יצחק לוי
הרב יצחק לוי (נולד ב-6 ביוני 1947) הוא איש ציבור ישראלי. היה יושב-ראש המפד"ל, חבר הכנסת ושר מטעמה וחבר הכנסת מטעם האיחוד הלאומי.
ביוגרפיהעריכה
לוי נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו לאורה ולדניאל יצחק לוי, לימים ח"כ מטעם המפד"ל. אחיו הם הרב שלמה לוי ופרופסור יהודה לוי. עלה ארצה בשנת 1957.
בצעירותו למד בישיבה תיכונית נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת הכותל בירושלים. שירת כרב-סרן בצה"ל. בעל השכלה תיכונית והסמכה לרבנות. במקצועו הוא רב ומחנך.
כיהן בעבר כראש הישיבה התיכונית "בית יהודה" בכפר מימון, היה מזכ"ל התנועה הדתית וחבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא והמזכירות העולמית. כיום עומד בראש הוועד המנהל של המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום.
פעילות פוליטיתעריכה
בשנת 1983 פרש מהמפד"ל יחד עם הקבוצה שהקימה את סיעת מצ"ד, וחזר עמם למפד"ל בשנת 1986. באותה שנה מונה לכהן כמזכ"ל המפד"ל. בשנת 1988 נבחר לראשונה לכנסת מטעם המפד"ל, ובשנת 1996 מונה בממשלת בנימין נתניהו לשר האנרגיה ולשר התחבורה, אך שלושה שבועות לאחר הקמת הממשלה ויתר על תיק האנרגיה לצורך הקמת משרד התשתיות הלאומיות לשר אריאל שרון. בשנת 1998, משנפטר יו"ר המפד"ל, השר זבולון המר, נבחר לוי למחליפו כיו"ר המפד"ל וכשר החינוך והדתות (במשרד הדתות כיהן רק עד 13 בספטמבר 1998). בשנת 1999 מונה לשר השיכון והבינוי בממשלת ברק והתפטר מן הכנסת. בשנת 2000 פרש מהממשלה בעקבות ועידת קמפ דייוויד.
במהלך מבצע חומת מגן (8 באפריל 2002) נכנס לכהן בממשלת האחדות בראשות אריאל שרון כשר בלי תיק ועם פרישת האיחוד הלאומי מהממשלה, בספטמבר אותה שנה, מונה לשר התיירות[1]. בשנת 2003 נבחר שוב לחבר כנסת ומונה לסגן שר הדתות. משפורק משרד זה היה לסגן שר במשרד ראש הממשלה. בשנת 2004 תיאם עמדות עם יו"ר המפד"ל אפי איתם והם התפטרו מתפקידם בקואליציה עקב התנגדותם לתוכנית ההתנתקות[2].
בפברואר 2005 פרש מהמפד"ל, יחד עם ח"כ איתם, במחאה על הישארותה בקואליציה של ממשלת שרון והשניים הקימו את סיעת ציונות דתית לאומית מתחדשת (אח"י). באותה השנה התמזגה הסיעה אל תוך מפלגת האיחוד הלאומי, שבה היה חבר עד פרישתו מהחיים הפוליטיים בחודש דצמבר 2008[3], עקב יציאה לפנסיה.
חוקים שיזםעריכה
בין החוקים שיזם לוי במהלך כהונתו בכנסת:
- תיקון לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי בית המשפט לא יטיל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג בידי סנגור. לפי החוק, על התביעה להודיע מראש אם יש אפשרות שתבקש הטלת עונש מאסר, ובמקרה כזה על בית המשפט למנות לנאשם סנגור (עם אתי לבני ומיכאל איתן)
- תיקון לחוק שיקים ללא כיסוי, המסמיך את המפקח על הבנקים להורות לבנקים שלא להגביל חשבונות בנק ולקוחות, בשל שיקים שסורבו בתקופה שבה הוכרזו מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני, לתקופה של עד 90 ימים.
- חוק ועדת שמיטה ממלכתית.
- תיקון לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) האוסר על פרסום סקרי בחירות החל מיום שישי שלפני הבחירות (עם רן כהן, יואל חסון וקולט אביטל)[4]
- תיקון נוסף לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), המקצר את משך תעמולת הבחירות המשודרת בטלוויזיה בכשליש.
חיים אישייםעריכה
לוי הוא תושב כפר מימון שבנגב, נשוי ואב לחמישה. ב-2 בנובמבר 2000 שכל את בתו, איילת השחר, שנרצחה בפיגוע מכונית תופת סמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים.
קישורים חיצונייםעריכה
- יצחק בן דניאל לוי (1947-), דף שער בספרייה הלאומית
- יצחק לוי, באתר הכנסת
- יצחק לוי, באתר כנסת פתוחה
- הרב יצחק לוי, באתר האיחוד הלאומי
- עדי גרסיאל, הכהונה של לוי, באתר בשבע - ערוץ 7, 18 במרץ 2004
- מיכאל טוכפלד, יו"ר המפד"ל לשעבר ממשיך לשמור על הבית, בעיתון מקור ראשון, 19 בפברואר 2019
- משה מאירסדורף, "הרב נריה היה זה ששכנע אותי ללכת לפוליטיקה", בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2020
הערות שולייםעריכה
- ^ סמדר שמואלי, שרון לקח את המינהל, איתם נותר עם תשתיות מקוצצות, באתר ynet, 18 בספטמבר 2002
- ^ אטילה שומפלבי ואילן מרסיאנו, השר איתם והרב לוי הניחו מכתבי התפטרות, באתר ynet, 8 ביוני 2004
- ^ קובי נחשוני, צרות ב"בית היהודי": יצחק לוי פורש מהפוליטיקה, באתר ynet, 3 בדצמבר 2008
- ^ צבי זרחיה, הצעת חוק: פרסום סקרים - עד יום שישי לפני הבחירות, באתר הארץ, 1 בינואר 2007
יצחק לוי - תבניות ניווט | |
---|---|
|