יצחק זמיר (קצין)
יצחק (איציק) זמיר (נולד ב-7 בספטמבר 1943) הוא מנכ"ל ישראלי. שירת בעבר בצה"ל כמפקד אוגדה בדרגת תת-אלוף.
לידה |
7 בספטמבר 1943 (בן 81) ו' באלול תש"ג רמת השרון, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
כינוי | איציק |
השכלה | אוניברסיטת חיפה |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1962–1985 (כ־23 שנים) |
דרגה | תת-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מבצע שלום הגליל האינתיפאדה הראשונה המערכה ברצועת הביטחון | |
תפקידים אזרחיים | |
סמנכ"ל כור, יו"ר קבוצת מפעלי פלדה של כור, יו"ר ומנכ"ל חברת צינורות המזרח התיכון, יו"ר ומנכ"ל חברת מפעלי פלדה מאוחדים, יו"ר ועדת כספים של אגודת "צוות" | |
ביוגרפיה
עריכהיצחק זמיר (לשעבר זלמן[1]), נולד ב-1943 ברמת השרון.
עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גולני[2]. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קצינים. בהמשך שימש מפקד מחלקה בגולני ובמלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה[3] בגדוד 51 ולחם בתל עזזיאת, מוצב פלוגתי סורי מבוצר ברמת הגולן[4]. למחרת כבשה הפלוגה בפיקודו את מוצב צומת הבניאס.
זמיר שימש מפקד פלוגה בקורס המ"כים של חטיבת גולני, וסמג"ד גדוד 17. לאחר שנת לימודים בפו"מ שימש קצין אג"ם של החטיבה. לאחר מכן פיקד על קורס קציני חי"ר. במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית הדרום כמפקד כוח עצמאי שנודע בשם "כוח זמיר"[2], שהיה מורכב מצוערי קורס הקצינים, וסופח לחטיבה 14 בפיקוד אמנון רשף. בין היתר השתתף הכוח בפיקוד זמיר בקרב החווה הסינית, במבצע אבירי לב (צליחת תעלת סואץ) ובקרב מתחם אורחה. לאחר המלחמה שב זמיר לחטיבת גולני ושימש מפקד גדוד 13 (גדעון), ולאחר מכן כסגן מפקד החטיבה. בשנת 1975 יצא לשנת לימודים במכללה צבאית בארצות הברית. בשנים 1978–1976 שימש מפקד חטיבת כרמלי בדרגת אל"ם[5]. לאחר מכן היה קצין האג"ם של פיקוד הצפון. בתום תפקידו התמנה למפקד חטיבת ביסלמ"ח. במלחמת לבנון הראשונה שימש כסגן מפקד עוצבת האש, ומ"מ הקחצ"ר[6]. לאחר המלחמה עבר הסבה לשריון, והתמנה למפקד עוצבת אדום. השתחרר בשנת 1985 בדרגת תא"ל.
לאחר שחרורו מצה"ל התמחה זמיר בניהול ובשיקום של חברות במשבר[7]. הוא התמנה לסמנכ"ל של קונצרן כור תעשיות, ויו"ר קבוצת המתכת, ופעל עם המנכ"ל בני גאון להבראת פעילות זו[8]. הוא שימש כמנכ"ל ויו"ר של חברות אחדות בקונצרן, בהן "צינורות המזרח התיכון", "מפעלי פלדה מאוחדים"[9], וכן יו"ר מרכבים וחניתה כלי חיתוך[10][11]. עם פרישתו מקונצרן כור ב-1999 שמש זמיר כיו"ר של החברות "אהבה מעבדות ים המלח"[12]. כיהן כחבר דירקטוריון של חברות בישראל ומחוצה לה. זמיר שימש יו"ר ועדת כספים של עמותת "צוות (ארגון גמלאי צה"ל)"[13].
חיים אישיים
עריכהזמיר הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. תושב קריית טבעון, נשוי לצילה ואב לשלושה.
קישורים חיצוניים
עריכה- שי שלו, מפעלי פלדה: המשקיעים יבכו, זמיר יצחק, באתר גלובס, 4 במרץ 1998
- ראיון עם יצחק זמיר באתר "נעמוש - מלחמת ששת הימים ברמת הגולן"
- יצחק זמיר, גמלאי צה"ל הושארו בשטח, באתר ynet, 11 בפברואר 2011
- יצחק זמיר, כוח "זמיר" במלחמת יום הכיפורים, באתר חטיבה 14
- נעם ויטמן, 40 שנה אחרי: מפקדי 1973 חוזרים לבית הספר לקצינים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 בינואר 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ על הסיבה להחלפת שמו סיפר זמיר בראיון עימו: "בגולני עם שם כמו זלמן אתה גמור".
- ^ 1 2 יצחק זמיר, כוח "זמיר" במלחמת יום הכיפורים, באתר חטיבה 14.
- ^ סיור ברמת הגולן לרגל סיום תפקידו של יו"ר המחוז אבי תלם, מתוך אתר "צוות" ארגון גמלאי צה"ל.
- ^ אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 159-168.
- ^ מפקדי החטיבה, באתר חטיבת כרמלי.
- ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 14.
- ^ יוסי מלמן, סוחרי נשק מהודו ובריטניה עומדים מאחורי יצרנית המזל"טים הישראלית אירונאוטיקס, באתר TheMarker, 7 בספטמבר 2006
- ^ דליה טל, יצחק זמיר חזר בו: לא יהיה מנכ"ל החברה הכלכלית חיפה, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2000.
- ^ שי שלו, "איש הפלדה": יצחק זמיר הוציא 4 מיליון שקל מחברה שהפסידה 76 מיליון, באתר גלובס, 22 במרץ 1999
- ^ אורנה רביב, כור השלים מכירת מפעל מתכת חניתה לקונצרן גרינפילד מארה"ב, באתר גלובס, 1 באפריל 1997
- ^ יו"ר קבוצת המתכת של כור פורש מתפקידו, באתר גלובס, 11 בינואר 1999
- ^ אורה קורן, הסכם ייצור ושיווק בין מעבדות ים המלח לניקן סוהונשה היפאנית, באתר הארץ, 19 ביולי 2001
- ^ ההנהלה הארצית, מתוך אתר אגודת "צוות"- ארגון גמלאי צה"ל.