יצחק למדן

יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תר"ס, 7 בנובמבר 1899 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם, עורך ופובליציסט עברי. לאחר מותו זכה בפרס ישראל.

יצחק למדן

יצחק למדן
לידה	7 בנובמבר 1899 ה' בכסלו ה'תר"ס מליניב, אוקראינה
פטירה	17 בנובמבר 1954 (בגיל 55) כ"א בחשוון ה'תשט"ו תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	איצי-יהודה לובס
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1955)

יצחק למדן (צולם לפני 1945)

ביוגרפיה

יצחק למדן נולד בשם איצי-יהודה לובס ליהודה אריה ולחיה בת יצחק רוזנברג בעיירה מלינוב שבווהלין (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום באוקראינה), וקיבל חינוך עברי כילד וכנער. בעת מלחמת העולם הראשונה נותר עם אחיו הבכור משה והשניים נדדו ממקום למקום בדרום רוסיה. לאחר המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 גויס כנראה לפרק זמן קצר לצבא האדום ושב ב-1919 לעיירה ברסטצ'קה . במהלך אחד הפוגרומים הקשים באוקראינה נרצח אחיו. טרם עלייתו לארץ ישראל שימש כמורה לעברית בעיירה ברסטצ'קה וכמדריך לקבוצת נוער בתנועת 'החלוץ'. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בשנת 1920, הצליח לעלות לארץ ישראל.

יצחק למדן היה לחלוץ בגל העלייה השלישית, השתתף בעבודה עם קבוצות שונות של גדוד העבודה, סלל כבישים, חצב אבנים, סקל, חרש והתנסה בכל תלאות החלוצים. לבסוף השתכן במושבה שרונה בגליל התחתון. עבד בייעור בבן שמן ובשנת 1923 השתקע בתל אביב.

למדן נודע בכל רחבי העולם היהודי בפואמה הגדולה הדרמטית והציונית שלו "מסדה", שפרסם בשנת 1927. לפואמה "מסדה" הייתה השפעה עצומה על הנוער היהודי בתפוצות הגולה. בעיקר בזכות הפואמה הזו, נחשב למדן^{[דרושה הבהרה]} לאחד האבות המייסדים של השירה העברית המודרנית בארץ ישראל (יחד עם אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ואורי צבי גרינברג, ש"החליפו" את המשמרת הוותיקה של טשרניחובסקי ופיכמן קודמיהם). בשנת 1929 נישא לאני בת אלברט בלהיימר שהייתה מזכירתו של חיים ארלוזורוב.

ב-1933 החל לערוך ולהוציא לאור את כתב העת הספרותי "גליונות", שהיה לגולת הכותרת של מפעלו הספרותי. "גליונות" התמיד בהופעתו כעשרים שנים, עד פטירתו של למדן, בגיל 57. בכתב העת הזה נדפסו יצירותיהם של ראשוני הסופרים והמשוררים מבני הארץ, שלימים היו ליוצרים המובילים בספרות העברית. סיפורו הראשון של ס. יזהר "אפרים חוזר לאספסת" פורסם ב"גליונות", ולמדן היה זה ששכנע את יזהר סמילנסקי לבחור בשם העט: ס. יזהר..

אך לא רק דברי ספרות ושירה הופנו ל"גליונות". בחודש מרץ 1952, בעיצומה של תקופת הצנע, פנו ממשרד החקלאות והפיתוח ליצחק למדן בבקשה שהסופרים והמשוררים בישראל, יעודדו ביצירתם את האזרחים לגדל ירקות בגינת ביתם, בבחינת משק עזר, כדי להקל על מצוקת אספקת הירקות והפירות.

ב-1946 זכה בפרס ברנר על ספרו "במעלה עקרבים".

למדן נפטר בגיל צעיר יחסית, ומאז פטירתו דעך זכר שירתו. סמוך למותו, בשנת תשט"ו, 1955, הוענק ללמדן פרס ישראל לספרות יפה.

יצחק למדן תרגם, ערך ואסף מעשיות ואגדות עמים, והוציא אותן לאור בשורה של ספרים. תרגומיו לילדים ונוער התחבבו מאוד על קהל הקוראים הצעירים, ופרס ספרות הילדים של עיריית רמת גן נקרא פרס למדן על שמו. כל כתבי למדן החלו לצאת מחדש בשנת 1998. ובהם גם אגרותיו ויומנו.

יצחק למדן נפטר בתל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול. הוא הותיר אחריו רעיה - אני, ובת - יעל.

על שמו רחוב בשכונת נאות אפקה ב' בתל אביב-יפו. פרס לספרות ילדים שחילקה עיריית רמת גן משנת מותו של למדן ועד שנת 1983, נקרא על שמו.

ארכיונו מופקד במכון גנזים של אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

כתביו

ספרי שירה

• מסדה, פואמה היסטורית, הוצאת הדים, 1927.
• בריתמה המשולשת, שלושה מחזורי שיר, תל אביב: שטיבל, 1930.
• מספר הימים, חמישה עשר פרקי שיר, הוצאת גליונות, תל אביב, 1940.
• מחנים - פרק מתוך החיזיון "עקיבא", הוצאת "גליונות", תל אביב, תש"ד, 1944.
• במעלה עקרבים : שישה סדרי שירים, ירושלים: מוסד ביאליק על ידי דביר, 1945.
• מסדה , פואמה, (ציורים: נחום גוטמן), תל אביב: הוצאת מסדה, 1972.
• כל שירי יצחק למדן, מבוא: שמעון הלקין, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ג-1973.

אגרות מוערות

• יצחק למדן, אגרות יצחק למדן, (עורך: אבידב ליפסקר), תל אביב: הוצאת קרן ישראל מץ וגנזים, תשנ"ח-1998.

עיבודים לפואמה מסדה

יצחק למדן, יומן. [ההדיר אבידב ליפסקר, סייע בהתקנה ובהערות איתמר דרורי] רמת-גן

אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ה.

• יריב בן אהרון, "מסדה", מסכת על הפואמה, (בהשתתפות תלמידיו של בן אהרון), (עם איורים בשחור-לבן מאת נחום גוטמן), הוצאת המחנות העולים, והוצאת שחרות, 2011.

ספרים שערך

• דברי סופרים- מאסף סופרי ארץ-ישראל, ביחד עם אשר ברש, בהוצאת " החברה למפעלי הספרות העברית בארץ ישראל " בע"מ, על ידי אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל בהשתתפות "קרן התרבות" באמריקה, תל אביב, תש"ד, 1943.
• ספורים עברים - מבחר ספורים מתוך ספרותנו החדשה מראשיתה ועד ימינו, מפרץ סמולנסקין עד חיים נחמן ביאליק, הוצאת יוסף שרברק.

ספרים שתרגם

• ראובני שר היהודים - רומן, מכס ברוד, ספרית שטיבל הוצאת ספרים, תל אביב, תרפ"ט, 1925.
• ציידי החיידקים, פאול דה קריף, הוצאת "אמנות", תל אביב.
• יוֹסֵף קוֹנְרַד, פְרֵיָה מִשִּׁבְעַת הָאִיִּים. תִּרְגֵּם יִצְחָק לַמְדָן. (סדרה:) ספריה לכל - 5. תל אביב, הוצאת „אמנות“, אין שנה (תרצ"ב?). 135 עמודים.

לקריאה נוספת

• ליאון יודקין, יצחק למדן: לימוד בשירה עברית של המאה ה-20, לונדון: "איסט אנד ווסט לייבררי" 1971 (באנגלית).
• יעקב קופוליביץ, על יצחק למדן, ב-"מאזנים" ד' תש"ב, ע' 250-253.
• אברהם קריב, המשורר של גורל ישראל, ב-"מאזנים" שבט תשט"ו, ע' 2-5.
• ש"י פנואלי, שירת יצחק למדן, ב-"מאזנים" ה' תש"ה, ע' 302-304.
• הלל ברזל, רתמת הגורל, מקרא בשירת למדן, תל אביב: הוצאת עקד לשירה, 1970.
• יצחק עקביהו, אי של פרטיות ברשות הרבים, עיון מחודש בשירת יצחק למדן, מאזנים, ל"ט, תשל"ה 1975.
• אפרים שמואלי, התבוננות חדשה בשירת יצחק למדן, ב-"מאזנים" כסלו תשל"ח, ע' 18-24.
• אפרים שמואלי, מורשה ומאבק בשירה ובהגות, "יחדיו" איחוד מוציאים לאור, תשל"ח 1978, עמ' 64 -104, בשורת שירתו של יצחק למדן.
• אפרים שמואלי, שתי הדמויות של יצחק למדן, ב"על המשמר⁩", 2 דצמבר 1977⁩.
• יעקב חן-טוב, נימי יגון ופעמי גורל - בשירת יצחק למדן, ב"חרות", 16 באוקטובר 1964.
• חיה הופמן, ה"אף על פי כן" הברנרי בשירת יצחק למדן, הספרות העברית ותנועת העבודה, 1989.
• דני הדרי, היחס ל"מסדה" של יצחק למדן כביטוי לגישות שונות אל הציונות ובציונות, שורשים, ח', תשנ"ד 1994.
• נורית גוברין. על דמותו של ברנר ב"מסדה" של יצחק למדן, 'צריבה - שירת-התמיד לברנר', משרד הביטחון - ההוצאה לאור, ואוניברסיטת תל אביב, תשנ"ה 1995, לפי מפתח השמות.
• נורית גוברין, "'עיט ואלהים יחדיו', המקרא כנושא לספרות", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה 2015, עמ' 91 - 112.
• יעל פלדמן, יוספוס או יוסיפון?, באתר הארץ, 16 ביולי 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק למדן בוויקישיתוף

• כתבי יצחק למדן בפרויקט בן-יהודה
• הספרים של יצחק למדן, באתר "סימניה"
• יצחק למדן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• יצחק למדן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יצחק למדן, בארכיון הבימה
• כתבי יצחק למדן בפרויקט בן-יהודה
• יצחק למדן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יצחק למדן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• דוד תדהר (עורך), "יצחק למדן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1316
• רשימת הפרסומים של יצחק למדן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• שלמה שפאן, יצחק למדן, בפרויקט בן-יהודה
• ישראל כהן, יצחק למדן, בפרויקט בן-יהודה
• ר' בנימין, יצחק למדן: עקדת־חשאי, בפרויקט בן-יהודה
• פרק ראשון מתוך הפואמה "מסדה" באתר "יקוד" - כתב-עת לספרות עברית
• גדעון עפרת, גוטמן ו"מסדה": בין פאתוס לאומי לליריקה
• רוחמה אלבג, שא ברכה נוּגָה בית מכוֹרה עצוב, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
• יצחק בר־יוסף, לא עלה על דעתי לחשוב אותך לעורך מכוון לביזנס, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2024