יצחק שחיבר

רב, פוסק, משיירי חכמי ארם צובא ורבה הראשי של ארגנטינה

הרב יצחק משה שחיבר (ה'תרע"ב, 1912 - כ"ז באב ה'תש"ן, 18 באוגוסט 1990) היה רב, פוסק, משיירי חכמי ארם צובא ורבה של קהילת הספרדים בבואנוס איירס, ארגנטינה.

יצחק שחיבר
Gran Rabino Isaac Chehebar.jpg
לידה 1912
חלב, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוגוסט 1990 (בגיל 78 בערך)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סוריה, לבנון, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארגנטינה
תקופת הפעילות ? – 18 באוגוסט 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב סלים זעפראני, הרב משה טוויל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ילדותועריכה

נולד בחלב שבסוריה בשנת ה'תרע"ב, לרב משה שחיבר.

בהיותו צעיר לימים התייתם מאביו, ובשל הרעב הגדול ששרר אז, הוא ואחיו עבדו שעות רבות ברוכלות כדי לסייע בפרנסת המשפחה. אחיו אברהם נפטר בילדותו מרעב, בפתח אחת החצרות. ברם, למרות הקשיים הרבים השקיע את כל זמנו הפנוי בלימוד תורה בהתמדה[1].

למד תורה בישיבת דגלי תורה מפי מורו ורבו הרב משה טוויל מעלי הכהן ומפי הרב סלים זעפראני. בהמשך ירד ממנו עול פרנסת אחיו ואמו, והוא עסק בתורה משך שמונה עשרה שעות ביממה, עד שהיו רבותיו מפצירים בו מעת לעת שיצא מספר דקות אל החצר לשאוף אוויר צח ולנוח מעט[2].

תלמוד התורה בחלבעריכה

הרב משה טוויל הרבה לשבחו ובהיותו בן שמונה עשרה בלבד הפקיד בידיו את ניהול תלמוד התורה הגדול של חלב, בו למדו אז כשבע מאות ילדים, מפיהם של כארבעים מלמדים. משרה זו סייעה לו מאוד בפרנסתו ופרנסת ביתו[2].

בשנת ה'תש"ה שלח מכתב אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בו הוא קובל על כך שראשי הציונות מעלים ילדים מארם צובא וממקומות אחרים אל ארץ הקודש ושם הם ממירים את דתם ועוקרים מהם את הדת והמצוות[3].

כעבור מספר שנים נפל למשכב ובמשך ששה חודשים היה מרותק למיטתו, ועלה חשש לחייו. באותו זמן מינה כממלא מקום את הרב שחוד (שאול) שרים תחתיו לניהול הת"ת[1].

בהמשך התרפא ושב לאיתנו, והרב טוויל מינה אותו לאחראי על קשרי הקהילה היהודית מול הממשל הסורי, ובמסגרת מינוי זה פעל רבות לפיתוח הקהילה וחיזוק מעמדה. אחר פרעות חלב סייע ליהודים רבים מחלב להבריח את משפחותיהם מחוץ לסוריה, וכאשר נודע הדבר לשלטונות וחפשוהו - ברח גם הוא ללבנון[2].

בארגנטינהעריכה

כעבור תקופה קצרה בלבנון נקרא על ידי הקהילה היהודית בארגנטינה לבוא ולשמש כרבם וכמורה דרכם.

בשנת ה'תשי״ד 1953 היגר הרב שחיבר עם משפחתו מלבנון, השתקע בבואנוס איירס וייסד את קהילת 'יסודי הדת', הקיימת עד היום[4]. בנוסף הקים את ישיבת 'בית דוד' ועמד בראשה[5].

בתחילת שבתו בארגנטינה סבר שיש לבטל את החרם נגד גיורים במדינה, אותו תקנו הרב סתהון והרב גולדמן, בשל שעת הדחק הגדולה ומתוך רצון למנוע התבוללות.[6] אולם ברבות השנים אימץ את הגישה המחמירה ונלחם בגיורים "שאנו עדים בדבר שלא ישמרו כלל וכל מה שעושים ומתגיירים רק אחיזת עינים" אותם ערכו "רבנים חרדים ומומחים", כאשר הכוונה לרב דוד כהנא, רבה של ארגנטינה באותה העת, אותו כינה "ד"ר כהנא". הרב שחיבר פנה לרבנים רבים בבקשה שיפרסמו את דעתם המתנגדת לגיורים אלה, חלקם הסכימו איתו ונעתרו לבקשתו, ויש שהפציר בו שלא ימנע מלגייר, אלא ינסה לשפר את תהליך ההכנה לגיור, כך שהגיור יהיה "לשם שמים במידה שהיא".[7]

לימים, כאשר הגיעו תלונות לרבו, הרב משה טוויל, על תקיפותו של תלמידו בענייני הדת, אמר כי שמח לשמוע שתלמידו אינו אהוב, משום שרב שאהוב על כולם סימן שאינו עושה את תפקידו כראוי[2].

בשנת --- ביקר בישראל, ופגש את הרב מסעוד בן שמעון. בשיחתו עמו אמר כי מודל כוללי האברכים כיום אינו מוצלח דיו, וכי במקום להביא אברכים שכבר גדלו בתורה לתוך הכולל, טוב יותר לקחת ילדים שטרם גדלו בחכמה, לגדלם ולשלם להם משכורת קטנה, ואת יתרתה לשמור להם בצד. והוסיף כי אם יהיה מי שיעשה זאת הוא יירתם לסייע לו[8].

הרב יצחק משה שחיבר נפטר בשבת קדש, כ"ז באב ה'תש"ן - 18 באוגוסט 1990.

מתלמידיועריכה

כתביועריכה

  • ספר רועה נאמן, על שולחן ערוך אורח חיים
  • ספר יצחק ירנן, פסקי הלכה ומנהגי אר"ץ יצא לאור על ידי בנו הרב יוסף, בואנוס איירס, ה'תש"ם
  • סדר הסליחות, על פי מנהגי קהילות ארם צובא
  • הרהורים מאת חכם יצחק משה שחיבר זצ"ל, באתר המורשת העולמית לארם צובא

הנצחתועריכה

לזכרו ועל שמו הוקם כולל אברכים 'אור יצחק' בשכונת רמת שלמה בירושלים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ישיבת שמחת יום טוב, קובץ נר יום טוב - גיליון י"א, תשס"ב
  2. ^ 1 2 3 4 דגלי תורה, ירושלים: מכון טורי זהב, תשע"ז
  3. ^ מכתב מאת הרב יצחק שחיבר אל הרב הרצוג, מורשת, ‏21 באוקטובר 2015
  4. ^ חכם יצחק שחיבר זצ"ל הרב הראשי לארגנטינה בהכנסת ספר תורה קהילת יסוד הדת 1986., באתר יוטיוב, ‏8 באוגוסט 2018
  5. ^ שאול מנג'ד, בבינת הלב, ירושלים: הוצאת אותיות, ה'תש"ע, פרק ההקדמה
  6. ^ ישכיל עבדי חלק ה', פרק מח
  7. ^ רועה נאמן חלק יו"ד, סימן ע"ה
  8. ^ יעקב ברוך הכהן טראב, יעטה מורה, ה'תשס"ה
  9. ^ יענקי פרבר, הקהילה באבל: המנהיג בן ה-92 הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, ‏י"ח בשבט ה'תשפ"ב