יצחק חי בוכבזה

הרב יצחק חי בוכבזה[1] (18531930) היה מקובל ומשורר עברי, מחבר ספרים רבים, מורה צדק, אב בית דין ורב הערים מוכנין (אנ') וגאבס שבתוניסיה, ורבה הראשי של טריפולי שבלוב. נודע בביקורו במרתפי הוותיקן, שם ראה חלק מכלי המקדש.

הרב יצחק חי בוכבזה
הרב רבי יצחק חי בוקובזה רבה הראשי של לוב.JPG
לידה 1853
ה'תרי"ג
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית גאבס שבתוניסיה
פטירה 1930 (בגיל 77 בערך)
כ"א בשבט ה'תר"ץ
איטליהאיטליה טריפולי שבלוב
כינוי אבי-לח"ם
מקום פעילות מוכנין וגאבס בתוניסיה ולוב
רבותיו הרב אברהם עלוש והרב אברהם חג'אג'

ביוגרפיהעריכה

נולד בגאבס שבתוניסיה בחודש פברואר 1853 (אדר ה'תרי"ג) לאסתר (לבית שלי) ולגבריאל כמוס בוכבזה, שהיה נדיב ועשיר מפורסם בעיר. בצעירותו למד אצל מלמדים מקומיים, בהם הרב אברהם עלוש (שהיה אב בית הדין בעיר) ומשם המשיך לישיבה של הרב אברהם חג'אג' בתוניס.

מגיל צעיר עסק בכתיבת שירי מליצה עבריים בנוסח משוררי ספרד, ובגיל 21 החל לשקוד על כתיבת חיבוריו התורניים. בסיום לימודיו חזר לגאבס ונשא לאשה. לאחר שאשתו ובתו נפטרו לאחר מספר שנים, הוא נשא את תיברה, אחותה של אשתו. לפרנסתו עסק בתקופה זו במסחר, ובמקביל קבע עתים לתורה. לאחר מספר שנים סיים את עיסוקו במסחר בשל חוסר הצלחה, וחזר ללמוד תורה בדרך קבע בביתו, והקים בו ישיבה לתלמידים וספריה גדולה שהכילה ספרים יקרי ערך.

לאחר ששלט בתלמוד ובפוסקים, החל ללמוד את תורת הקבלה, וכפי שהעיד עליו הרב כמוס עגיב, רבה של אור יהודה, היה בקיא בכתיבת קמעות וברפואות, ואנשים רבים נרפאו לאחר שקיבלו ממנו את קמעותיו.

בשנת 1905 (ה'תרס"ה) מונה לשמש כרב, כדיין וכמורה צדק בעיר מוכנין שבתוניסיה. בקהילה זו זכה לאהדה רבה, ופעל רבות לשיפור חיי הקהילה.

נודע בקשריו עם רבני ארץ ישראל, ורבנים ושד"רים שהגיעו מארץ ישראל התארחו בביתו שבמוכנין. הוא השפיע רבות על בני קהילתו לתרום למוסדות ארץ ישראל, ובחודש מאי 1911 (אייר ה'תרע"א) אף ביקר בארץ, יחד עם חמישה מידידיו.

בשנת 1921 (ה'תרפ"א) החל לכהן כרב העיר גאבס למשך 5 שנים. בחודש ספטמבר 1925 (תחילת ה'תרפ"ו) נבחר לכהן כרבה הראשי של טריפולי, אב בית הדין וראש הרבנים של לוב. בבית הדין כיהנו לצידו כדיינים הרבנים רחמים עגיב, ציון ביתאן ויוסף ג'יעאן.

ניהל חלופת מכתבים גדולה במשך 30 שנה עם הרב משה דוד חדאד, רב העיר נאבל שבתוניסיה.

ביקורו במרתפי הוותיקןעריכה

 
ביקור מלך איטליה בבית הכנסת בטריפולי. הרב בוכבזה עומד על הבמה במרכז עם טלית.

כשביקר בטריפולי ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה ב-18 באפריל 1928, נערכה לכבודו בקהילה היהודית קבלת פנים גדולה ב-22 באפריל, מספר ימים לאחר הגעתו לעיר. כל בני הקהילה יצאו לקראתו, והרב בוכבזה יחד עם מאה מנכבדי הקהילה יצאו ללוותו לבית הכנסת המרכזי, שם נערך טקס השיא. בבית הכנסת עמדו ויטוריו ובני משפחתו על הבימה המרכזית, והרב בוכבזה עמד לצידם ובירכם בברכת "הנותן תשועה למלכים". ויטוריו השתאה לנוכח אישיותו של הרב בוכבזה, והעניק לו אות כבוד ממדרגה ראשונה.

לפי המסופר, לאחר מספר חודשים מהביקור, הוזמן הרב על ידי המלך להשתתף בחתונת בנו ברומא שבאיטליה. בחתונה, התפעל האפיפיור מאישיותו של הרב, ומתשובותיו לשאלותיו. כשרצה הרב בוכבזה להיפרד מהמלך ולחזור לטריפולי, ביקש ויטוריו להעניק לו מתנה כלשהי, ושאל האם חסר לו משהו, כדוגמת העלאה במשכורת. הרב בוכבזה השיב כי לא חסר לו כלום, אולם ויטוריו התעקש להעניק לו מתנה, ובקשתו של הרב בוכבזה הייתה לבקר בוותיקן ולראות את כלי המקדש. ויטוריו הסביר כי הוותיקן לא בשליטתו, אך לבסוף יצר קשר עם האפיפיור, כדי שזה יעניק לרב אישור לבקר שם. האפיפיור, שמההיכרות הקצרה עם הרב בחתונה התפעל מאישיותו, נאות לאשר לרב ביקור חד פעמי, ובתנאי שלא יכנס איתו אף אדם. לאחר שנקבעו תאריך ושעה, הגיע הרב למתחם הוותיקן, והוכנס למרתף שבו, נטען, שמאוחסנים כלי המקדש, בליווי נציג מטעם הוותיקן. כשהגיע הנציג להזיז את אחד הוילונות, ענה לו הרב בוכבזה שהוא מסתפק במה שראו עיניו, ואינו מסוגל לראות מעבר, וביקש לסיים את הביקור. בספרו "בית הלחמי" כתב שראה כלים במרתפי הוותיקן, וכתב "ראיתי די"[2].

כשחזר לביתו בטריפולי, לא חש בטוב ולא יצא ממיטתו במשך 40 יום, עד שהלך לעולמו ב-19 בפברואר 1930 (כ"א בשבט ה'תר"ץ)[3].


חיבוריועריכה

  • ברית יצחק – שיטה על מסכת מכות
  • בית הלחמי - שאלות ותשובות
  • לחם חכמים - כללי הש"ס
  • קרבן אבי לחם - על התורה
  • לחם לפי הטף - הקדמות בסדר א"ב
  • ברכה ותהילה - על התהילים בדרך דרש
  • חי יודוך - על התהלים בדרך הפשט
  • מבצר יצחק - על הש"ס
  • גנזי ברכה - חידושים והערות על הזוהר והתיקונים, תשנ"ב
  • מראה זהר - מסורת על הזוהר והתיקונים
  • צור דבש - על ספר משלי
  • דרושי הספד
  • ביתה דרבנן - מזכיר ספרי הראשונים כדוגמת "שם הגדולים"
  • טובה תוכחת - על ספר משלי, ירושלים, תשל"ג

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שם המשפחה נובע מקיצור של "אבו כבז", שפירושו אבי הלחם, שהוא כינוי למשפחת אופים. בעבר נקרא לעיתים "בוכובזה", וכיום נקרא גם "בוקובזה".
  2. ^ שמעון כהן, אז איפה נמצאים כלי המקדש?, באתר ערוץ 7, 29.7.12
  3. ^ לפי ספרו "גנזי ברכה" שיצא לאחר פטירתו, עמ' 4