פתיחת התפריט הראשי

יצחק למדן

משורר ישראלי

ביוגרפיהעריכה

נולד בשם איצי-יהודה לובס ליהודה אריה ולחיה בת יצחק רוזנברג בעיירה מלינוב שבמחוז ווהלין באוקראינה, וקיבל חינוך עברי כילד וכנער. בעת מלחמת העולם הראשונה נותר עם אחיו הבכור משה והשניים נדדו ממקום למקום בדרום רוסיה. לאחר המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 גויס כנראה לפרק זמן קצר לצבא האדום ושב ב-1919 לעיירה ברסטצ'קה . במהלך אחד הפוגרומים הקשים באוקראינה נרצח אחיו. טרם עלייתו לארץ ישראל שימש כמורה לעברית בעיירה ברסטצ'קה וכמדריך לקבוצת נוער בתנועת 'החלוץ'. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בשנת 1920, הצליח לעלות לארץ ישראל.

יצחק למדן הפך לחלוץ צעיר של העלייה השלישית, השתתף בעבודה עם קבוצות שונות של 'גדוד העבודה' סלל כבישים, חצב אבנים, סקל וחרש והתנסה בכל התלאות של החלוצים. לבסוף השתכן במושבה שרונה בגליל התחתון. לפני הגעתו לתל אביב בשנת 1923 עבד בייעור בבן שמן.

למדן התפרסם בכל רחבי העולם היהודי בפואמה הגדולה הדראמטית והציונית שלו "מסדה", 1927. לפואמה "מסדה" הייתה השפעה עצומה על הנוער היהודי בתפוצות הגולה. בזכות הפואמה הזו בעיקר, נחשב למדן בין שלושת האבות המייסדים של השירה העברית בארץ ישראל, ביחד עם אברהם שלונסקי ואורי צבי גרינברג. בשנת 1929 נישא לאני בת אלברט בלהיימר שהייתה מזכירתו של חיים ארלוזורוב.

ב-1934 החל לערוך ולהוציא לאור את כתב העת הספרותי "גליונות", שהפך לגולת הכותרת של מפעלו הספרותי. "גליונות" התמיד בהופעתו כעשרים שנים רצופות, עד פטירתו של יצחק למדן, בגיל 57. בכתב העת הזה נדפסו יצירותיהם של ראשוני הסופרים והמשוררים מבני הארץ, שלימים הפכו ליוצרים המובילים בספרות העברית. סיפורו הראשון של ס. יזהר "אפרים חוזר לאספסת" פורסם בגליונות, ולמדן הוא זה ששכנע את יזהר סמילנסקי לבחור בשם העט: ס. יזהר.[1] למדן נפטר בגיל צעיר יחסית, ומאז פטירתו דעך זכר שירתו. סמוך למותו, בשנת ה'תשט"ו-1955, הוענק ללמדן פרס ישראל לספרות יפה.

יצחק למדן תרגם ערך ואסף מעשיות עמים ואגדות עמים, והוציא אותן לאור בשורה של ספרים. תרגומיו לילדים ונוער התחבבו מאוד על קהל הקוראים הצעיר, ופרס ספרות הילדים של עיריית רמת גן נקרא פרס למדן על שמו. כל כתבי למדן החלו לצאת מחדש בשנת 1998. ובהם גם אגרותיו ויומנו.

יצחק למדן נפטר בתל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול. הוא הותיר אחריו את רעייתו ובת משותפת, יעל.

על שמו רחוב בשכונת נאות אפקה ב' בתל אביב-יפו. פרס לספרות ילדים שחילקה עיריית רמת גן משנת מותו של למדן ועד שנת 1983, נקרא על שמו.

כתביועריכה

ספרי שירה
  • מסדה, פואמה היסטורית, הוצאת הדים, 1927.
  • בריתמה המשולשת, שלושה מחזורי שיר, תל אביב: שטיבל, 1930.
  • מספר הימים, חמשה עשר פרקי שיר, הוצאת גליונות, תל אביב, 1940.
  • מחנים - פרק מתוך החזיון "עקיבא", הוצאת "גליונות", תל אביב, תש"ד, 1944.
  • במעלה עקרבים : ששה סדרי שירים, ירושלים: מוסד ביאליק על ידי דביר, 1945.
  • מסדה , פואימה, (ציורים: נחום גוטמן), תל אביב: הוצאת מסדה, 1972.
  • כל שירי יצחק למדן, מבוא: שמעון הלקין, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ג-1973.
אגרות מוערות
  • יצחק למדן, אגרות יצחק למדן, (עורך: אבידב ליפסקר), תל אביב: הוצאת קרן ישראל מץ וגנזים, תשנ"ח-1998.
עיבודים לפואמה מסדה
יצחק למדן, יומן. [ההדיר אבידב ליפסקר, סייע בהתקנה ובהערות איתמר דרורי] רמת-גן
אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ה.

ספרים שערךעריכה

  • דברי סופרים- מאסף סופרי ארץ-ישראל, ביחד עם אשר ברש, בהוצאת " החברה למפעלי הספרות העברית בארץ ישראל " בע"מ, על ידי אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל בהשתתפות "קרן התרבות" באמריקה, תל אביב, תש"ד, 1943.
  • ספורים עברים - מבחר ספורים מתוך ספרותנו החדשה מראשיתה ועד ימינו, מפרץ סמונסקין עד חיים נחמן ביאליק, הוצאת יוסף שרברק.

ספרים שתרגםעריכה

  • ראובני של היהודים - רומן, מכס ברוד, ספרית שטיבל הוצאת ספרים, תל אביב, תרפ"ט, 1925.
  • ציידי החיידקים, פאול דה קריף, הוצאת "אמנות", תל אביב.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה