יצחק סמוקובליה

סופר בוסני

יצחק (איסאק) סָמוֹקוֹבְלִיָהסרבו-קרואטית: Isak Samokovlija, בסרבית קירילית: Исак Самоковлија;‏ 3 בספטמבר 1889, גוראז'דה, בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 15 בינואר 1955, סרייבו, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה סופר ורופא יוגוסלבי ממוצא יהודי, אשר תיאר בספריו את הווי חייהם של יהודי בוסניה.

יצחק סָמוֹקוֹבְלִיָה
Isak Samokovlija
Isak-Samokovlija.jpg
יצחק סמוקובליה
לידה 3 בספטמבר 1889
גוראז'דה, בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 15 בינואר 1955 (בגיל 65)
סרייבו, יוגוסלביהיוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
עיסוק סופר, רופא
לאום יהודי
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לאדינו, סרבו-קרואטית
סוגה סיפורים קצרים, רומנים, דרמה
נושאי כתיבה יהדות בוסניה
תקופת הפעילות 19271954 (כ־27 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יצחק סמוקובליה נולד בגוראז'דה שבבוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית למשפחה יהודית ספרדית שהיגרה מסמוקוב לבוסניה.[1] הוא רכש השכלה תיכונית בסרייבו ולמד רפואה באוניברסיטת וינה בסיוע מלגת לימודים שקיבל מאגודת לה בנוולנצייה (La Benvolencia) אשר פעלה לקידום ההשכלה בקרב יהודי סרייבו. ב-1917, עם סיום לימודיו, שב לסרייבו והועסק כרופא בבית חולים צבאי. במקביל החל לפרסם מאמרים ושירים בעיתונות הקהילתית. ב-1927 הוציא לאור את סיפורו הקצר הראשון. לאורך שנות ה-30 הוציא לאור מספר ספרים אשר חלקם הומחזו. סיפוריו הבליטו את רובד האוכלוסייה קשת היום בקרב יהדות בוסניה, פרנסתם והווי חייהם.[2]

במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה, סולק סמוקובליה ממשרתו ובהמשך נעצר. הוא הצליח לברוח ממעצרו ולחמוק ממעצר נוסף. ב-1946, הוציא לאור אסופת סיפורים קצרים ובהמשך כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים של בוסניה והרצגובינה אשר תחת יוגוסלביה. בשנים 19481951 ערך את מזגין הספרות "בראזדה" (בסרבו-קרואטית: Brazda). ב-1953, ביקר סמוקובליה בישראל לרגל חגיגות יום העצמאות ונטיעת יער קדושי יוגוסלביה.[2]

יצחק סמוקובליה הלך לעולמו בסרייבו ב-1955 והוא בן 65. נקבר בבית העלמין הספרדי הישן. הוא היה נשוי להֶדָה לבית בְּרוּנֶר ואב ל-3 ילדים.

במהלך מלחמת בוסניה עלו חלק מבני משפחתו לישראל.

ספריו בתרגום עבריעריכה

  • עשרה סיפורים תרגם: יעקב מאסטרו; הקדים דברי מבוא: מיכאל לוי, תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, תשכ"ט.[3]
  • בין אביב לאביב: (סיפורים); תרגם והוסיף מבוא: יעקב מאסטרו; ערך: משה גיורא אלימלך, ירושלים: מורשת – ועד עדת הספרדים בירושלים והמרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך והתרבות, תשמ"ב 1982.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 'הקהילה היהודית בסרייבו', בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, ירושלים: יד ושם, 1988, עמ' 205.
  2. ^ 1 2 'הקהילה היהודית בסרייבו' (1988), עמ' 209.
  3. ^ ביקורת: גבריאל מוקד, יצרי מרגוע, דבר, 30 במאי 1969, המשך; מרדכי אבישי, סיפורים מחיי יהודי בוסניה, מעריב, 13 ביוני 1969.