הרב יצחק סבאג[1] (18881971) היה דיין וראש ישיבה, מגדולי רבני מרוקו במאה העשרים.[דרוש מקור]

הרב יצחק סבאג
הרב יצחק סבאג
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1888
ה'תרמ"ח
מקנס, מרוקו
פטירה 1971 (בגיל 83 בערך)
ה'תשל"א
טירת כרמל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי פחד יצחק
מקום קבורה טירת כרמל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מקנס במרוקו, טירת כרמל בישראל
תקופת הפעילות ?–1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות ודיינות
תפקידים נוספים ראש ישיבה ור"מ
רבותיו הרב חיים ברדוגו והרב שלמה טולדנו
תלמידיו הרב שלום משאש, הרב גד נבון והרב יהודה כהן, הרב רפאל ברדוגו
בני דורו הרב רפאל ברוך טולדנו
חיבוריו אהל יצחק - עזרה לסופר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד במקנס שבמרוקו בשנת 1888 (ה'תרמ״ח) לשמחה וליוסף סבאג, ששימש כגזבר הקהילה היהודית בעיר. למד בצעירותו אצל הרב חיים ברדוגו והרב שלמה טולדנו[2]. מגיל צעיר התגלה כישרונו כעילוי, ונודע כגאון בתורה[3].

בהגיעו לפרקו נישא לדונה בן עטר, בת למשפחה אמידה בעלת נכסים. יחד נולדו להם שבעה ילדים. בנו הבכור, אהרון, נחשב כבר בהיותו כבן 9 לגאון ובקיא בתורה. על אף גילו הצעיר, קיבל את הכינוי "רב" בשל כישרונו אשר הפליא רבנים שונים ברחבי מרוקו, ועשו את דרכם למקנס כדי להתרשם מ"ילד הפלא". בהיותו כבן 10 נפטר אהרון ממחלת השחפת. טרגדיות נוספות פקדו את משפחתו של הרב יצחק, ושלוש מבנותיו חלו אף הן במחלת השחפת ונפטרו. לאחר פטירת בתו, מזל, גידל הרב בביתו את 4 בנותיה היתומות עד לנישואיהן.

במשך השנים בהן חי במרוקו, התגורר ברחוב "דרב אל-גנדור" שבמקנס, אזור ששימש כמעבר בין המלאח הישן למלאח החדש. את מגוריו חלק את עם אחיו - הרב משה סבאג ומשפחתו. במקנס שימש כדיין, ראש ישיבת "כתר תורה״ ולאחר מכן כר"מ בישיבת חב"ד בעיר[4]. בעודו משמש כדיין וראש ישיבה, הוציא תחת ידיו פסקי הלכה רבים, והסמיך רבים לרבנות. בנוסף לפועלו, שימש בהתנדבות גם כיו"ר ארגון ״ביקור חולים״ שייסד הרב רפאל ברוך טולדנו, אשר סייע לעניים לקבל שירותי רפואה ללא תשלום.

בשנת 1965 עלה לישראל עם אשתו ושתי בנותיו, בעוד בנו יעקב החליט להגר לצרפת. כשעלה לישראל קבע את מקום מגוריו בטירת כרמל, בעקבות אחיו שעלה ארצה זמן קצר לפניו. בטירת כרמל הקים את ישיבת "אוהל יצחק" במבנה בית הכנסת שנקרא בהמשך על שמו. בטירת כרמל חי עד שהלך לעולמו ב-5 בינואר 1971 (ח' טבת ה'תשל"א)[2] כבן 83 בפטירתו.

אישיותו ופועלו

עריכה
 
אחוזת קברו של הרב יצחק סבאג, בית העלמין טירת כרמל
 
מצבת קברו של הרב יצחק סבאג
 
הכניסה לבית הכנסת אוהל יצחק בטירת כרמל

כל חייו היווה סמל לצניעות וענווה, ביתו היה ללא סממן של מותרות, ודאגתו לתלמידיו הייתה חשובה לו מכל. לא אכל ושתה בשר ויין[2]. סירב בתוקף לקבל משרה בעלת שררה, ואף נענה בשלילה למשרת הרב הראשי לטירת כרמל, וכל זאת במטרה להקדיש את חייו ללימוד תורה[2]. נודע בגישתו כלפי השונים ממנו ודאג לקרב בין שומרי מצוות לשאינם, ופתח את שערי ישיבתו לכל החפץ. הנחה את תלמידיו להיות פתוחים לקבלת מאמרים, דעות וספרי הלכה חדשים. בהקדמה לספרו "אהל יצחק - עזרה לסופר", כתב: "כי גם אם תמצא חידוש אחד שלא ידעת, הרי ייחשב לך לברכה". (סבאג, תשל"א). עוד כתב: "המחבר ספר או שמחדש חידוש בתורה צריך לברך שהחיינו על שזיכהו השם לדבר הזה" (סבג, תשל"א).

לפני פטירתו ביקש להיקבר בעיר מגוריו, ולא בירושלים וזאת מתוך אמונה שכל אדמת ארץ ישראל היא אדמה קדושה.

תלמידיו

עריכה

תלמידיו העידו כי היה גאון בתורה. תלמידו הקרוב, הרב יהודה כהן כתב בהקדמה לספרו: ”אחד מגאוני אשכנז שנשא ונתן עמו בהלכה אמר בזו הלשון: זאת מרגלית יקרה שאין למצוא הרבה כמוה בעולם התלמוד ” (כהן, תשס"ג). ”הרב יצחק סבאג היה דקדקן במצוות בקלה כבחמורה, לימד את תלמידיו לקבוע עיתים לדיני תורה כפי שקובעים עיתים לשיעורי גמרא ” (כהן, תשס"ג).

חיבורו

עריכה
  • אהל יצחק - עזרה לסופר, הלכות וחידושים

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יצחק סבאג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לעיתים אסבאג או סבג
  2. ^ 1 2 3 4 5 יוחנן אלול. אורה של ירושלים.
  3. ^ שמעון ואנונו. ארזי הלבנון.
  4. ^ מאיר אלעזר עטיה. משולחן אבותינו.