יצחק שמואל רג'יו
יצחק שמואל רֶג'וֹ (יש"ר מגוריציה [בכתיב ישן: מגוריציאה]; 15 באוגוסט 1784[1] – 29 באוגוסט 1855), היה רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר איטלקי, מראשי תנועת חכמת ישראל.
 | |
| לידה |
15 באוגוסט 1784 גוריציה, ממלכת הבסבורג  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1855 (בגיל 71) גוריציה, האימפריה האוסטרית |
| השקפה דתית |
יהדות |
| תחומי עניין |
יהדות, פילוסופיה, תרגום מעברית |
| עיסוק |
פילוסוף, משורר, רב, מתרגם |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד בגוריציה שבאיטליה למלכה (לבית מורפורגו) ולרבה של העיר אברהם חי רג'יו[2]. את עיקר השכלתו רכש לבד, בסיוע אביו. מלבד בקיאותו בתנ"ך ובתלמוד, היה בעל ידע בשפות ובמדעים. שלט בצרפתית, גרמנית לטינית ושפות שמיות.
יש"ר היה חדשן בעידודו לימוד מדעים, אך מאידך התנגד לשינויים באורח החיים ההלכתי ודחה כל שינוי בתורה ומצוותיה מחמת שינויי הזמן (הערה יח לספר בחינת הדת, עמ' 129-130):
”כי אין טובה גדולה יותר לאדם כמו לעשות רצון אביו שבשמים, ולכן אף אם לא יצא לנו שום טובה תכף ומיד אחרי עשותנו אותם (את המצוות) ואף אם יבוא לנו מהם צער ובושת ועצבון מאת זולתנו, או אובדן חלק גדול מן הטובות החומריות הנצמדות עם חיי יושבי חלד, בכל זאת נתגבר כארי לעשות רצון קוננו”
הוא יצא כנגד חכמת הקבלה, ובהקדמתו לספר "ארי נוהם" (מאת ר' יהודה אריה ממודנה) כתב:
”קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח.”
בשנת 1822, כשיצא חוק מטעם פרנץ הראשון קיסר אוסטריה, שגוריציה הייתה בתחום שלטונו באותם ימים, המחייב את הרבנים להיות בעלי ידע בפילוסופיה ובמדעים, פעל יש"ר להקמת בית המדרש לרבנים בפדובה, בו לימדו גם מקצועות אלו. בהשפעתו של יש"ר, הועמד בראש בית המדרש שד"ל, שהיה ידידו הקרוב.
רג'יו תמך ברעיון האמנציפציה ליהודים.
רג'יו נפטר בעירו גוריציה, ב-29 באוגוסט 1855 (ט"ו אלול תרט"ו), כשהוא בן 71.
מכתביו
עריכהרג'יו כתב מספר ספרים, ביניהם:
- ביאור יש"ר על התורה, עם הקדמה בשם "מאמר תורה מן השמים" (1821).
- התורה והפילוסופיה (1827) - על היחס בין התורה לפילוסופיה המודרנית.
ההדיר מספר ספרים, ביניהם:
- בחינת הדת, של אליהו דלמדיגו
- בחינת הקבלה של ר' יהודה אריה ממודנה
- חלק מפירוש רבי אברהם אבן עזרא לחומש שמות
כמו כן כתב אגרות רבות, ועשרות מאמרים בכתבי עת.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק חיים קסטיליוני, תולדות כמהר"ר יצחק שמואל ריגגיו, בית אוצר הספרות, שנה ד (1891) גיליון ב, עמ' 82–90
קישורים חיצוניים
עריכה
- יצחק שמואל רגיו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "יצחק שמואל רג'יו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שמואל יוסף פין, יצחק ריגייו, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 659–664, באתר היברובוקס
- התורה והפילוסופיאה, וינה, תקפ"ז /1827, באתר היברובוקס
- כתבי יצחק שמואל רג'יו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- יצחק שמואל רג'יו, באתר "החכם היומי"
יצחק שמואל רג'יו (1784-1855), דף שער בספרייה הלאומית- יצחק שמואל רג'יו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי קסטיליוני, תולדות (להלן "לקריאה נוספת"), נולד יש"ר בי"ב באלול ה'תקמ"ד - 29 באוגוסט 1784. אך הוא עצמו בתולדות אביו ר' אברהם רג'יו, שם (בית אוצר הספרות, שנה ד (1891) גיליון ב) עמ' 79, נוקט בתאריך העברי ב' באלול ה'תקמ"ד - 19 באוגוסט אותה שנה, כתאריך לידת בנו יש"ר.
- ^ עליו ראו: רבי אברהם חי רג'יו בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".