יצחק קדרון

מדען ופרופסור ישראלי, אבי המיקרו-אלקטרוניקה בישראל וממקימי מעבדת המיקרו-אלקטרוניקה בטכניון

יצחק קדרון (נובמבר 1932 - מאי 1987) היה מדען ופרופסור ישראלי, אבי המיקרו-אלקטרוניקה בישראל וממקימי מעבדת המיקרו-אלקטרוניקה בטכניון[1]. בנוסף על כך, קדרון היה ממקימי SCD, על כך זכה בפרס ביטחון ישראל. זכה בפרס רוטשילד בשנת 1985.

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת 1932 בשם איזי קאנר באנטוורפן שבבלגיה למשפחה אורתודוקסית[2]. התייתם מאביו בגיל שבע. בזמן השואה, משנת 1942, הוסתר על ידי מתילד קולארט ומשפחת מינט, חסידי אומות העולם בכפר אז’ימון (Agimont) שבגבול בלגיה-צרפת[2][3]. אחיו דבורה וזאב הוסתרו במקום אחר. יצחק לא דיבר צרפתית תחילה ויצא לרעות את העיזים. לאחר שלמד צרפתית החל ללמוד בבית ספר במנזר. בסוף שנת 1944 שוחרר האזור בו גר על ידי הצבא האמריקאי ודודו אברהם (אחי-אביו) בא ולקח אותו חזרה לאנטוורפן, שם התאחד עם אחיו. מרבית משפחתו נרצחה בשואה.

לאחר המלחמה עלו קדרון ואחיו לארץ ישראל בספטמבר 1945. הצטרף לחברת הנוער בקיבוץ קריית ענבים ושנה אחר כך נשלח לתיכון ברמת יוחנן. התגייס לצה"ל בגיל 16 ובמלחמת העצמאות נלחם ונפצע בהגנת הקיבוץ. קדרון שירת במערך הטכני של חיל האויר ובבסיס רמת-דוד למד לראשונה טכנאות רדיו. בזמן שרותו הצבאי השלים את לימודיו ואת בחינות הבגרות.

השתחרר בגיל 19 והחל ללמוד הנדסת חשמל בטכניון. סיים את התואר הראשון בהצטיינות בשנת 1955. קדרון התקבל ללימודי תואר שני באוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט שבהולנד, אותם סיים בשנת 1957[4]. לאחר הלימודים עבד קדרון כמהנדס בחברה הדנית DISA, שפיתחה חיישנים למדידת מהירות אוויר. בדנמרק הכיר את אשתו, גרדה, והשניים נישאו ב-1958. רעייתו התגיירה, השניים נישאו בחתונה יהודית בשנת 1961, הגיעו לישראל והשתקעו בחיפה. קדרון קיבל משרת מרצה בטכניון. קדרון ועמיתים אחרים בטכניון סברו שטכנולוגיית הטרנזיסטור היא חשובה לשמירת הבטחון של ישראל וכן שרכיב זה הוא שלב ראשון במהפיכה גדולה שנקראה אז LSI (הטמעה בקנה מידה גדול, Large Scale Integration). המדובר בהכנסת מספר רב של טרנזיסטורים בצפיפות לתוך שבב סיליקון יחיד.

בשנת 1967 יצא קדרון עם משפחתו לשנת שבתון באוניברסיטת מינסוטה, שם עבד במעבדות חברת האניוול, שעסקה בפיתוח שיטות ייצור בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. כששב לארץ עמל כשנתיים על לאחר מכן הקמת מרכז ללימודי מיקרו-אלקטרוניקה בטכניון. לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, עסק קדרון (ביחד עם שלמה מרגלית ואדיר בר-לב) בפיתוח גלאים ישראליים ראשונים[5]. הגלאים שפיתח קדרון שימשו בין השאר לטיל אוויר-אוויר טילי פיתון.

בשנת 1982, לאחר ששב משנת שבתון באוניברסיטת פרטוריה שבדרום אפריקה, התגלה בגופו סרטן המעי הגס. אף על פי שעבר טיפולים אינטנסיביים בבית החולים רמב"ם ובסן פרנסיסקו, קדרון נפטר במאי 1987, בגיל 54[2]. נטמן בבית העלמין של קיבוץ רמת יוחנן. הותיר אחריו את רעייתו ושלושה ילדים.

לפני מותו הספיק קדרון לגייס את הכספים להקמתו של מבנה המרכז למיקרו-אלקטרוניקה בטכניון.

הנצחתו עריכה

  • מעבדות חברת SCD במכון לשם של רפא"ל נקראו על שמו. בנוסף על כך, הטכניון מעניק פרס למחקר על שמו[6].
  • בשנת 1989 הוקמה קרן לעידוד מחקר במיקרו-אלקטרוניקה ובמיקרו-אופטיקה מההקדש של קדרון[7].

קישורים חיצוניים עריכה

  סרט של הטכניון על פרופסור קדרון, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דמויות בהיי-טק הישראלי, באתר הוצאת מקסם
  2. ^ 1 2 3 יצחק קידרון והקמתו של המרכז למיקרו-אלקטרוניקה, באתר "הידען", 28 ביוני 2011
  3. ^ Collart Mathilde, באתר יד ושם (באנגלית)
    Minet Rene & Oliva (Sohet), באתר יד ושם (באנגלית)
  4. ^ יצחק קדרון ז"ל, באתר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, טכניון
  5. ^ להיות רואה ואינו-נראה, באתר רפאל
  6. ^ כתבה במגזין הטכניון (עמ' 42)
  7. ^ קדרון יצחק פרופ' קרן למחקר ע"ש, באתר "גיידסטאר ישראל"