולא להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת[97]. עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר, וקבע: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[98] ב-15 במרץ הציג הרצוג את 'מתווה העם' לפשרה[99]. ב-12 ביוני הוא קרא להשאיר את הצבא מחוץ לויכוחים: "כאזרחים, למילואימניקים זכות מלאה לכל דעה ומחאה ככל האזרחים בדמוקרטיה בריאה. כחיילים במילואים, לובשי מדים, סרבנות היא מחוץ לתחום. אסור לסכן את ביטחון ישראל כי בנפשנו הדבר".[100]

ב-18 ביולי 2023 הגיע לארצות הברית ונפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן[101]. יום למחרת נאם בפני הקונגרס של ארצות הברית, לציון 75 שנה להקמת מדינת ישראל. בנאום דיבר, בין היתר, על היחסים בין שתי המדינות וחשיבותם, תוכנית הגרעין האיראנית, הסכמי אברהם, הישראלים הנעדרים שנכנסו לרצועת עזה ועוד[102].

ב-28 בינואר 2024 תקף בחריפות את בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג וטען שבתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם הם עיוותו את דבריו אחרי טבח 7 באוקטובר כדי להצדיק עלילת דם מופרכת נגד מדינת ישראל:

עצם הדיון בבית הדין בהאג, בערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, על האם מדינת ישראל, הדמוקרטית, המוסרית, האחראית, שקמה מאפר השואה מבצעת רצח עם - הוא בגדר עלילת דם שמהווה חתירה תחת הערכים אשר על בסיסם בדיוק הוקם בית הדין בהאג. [...] יש משהו מטלטל בלראות איך תופעת ה'פוסט-אמת' חלחלה למוסדות החשובים ביותר. אפילו ברמה האישית, האופן שבו עיוותו את דבריי, תוך שימוש בחלקים מאד מאד חלקיים ומקוטעים בהם. שימוש שנועד כדי לתמוך קונסטרוקציה משפטית מופרכת - עורר בי שאט נפש.

טל שלו‏, הרצוג: "הדיון נגד ישראל בהאג - עלילת דם", באתר וואלה‏, 28 בינואר 2024.

חיים אישיים

הרצוג נשוי למיכל, עורכת דין, בתו של שאול אפק, אלוף-משנה ונציג הטכניון בקנדה לשעבר. לזוג שלושה בנים. המשפחה מתגוררת בשכונת צהלה בתל אביב.

אילן יוחסין משפחת הרצוג

ליבה-מרים לבית סירוביץ
 
יואל לייב הלוי הרצוג
 
שמואל יצחק הילמן
 
חיה-שיינה לבית פוקמפנר
 
יחיאל מיכל שטיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
 
 
שרה הרצוג
 
שמחה אמב"ש
 
לאה אמב"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
סוזי אבן
 
אבא אבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צביה ברין
 
שאול אפק
 
אורי אפק
 
 
 
 
 
 
עלי אבןנסים גאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
מיכאל הרצוג
 
רונית הרצוג
 
יואל הרצוג
 
מרגרט הרצוג
 
 
 
 
יצחק ומיכל הרצוג בערב לזכרו של חיים הרצוג
 
יצחק הרצוג במצעד החיים

עמדותיו

מדיני

הרצוג נמנה עם תומכי פתרון שתי המדינות, וזאת על מנת לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. בסיום שנת 2015 הודיע כי לדעתו אין היתכנות לביצוע פתרון שתי המדינות, עד אשר יתרחשו שינויים מדיניים הכרחיים במזרח התיכון. את השינויים והצעדים אשר צריכים להתקיים הציג הרצוג בראשית 2016 בתוכניתו המדינית, "תוכנית ההפרדה", אותה קיבלה ועידת מפלגת העבודה ברוב גדול[103][104]. במרכז תוכניתו של הרצוג[56], יוזמה אזורית אשר תשמש כבסיס להתקדמות מדינית אל עבר פתרון הקבע אשר יכלול ריבונות ישראלית בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון. כמו כן, הסמכות הביטחונית העיקרית ביהודה ושומרון, בבקעה ועד גבול הירדן תוענק לצה"ל.

ביוני 2016 פורסם כי במהלך תקופת הבחירות, כשנה קודם לכן, ניהל הרצוג, באמצעות אפרים סנה, משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. הרצוג הסכים להעברת 100% מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים לידי הרשות, מתוכם 4% בחילופי שטחים. במסגרת ההסדר המדיני המוצע, הרצוג הסכים להעביר לידי הרשות גם את מזרח ירושלים, שתהיה בירת המדינה הפלסטינית. עוד הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי וכוח רב-לאומי בהר הבית, וכן על פיצוי כספי לרוב הפליטים הפלסטינים וחזרה סמלית שלהם, על בסיס החלטה משותפת. הצדדים הסכימו גם על נוכחות ישראלית סמלית בבקעת הירדן[105].

ביטחון

הרצוג היה חבר בקבינט המדיני ביטחוני בעת ההחלטה על תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. לאורך השנים תמך באופן עקבי במאבק בתוכנית הגרעין של איראן, הן בפעולות ישראליות עצמאיות והן בדיאלוג בינלאומי עם מדינות ה-P5+1. הרצוג פעל גם בנושא הידוק הקשר בין מדינות ערב המתונות לבין ישראל אל מול הציר הפרו-איראני, ובעת כהונתו כראש האופוזיציה נפגש בחשאי עם מנהיגים בולטים של מדינות אלו[106].

כלכלה וחברה

את תוכניתו הכלכלית הציג הרצוג בספרו "תוכנית עבודה – מתכון לרווחה כלכלית", אותו פרסם בעת כהונתו כשר הרווחה (2010). על פי תפיסתו, על המדינה לקחת אחריות כלפי אזרחיה בתחומים מוגדרים ובהם הבריאות, החינוך, הרווחה ועידוד התעסוקה[107]. הרצוג מאמין בפיתוח וחיזוק שירותי הרווחה בישראל, בהם המוסד לביטוח לאומי[108], כך שיעניקו לאזרחים, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, רשת ביטחון סוציאלית[109]. כשר הרווחה יזם הרצוג תוכניות המעודדות תפיסה זו, בהן התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון[110][111] ואת תוכנית "חיסכון לכל ילד"[112]. אשר תוכנית המבוססת עליה אושרה בחקיקה בשנת 2017 (בעקבות משא ומתן בין סיעת "יהדות התורה" למשרד האוצר). בכהונתו במשרד תמך הרצוג בביטוח הלאומי והוביל את התאמתו לעידן המודרני[113].

בנוסף הרצוג מאמין במאבק בעוני ובאבטלה בכלים שונים לרבות הגברת העסקתם ושילובם של בעלי מוגבלויות. בין היתר הוביל את חקיקתו של "חוק לרון" המונע שלילת קצבת נכות של בעלי מוגבלויות הנכנסים למעגל העבודה[37]. כשר הרווחה[114] היה הרצוג לגורם המרכזי בהבאת המדינה להכיר בנושא הביטחון התזונתי כמרכזי לרווחת האזרח. בתקופת כהונתו הביא הרצוג להקמתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי[115][116].

הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו[117].

פרסומיו

  • אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003[118]
  • תוכנית עבודה - מתכון לרווחה כלכלית, הוצאת טפר, 2010

קישורים חיצוניים

בתקשורת:
כנשיא מדינת ישראל:
מכתביו:

הערות שוליים

  1. ^ איתי בלומנטל, אמא הרצוג: "בוז'י? כי היה יפה כמו בובה", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  2. ^   חברים מ-8200 מספרים על הרצוג: מנהיג שקול ואחראי לישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:59)
  3. ^ רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י הרצוג, מגזין ליברל, ‏14 ביוני 2014
  4. ^   יצחק הרצוג, באתר הכנסת
  5. ^ הרצוג-פוקס-נאמן, ש. הורוביץ ויגאל ארנון מובילים בתחום חברות ומסחרי, באתר גלובס, 19 במאי 1999
  6. ^ פירמות זרות עוד לא הגיעו לכאן, באתר גלובס, 7 ביוני 1998
  7. ^ יוסי גרינשטיין, המעבר ל־5 ימי עבודה והעלאת הארנונה - בדיוני המועצה הכלכלית־חברתית, מעריב, 28 באפריל 1989
  8. ^ מזל מועלם, יו"ר הרשות למלחמה בסמים תוקף מצע מרצ, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2002
  9. ^ הנסיך מהרצליה, מעריב, 13 באפריל 1986
    אילן כפיר, רונית אנטלר, דניאל אביב, פרס: מסכים לאחדות, עם רוטציה; שמיר: מסכים, אבל בלי רוטציה, חדשות, 19 באפריל 1990
  10. ^ מיכל קדם, הרצוג הצעיר שוקל לרוץ לכנסת מטעם העבודה אך חושש מאבא, חדשות, 5 בדצמבר 1991
  11. ^ יצחק הרצוג, ‏החוב הלאומי: עלינו לפצות את מי שעמד לצידנו בחזית הצפונית, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2020
  12. ^ הממשלה אישרה: נסיגה מלבנון עד יולי, באתר וואלה‏, 5 במרץ 2000
  13. ^ צבי לביא ונועם שרביט, ‏השר הרצוג בתגובה על פסיקת בג"ץ: מדינת ישראל נרדמה בשמירה והזניחה את הטיפול בחוק טל, באתר גלובס, 11 במאי 2006
  14. ^ אסף זוהר, ‏מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2000
  15. ^ אפרת וייס ואטילה שומפלבי, שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
  16. ^ ניב רסקין, ‏הרצוג בגלצ: "נבחר ציבור לא יכול לשתוק בחקירה", באתר גלי צה"ל, 13 בינואר 2015
  17. ^   חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  18. ^ אילן מרסיאנו, הכנסת אישרה: תוענק אזרחות לאנשי צד"ל, באתר ynet, 7 בדצמבר 2004
  19. ^   שלבי החקיקה של חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  20. ^ דליה טל, ‏דווקא את תיק השיכון, באתר גלובס, 20 במרץ 2005
  21. ^ ב-28 באפריל 2004, פנתה התנועה למען איכות השלטון בישראל לראש הממשלה, אריאל שרון שלא למנות את הרצוג לשר בממשלה, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק. אף כי לא הוגשו כתבי אישום בפרשה, ציין היועץ המשפטי כי הוא היה אחראי "להזרמת מאות אלפי דולרים לעמותות אלה". הפנייה נדחתה על ידי ראש הממשלה ומינויו יצא לפועל. ראו: התנועה לאיכות השלטון: לא למנות את יצחק הרצוג לשר, אתר NFC
  22. ^ הארץ, שר השיכון: להגדיל תקציב המשרד ב-350 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2005
  23. ^ רוני סופר, סוף טוב: יפונה מאהל מחוסרי הדיור בבאר שבע, באתר ynet, 30 בינואר 2005
  24. ^ שר הבינוי והשיכון, יצחק הרצוג, מוביל ומקדם מבצע מכירת דיור ציבורי חדש - "כאן ביתי", באתר ממשלת ישראל, 20 בפברואר 2005
  25. ^ דליה טל, ‏הרצוג הורה להעניק לאנשי צד"ל בישראל סיוע בדיור, באתר גלובס, 10 במאי 2005
  26. ^ דליה טל, ‏הרצוג מינה ועדה בראשותו של אורי אור לבחינת המשך מימון פעולות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במזרח ירושלים, באתר גלובס, 16 בינואר 2005
  27. ^ אטילה שומפלבי, העבודה פורשת, שרון עדיין מתלבט, באתר ynet, 19 בנובמבר 2005
  28. ^ מערכת אתר גלובס ספורט, ‏שר התיירות יצחק הרצוג הציע ללאפורטה, נשיא ברצלונה: פרסם את ישראל בנואו קאמפ, באתר גלובס, 15 בינואר 2007
  29. ^ כתב גלובס, ‏בר רפאלי תייצג את ישראל ביריד התיירות WTM בלונדון, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2006
  30. ^ עמי אטינגר, אבישג גנוסר, היום שאחרי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2006
  31. ^ מישהו לרוץ איתו, מכון חרוב - נקודת מפגש, גיליון 1
  32. ^ הרצוג יוזם תוכנית להגנת עובדים סוציאלים, באתר וואלה‏, 6 במאי 2007
  33. ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
  34. ^   שלבי החקיקה של הצעת חוק חיסכון לאומי לכל ילד, התשע"א-2011, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  35. ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה הגדלת הקצבאות לניצולי שואה, באתר ynet, 4 במרץ 2008
  36. ^ דין וחשבון הוועדה הבין-משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה, באתר משרד הרווחה
  37. ^ 1 2 מיקי פלד, אושר סופית: נכים יוכלו להרוויח עד 7,100 שקלים ולהמשיך לקבל קצבה, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2008
  38. ^ תוכנית הסיוע לארגונים החברתיים בהיקף של 200 מלש"ח, אותה יזם השר הרצוג, יוצאת לדרך, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 6 באוגוסט 2009
  39. ^ יוסי זילברמן, ‏השר הרצוג מונה למתאם הסיוע לתושבי עזה, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2009
  40. ^ מזל מועלם, בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
  41. ^ הרצוג: "אין היום מפקד למפלגת העבודה", באתר וואלה‏, 15 באוקטובר 2010
  42. ^ לילך ויסמן, ‏הטלטלה נמשכת: הרצוג, ברוורמן ופואד התפטרו, באתר גלובס, 17 בינואר 2011
  43. ^ יהונתן ליס, שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הודיע כי יתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010
  44. ^ פנחס וולף‏, פריימריז בעבודה: סיבוב שני בין יחימוביץ' לפרץ, באתר וואלה‏, 12 בספטמבר 2011
  45. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
  46. ^ עופר קניג, הבחירות להנהגת העבודה: האם תצליח יחימוביץ' "לשבור את הנאחס"?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בנובמבר 2013
  47. ^ מורן אזולאי, הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  48. ^ בוז'י הרצוג: "אני משוכנע שארכיב את הממשלה הבאה", באתר גלובס, 9 בנובמבר 2014
  49. ^ מורן אזולאי, הרצוג ולבני הודיעו על איחוד ורוטציה: "מרכז ציוני מול ימין קיצוני", באתר כלכליסט, 10 בדצמבר 2014
  50. ^ מורן אזולאי, העבודה אישרה את הסכם האיחוד עם לבני: "בסיס למהפך 2015", באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
  51. ^ תוצאות הבחירות לכנסת העשרים, באתר הכנסת
  52. ^ נספרו יותר מ-99% מהקלפיות: ניצחון גדול לליכוד על המחנה הציוני, באתר וואלה‏, 18 במרץ 2015.
  53. ^ נאום הרצוג בהשבעת הממשלה ה-34
  54. ^ עמרי נחמיאס‏, הרצוג לנשיא צרפת: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", באתר וואלה‏, 22 בינואר 2016
  55. ^ עמרי נחמיאס‏, יחימוביץ' נגד הרצוג: "דבריו לנשיא צרפת - פזילה לימין", באתר וואלה‏, 24 בינואר 2016
  56. ^ 1 2 יצחק הרצוג, תוכנית עשר הנקודות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
  57. ^   יוסי ורטר, נתניהו והרצוג נועדו בחשאי עם א־סיסי בקהיר בשנה שעברה, באתר הארץ, 12 ביוני 2017
  58. ^   כך ניסו טוני בלייר וא-סיסי להכניס את המחנה הציוני לממשלה, באתר הארץ, 18 במאי 2016
  59. ^ ברק רביד, השלום של טראמפ, 2021, עמ' 179
  60. ^ אלי סניור ויובל קרני, נחקר תחת אזהרה, באתר ynet, 18 באפריל 2016
  61. ^ טובה צימוקי, מורן אזולאי וגלעד מורג, תיק החקירה נגד הרצוג נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות, בטאט ורמות יעמדו לדין בכפוף לשימוע, באתר ynet, 30 בינואר 2017
  62. ^ חן מענית, ‏יו"ר מטה הרצוג לשעבר שמעון בטאט הורשע באי-מסירת הודעה, באתר גלובס, 18 בפברואר 2018
  63. ^ גלעד מורג, בוטלה הרשעת מנהל הקמפיין של הרצוג, באתר ynet, 16 באוגוסט 2018
  64. ^   בר פלג, ביהמ"ש זיכה איש עסקים שהואשם בתרומה לקמפיין של הרצוג נגד יחימוביץ, באתר הארץ, 20 במאי 2019
  65. ^   צבי זרחיה, לראשונה זה עשור: מפלגת העבודה הגיעה למאזן תקציבי חיובי, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2017
  66. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, הרצוג: "אקבל צ'אנס שני, גם רבין קיבל", באתר ynet, 13 ביוני 2017
  67. ^ טל שלו‏, הפריימריז בעבודה: עמיר פרץ ואבי גבאי עלו לסיבוב השני, באתר וואלה‏, 4 ביולי 2017
  68. ^   בקרב על קולות היהודים, הרצוג ניצח את נתניהו, באתר הארץ, 21 ביוני 2018
  69. ^ מורן אזולאי, אחרי 15 שנה: הרצוג נפרד מהכנסת, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  70. ^ הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים, באתר הכנסת, 11 ביולי 2018
  71. ^ חדשות 2, ‏סופי: הרצוג יכהן כיו"ר הסוכנות, באתר ‏מאקו‏, 24 ביוני 2018
  72. ^ "יצחק הרצוג בטוויטר". Twitter. נבדק ב-2018-06-21.
  73. ^ אמיר אלון ואיתמר אייכנר, רשמית: יצחק הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית, באתר ynet, 24 ביוני 2018
  74. ^ אריק בנדר, ‏הסוכנות היהודית אישררה את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2018
  75. ^ יצחק הרצוג: "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה", באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2019
  76. ^ אמיר אלון, הסוכנות היהודית: הלוואה לכל עובד שיפנה להליך פונדקאות בחו"ל, באתר ynet, 3 במרץ 2019
  77. ^ אוריה אלקיים, "איחוי השסעים בעם היהודי": תוכנית הפעולה האסטרטגית של הסוכנות היהודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באוקטובר 2019
  78. ^ איתמר אייכנר, חודש אחרי הפיגוע: מזכיר המדינה והרצוג ביקרו בבית הכנסת שהותקף בגרמניה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2019
  79. ^   ציוץ של יצחק הרצוג ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 במאי 2021
  80. ^   עטרה גרמן, ‏הרצוג הכריז רשמית: "מתמודד לתפקיד נשיא מדינת ישראל", בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021
  81. ^ מורן אזולאי, יצחק הרצוג נבחר לנשיא ה-11 של מדינת ישראל, באתר ynet, 2 ביוני 2021
  82. ^ חזקי ברוך, ברוב של 87 ח"כים: יצחק הרצוג נבחר לנשיא המדינה, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2021
  83. ^ כתבי ynet, יצחק הרצוג הושבע לנשיא ה-11: "שנאת חינם מכרסמת היום בחוסן הלאומי שלנו", באתר ynet, 7 ביולי 2021
  84. ^ שירית אביטן כהן, ‏יצחק הרצוג בנאום ההשבעה: "הניכור מעמיק מיום ליום", באתר גלובס, 7 ביולי 2021
  85. ^ אריק בנדר, ‏הרצוג ליורש העצר האמירתי: "מגנה כל מתקפה על ריבונותכם באמצעות ארגוני טרור", באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2022
  86. ^ הרצוג ביקר ביוון בצל המלחמה באירופה: "שותפות אסטרטגית", באתר ynet, 24 בפברואר 2022
  87. ^   יהונתן ליס, הרצוג ביקר בקפריסין במאמץ לפייסה לקראת פגישתו עם ארדואן, באתר הארץ, 2 במרץ 2022
  88. ^ איתמר אייכנר, "התקווה" בארמונו של ארדואן: הנשיא הרצוג התקבל במשמר כבוד בטורקיה, באתר ynet, 9 במרץ 2022
  89. ^ דנה ויס ערד ניר, ‏הרצוג בהצהרה לצד ארדואן: "בוחרים להתחיל במסע של אמון וכבוד שיכלול שיח מעמיק", באתר ‏מאקו‏, 9 במרץ 2022
  90. ^ הנשיא הרצוג בבית הכנסת באיסטנבול: "בני כל הדתות יכולים וצריכים לחיות בשלום", באתר מקור ראשון, ‏2022-03-10
  91. ^ שושי חתוקה ירון שניידר, ‏ביקור היסטורי: הנשיא הרצוג נחת בירדן, באתר ‏מאקו‏, 30 במרץ 2022
  92. ^ איתמר אייכנר, הרצוג בטקס להרוגי כפר קאסם: "מבקש סליחה בשמי ובשם מדינת ישראל", באתר ynet, 29 באוקטובר 2021
  93. ^ טל שלו, יואב איתיאל‏, הרצוג הודיע על הקמת פורום אקלים ישראלי בראשות ח"כ לשעבר דב חנין, באתר וואלה‏, 20 באוקטובר 2021
  94. ^ אריק בנדר, ‏הנשיא הרצוג על הפגישה הצפויה עם ארדואן: "אתגר שיכול ליצור מזרח תיכון מתחדש", באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2022
  95. ^ אלישע בן קימון, נינה פוקס, הרצוג הדליק נר במערת המכפלה: "הכרה בזיקה שלנו לחברון - מעל לכל מחלוקת", באתר ynet, 28 בנובמבר 2021
  96. ^ איתמר אייכנר, ביוזמת הנשיא הרצוג: קמפיין "תחשבו טוב" לשינוי השיח הבריוני ברשת, באתר ynet, 7 בדצמבר 2021
  97. ^ בנצי רובין, ‏ועדת החוקה אישרה את השלב הראשון ברפורמה במערכת המשפט, באתר "סרוגים", 13 בפברואר 2023
  98. ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הרצוג קורא "לזנוח את החקיקה": "המתווה דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", באתר ynet, 9 במרץ 2023;
    ynet, הנשיא הרצוג נוקט לראשונה עמדה נגד החקיקה של הקואליציה: ״צריכה לעבור מהעולם״, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023
  99. ^ כלכליסט ו-ynet, מתווה הרצוג: בלי רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2023;
    אתר "מתווה העם"
  100. ^ איתמר אייכנר, הרצוג דיבר על "סרבנות": "מחוץ לתחום ללובשי מדים במילואים", באתר ynet, 12 ביוני 2023
  101. ^   יהונתן ליס ובן סמואלס, ביידן להרצוג בפגישתם: המשבר בישראל מקשה על קידומם של תהליכים אזוריים, באתר הארץ, 18 ביולי 2023
  102. ^ איתמר אייכנר, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לוושינגטון, הרצוג: "הוויכוח בישראל כואב, אבל הדמוקרטיה שלנו איתנה ויציבה", באתר ynet, 19 ביולי 2023
  103. ^ אושרה "תכנית ההיפרדות" של הרצוג: "השלום לא מעבר לפינה", באתר וואלה‏, 8 בפברואר 2016
  104. ^ אריק בנדר, ‏אושרה תוכניתו המדינית של הרצוג, שתקף בחריפות את נתניהו ובנט, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2016
  105. ^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: ההסכם בין הרצוג ואבו מאזן - השטחים יועברו במלואם לשליטת הרשות, באתר nana10‏, 19 ביוני 2016
  106. ^ בוז'י הרצוג: נתניהו הסכים אתי למהלך שלום כלל אזורי, בעיתון כל הזמן, 9 בינואר 2018
  107. ^ צבי זרחיה, הרצוג: התחזיות לשיעור אבטלה של 7.5% ברבעון השני - תמרור אדום, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2009
  108. ^ יעל ברנובסקי, השר הרצוג מציג: רפורמה בביטוח הלאומי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2007
  109. ^ בקרוב: תכנית חירום להתמודדות עם האבטלה, באתר וואלה‏, 13 בנובמבר 2008
  110. ^ בעקבות רוז: קמפיין למען ילדים בסיכון, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2008
  111. ^ משרד הרווחה יפתח "בית חם" לנוער הגבעות, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2008
  112. ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
  113. ^ שר הרווחה, יצחק הרצוג: נקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2008
  114. ^ יעל ברנובסקי ואטילה שומפלבי, הרצוג: גילה את הרווחה ונבחר במקום הראשון, באתר ynet, 5 בדצמבר 2008
  115. ^ חזקי ברוך, השר הרצוג דורש מהממשלה לאמץ את הדו"ח שקובע כי המדינה אחראית להבטיח ביטחון תזונתי בסיסי לאזרחיה., באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2008
  116. ^ שרון ביידר, ‏שר הרווחה, יצחק הרצוג: יש לדאוג לרשת ביטחון סוציאלית לעובדים המתניידים ברחבי העולם, באתר גלובס, 19 במאי 2009
  117. ^ שמואל דקלו, ‏בג"ץ חייב את המדינה להקציב 120 מיליון ש' לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
  118. ^ מתוך רשימת פרסומים בנושא כלכלת ישראל, באתר מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית
יצחק הרצוג - תבניות ניווט