יצחק לייב טופורובסקי

יצחק לייב טופורובסקי (במקור טאפארובסקי; 18605 בספטמבר 1938) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, והנפח של המושבה. ממציא מחרשה ארצישראלית ומשחזה אוטומטית ומקים הראינוע הראשון בארץ ישראל.

יצחק לייב טופורובסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1860
דניפרו, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בספטמבר 1938 (בגיל 78 בערך)
ראשון לציון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חקלאי, ממציא פטנטים, נפח עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג קריינה עטרה
מספר צאצאים 9 עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
המצאת מחרשה ארצישראלית ומשחזה אוטומטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

טופורובסקי, בנם של מיכל וגיטל, נולד ביקטרינוסלב (כיום דניפרו), רוסיה. בגיל 16, בשנת 1876, עזב את בית הוריו בדרכו לארץ ישראל דרך קושטא שבטורקיה, שם עבד כשוליה אצל נפח דודי נחושת ולאחר מכן עלה לישראל. הוא הצטרף לקבוצת מייסדי ראשון לציון והפך לחרש הברזל לכלי ומכשירי המתיישבים.[1]

פעילותו הציבוריתעריכה

טופורובסקי נמנה עם מייסדי הכורמות בארץ ישראל ביחד עם אשר לוין ושמואל אוסטשינסקי, רכש אדמות בראשון לציון, ניגן בחצוצרה בתזמורת המושבה, והקים את הראינוע הראשון בארץ ישראל.[2]

טופורובסקי התקין מחרשת ברזל מתקדמת, בין המצאותיו הייתה "משחזה אוטומטית" להשחזת החרמשים. בית המלאכה שלו הפך לבית אולפנה לחרשי מתכת צעירים ומקום לינה לעולים החדשים. רבים מבני המושבה הכתירו אותו כבורר בסכסוכיהם ואף מינוהו אפוטרופוס על יורשיהם ועל רכושם.[3]

בשנת 1917 הקים יצחק לייב ראינוע בחצר ביתו, סמוך לבית הספר "חביב". כשנה לאחר הקמתו, פקד את המשפחה אסון קשה כאשר שריפה פרצה בראינוע ובנו אהרון, שהיה אחראי על הקרנת הסרטים, נספה בעת הקרנה[4] כתוצאה מכך נסגר הראינוע.[5]

תרומתו לחקלאות בישראלעריכה

טופורובסקי היה האחראי הראשי על הנפחייה שביקב המקומי. הוא תיקן את כלי עבודתיהם של הפלאחים הערבים המקומיים. הוא חיבר ותיקן פרסות ברזל של בהמות עבודה, ועם הזמן נהפך למומחה בריפוי בהמות. כאשר נתקלו חופרי הבאר שבתחתית הגבעה במושבה ראשון לציון, בשכבת סלע, התקין עבורם טופורובסקי מפסלת ברזל חזקה על המקדח ששלח הברון רוטשילד, מה שאפשר את המשך החפירה.

בין השנים 18821883, חקר ולמד את תכונות המחרשות השונות והצליח לקבוע אילו כלים עובד אדמה בישראל צריך וכיצד אפשר לשכלל אותם, ובראשם את המחרשה.[6] בזכות המצאתו חלה מהפכה בטכניקה החקלאית. המחרשה הייתה חזקה ועמידה, בדומה לזו המקובלת בקרב הפלאחים בסביבות ראשון לציון, ומותאמת לטיב הקרקעות שלהם. אמנם התחוללה מהפכה בטכניקה החקלאית, אך חידושו לא הגיע אל מאה משפחות עובדי האדמה היהודיים, שהיו אז בארץ; גם כשהגיע, פסלו פקידי הברון כל כלי שלא היה ידוע להם מארץ מוצאם.[7]

משפחתועריכה

טופורובסקי התחתן עם קריינה עטרה ולהם נולדו תשעה ילדים. ח"כ בועז טופורובסקי הוא נינו.

הנצחהעריכה

 
רחוב טופורובסקי בראשון לציון

רחוב בראשון לציון קרוי על שמו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יצחק ליב טופורובסקי, באתר-אלבום המשפחות הממוחשב מטעם מוזיאון ראשון-לציון.
  2. ^ שחר חי, מסע נוסטלגי בעקבות בתי הקולנוע הראשונים בראשל"צ, באתר nrg‏, 3 באפריל 2010
  3. ^ טופורובסקי יצחק ליב, הנפח, ראשון לציון עיר עם נוסטלגיה, ‏2020-04-04
  4. ^ שחר חי, מסע נוסטלגי בעקבות בתי הקולנוע הראשונים בראשל"צ, באתר nrg‏, 3 באפריל 2010
  5. ^ בד בבד, 100 שנים של סרטים בארץ פרק א' עמ' 24, בכתב העת סינמטק-תל אביב גיליון 94, 1998.
  6. ^ העיר ראשון לציון-סקירה היסטורית-תקופת המושבה, עיריית ראשון לציון
  7. ^ שמואל אביצור, מחרשת יצחק ליב טופורובסקי: "מתקופת העץ לתקופת הברזל" מתוך הספר: ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפכה בדרכי הייצור בארץ, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית