יקב בנימינה

יקב ישראלי

יקבי בנימינה הוא יקב ישראלי.

יקב בנימינה
מתחם יקבי בנימינה
מתחם יקבי בנימינה
נתונים כלליים
מייסדים יוסף זלצר
תקופת הפעילות 1952–הווה (כ־70 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם חצי חינם עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה בנימינה
32°31′14″N 34°56′50″E / 32.5206°N 34.9473°E / 32.5206; 34.9473 
ענפי תעשייה תעשיית המזון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים יין
 
www.binyaminawines.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיכלי התסיסה ביקב בנימינה

היסטוריהעריכה

מפעל יסמיןעריכה

במקום בו עומד כיום יקב בנימינה נפתח ב-1925, על ידי חברת פיק"א של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, מפעל לייצור תמציות מפרח היסמין, לייצוא עבור תעשייות הבושם בצרפת[1]. בשטח המושבה נטע כל איכר כדונם יסמין לצורך אספקה למפעל[2]. פקידי פיק"א חיפשו ידיים עובדות לקטיף היסמין, שנעשה ברובו על ידי ילדים, מאחר שהשיחים של הפרח הם נמוכים[3]. בשנת 1929 קבוצה של 17 משפחות שעלו מגיאורגיה הוזמה על ידי פיק"א להתיישב מדרום במפעל, בשכונה חדשה שהוקמה בשם "שכונת יעקב". למשפחות העולים, שרובן היו ברוכות ילדים, הצטרפו משפחות ספרדיות מבולגריה ויוון ומשפחות ותיקות מירושלים ומטבריה[4]. בשנות ה-30 מחיר תמצית היסמין צנח בשוק העולמי[5], וב-1937 הוחלט לסגור את המפעל[6].

יקב אליעזעריכה

בניין המפעל עמד ריק וחברת "פיק"א" החכירה אותו בתחילת שנות ה-50 למועצה המקומית לטובת פיתוח ענף התעשייה במושבה, לטובת תעסוקה לעולים חדשים[6]. ב-1952 הקים בבניין יוסף זלצר, עולה מהונגריה, תעשיין ובן למשפחת בעלי כרמים את יקב "אליעז", לזכר בנו אליעזר אותו שכל במלחמת העצמאות[7]. עיקר התמחותו הייתה יינות מתוקים, יינות שולחניים וליקרים[8]. את הענבים רכשה מעודפי כרמים שלא היו בשליטת אגודת הכורמים (שהייתה מחויבת לספק את תוצרתה ל"כרמל מזרחי") ובנוסף נטעה כרם על שטח של 2,000 דונם[9].

בשנת 1956 פרץ סכסוך בין חברת "פיק"א" למועצה המקומית. יקב "אליעז" ביקש להתרחב אך חברת "פיק"א", כבעלת השטח הוציא צו מניעה נגד אישור תוכנית הבנייה, כבעלת השטח. הסיבה הייתה ומאחר ש"פיק"א" החזיקה במניות "כרמל מזרחי", היא ביקשה למנוע תחרות[10]. חברת "פיק"א" מצידה טענה ש"אליעז" הפרה את ההסכם עימה, שבמקום יוקם מפעל לריבות ולא יקב[11]. הצדדים פנו לבוררות בפני שר הפנים ישראל בר-יהודה[12], שפסק לטובת יקב אליעז, וחברת "פיק"א" פורקה שנה אחר כך, בעקבות מותו של ג'יימס דה רוטשילד[13].

באוגוסט 1965 אירעה ביקב התפוצצות במיכל כוהל ובעקבותיה שרפה. חמישה אנשים נהרגו מיד וחמישה נפצעו. כמו כן נגרם נזק למבנה[14]. אחר כך שני פצועים נוספים נפטרו[15].

יקבי בנימינהעריכה

באוקטובר 1992 רכשה את היקב קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים איז'ו שני, מבעלי רשת בתי הקולנוע "לב". מאחר שבתי הקולנוע פועלים בשבת איימו גורמים דתיים להחרים את תוצרת היקב[16]. וב-1994 רכשו אותו אבי לרנר ודני דימבורט, מפיקי סרטים ישראלים הפועלים בארצות הברית, הם שינו את שמו ל"יקבי בנימינה", שכללו את ציודו של היקב והביאו את היינן עמרם סורסקי. תחילה הרחיבו את היקב והגדילו את התפוקה[17], אך בתחילת שנות ה-2000 שינו את האסטרטגיה העסקית, ועברו להתמקד במוצרי איכות על חשבון הכמות[18].

ב-2008 נרכש היקב על ידי משקיעים פרטיים, בעלי רשת "חצי חינם"[19], אשר השקיעו משאבים רבים ביקב במטרה להפכו למוביל בתחומו[20]. ב-2010 הוקמה "בנימינה ספיריטס", כחטיבה של יקבי בנימינה לשיווק ולהפצה של מותגי אלכוהול, שמפניה ומים מיובאים[21].

נכון לשנת 2022, היינן הראשי ביקב הוא יונתן שוטס, שרכש את השכלתו המקצועית באוניברסיטת פירנצה. היקב מייצר כ-2.5 מיליון בקבוקי יין והוא היקב חמישי בגודלו בישראל[22].

פעילותעריכה

כרמי היקב פרושים לאורך המדינה: מרמת הגולן, דרך הגליל העליון (כרם בן זמרה, עלמה, עמק קדש והגליל התחתון (אזור כפר תבור), הגלבוע, אזור בנימינה, דרך אזור הרי ירושלים וכרמי יוסף. ליקבי בנימינה כרמים נוספים באזור גדרה, כרמים גדולים באזור חבל לכיש (שומריה) וכן כרם במצפה רמון.

סדרות היינות המופקים

היקב מפיק את סדרות היינות: אבני החושן, רזרב, יוגב, המושבה וטבע; וסדרת יינות בוטיק בשם "המערה".

  • סדרת אבני החושן – הסדרה היוקרתית של היקב, אשר כוללת שישה יינות, כל אחד קרוי על שמה של אחת מאבני החושן. בתהליכי הייצור של הסדרה, מקפיד היינן על בציר ומיון ידני של אשכולות הענבים, על תהליך ייצור המתבסס על מקסימום פעולות גרביטציה ומינימום פעולות מכניות ויישון ארוך[23].
  • סדרת בנימינה רזרב – סדרת הדגל של היקב, הנושאת את שמו של היקב. מייצגת את הכרם ואיכויותיו. סדרה זו כוללת עשרה יינות זניים, לבנים ואדומים, המגיעים רובם ככולם מכרמים בגליל העליון והתחתון.
  • סדרת יוגב – השם "יוגב", אשר משמעותו בעברית היא איכר, עובד אדמה, מייצגת את תרומתו של הכורם להצלחת ייצור יינות איכותיים. בסדרה זו מצוינים אף שמותיהם של הכורמים בתווית האחורית של כל יינות הסדרה והם מתיישנים בחביות משומשות על מנת לשמור על תכונות הפרי של היוגב[24].
  • סדרת המושבה (BIN לשעבר) – סדרה זנית, אשר נולדה לאחר שנמצאו במלאי היין של היקב מכלים אשר נשמר בהם יין אדום מספר חודשים לאחר התיישנותם הקצרה בחביות. השהות הארוכה במכלי הנירוסטה דווקא, בזמן ההמתנה למילוי, יצרה יינות פירותיים ורעננים מצד אחד, אך בעלי עומק ועושר טעמים מצד שני.
  • סדרת טבע – סדרה של יינות זניים, אשר מציעים מגוון רחב של יינות לפי אפיוני אישיות כגון "קברנה סוביניון כריזמטי", "קברנה בלאש מרענן", "שיראז מסקרן" וכדומה אשר מאפשרים לצרכן לבחור את היין המתאים לו ללא היכרות עם תחום היין. זוהי הסדרה הנמכרת ביותר והיא מייצגת את הקשר בין הצרכן ליין.
  • יקב המערה הוא שלוחת הבוטיק של יקבי בנימינה. הוא מכונה כך משום שהחביות בהן מצוי היין בזמן יישונו מאוחסנות במערה המצויה בהרי הכרמל. היקב משווק 20,000 בקבוקים בשנה.

לקריאה נוספתעריכה

  • דניאל רוגוב, מדריך רוגוב ליינות ישראל 2011, תרגום: עמית יריב, טובי, 2011, עמ' 12, 24, 90-80, 233, 460
  • אליעזר זקס, יין ישראלי: מבחר יינות ישראל, תל אביב: קורדינטה, ספטמבר 2011, עמ' 98–99
  • אליעזר זקס וירון גולדפישר, שביל היין: טיול ביקבי ישראל, תל אביב: קורדינטה, 2007, עמ' 116–117, 130–131
  • שלמה פפירבלט, עולם היין, אריה ניר, תשס"ב 2002, עמ' 94–95

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קדיש יהודה סילמן, בשדות ארצנו - בנימינה, העולם, 30 באוגוסט 1929
  2. ^ בנימינה - קטיף היסמין, דבר, 13 באוקטובר 1931
  3. ^ כך היינו בשכונה: סיפורה של שכונת יעקב בבנימינה, במלאת 90 שנים להקמתה, בלינקר, ‏4 באפריל 2019
  4. ^ מ. מגלשווילי, קול משכונת יעקב, דבר, 2 במרץ 1932"שכונת היסמין, דבר, 17 במאי 1936
  5. ^ בענף היסמין, דואר היום, 29 ביולי 1931
  6. ^ 1 2 אגודת הכורמים, מועצת בנימינה וחברת פיק"א, דבר, 11 ביולי 1956
  7. ^ "אליעז" יקב המייצר שבעת המינים, דבר, 11 באוגוסט 1952
    ד. גלעדי, מתעשית בשמים - לתעשייה למוסמים, מעריב, 20 בינואר 1953
  8. ^ יצוא יינות, דבר, 30 באוגוסט 1953
  9. ^ יצוא יינות 'אליעז' לאירופה וארה"ב, הארץ, 25 באוגוסט 1953
  10. ^ ש. סולר, בנימינה מתדיינת עם בעלת אדמותיה, מעריב, 5 ביולי 1956
    פועלי יקב 'אליעז' הפגינו ננד פיק"א, הארץ, 15 ביולי 1956
  11. ^ גילוי דעת, מעריב, 15 ביולי 1956
  12. ^ התלה הבוררות בסיכסוך בנימינה, על המשמר, 2 באוגוסט 1956
  13. ^ פיק"א העבירה היקבים לרשות אגודת הכורמים, דבר, 4 באוקטובר 1957
  14. ^ 5 ניספו ו-5 נפצעו בהתפוצץ מיכל כוהל, למרחב, 23 באוגוסט 1965
  15. ^ ההתפוצצות ב"אליעז" - תוצאת התפרקות השמל סטטי, למרחב, 29 באוגוסט 1965
  16. ^ נירית זך, דתיים: נחרים את יקבי אליעז כי בעליו מפעיל קולנוע בשבת, חדשות, 9 במאי 1993
  17. ^ דוד חיון, ‏גידול של 30% במכירות יקבי בנימינה ל-13 מיליון שקל, באתר גלובס, 12 במרץ 1997
    זהבה דברת, ‏יקבי בנימינה: הכפלה במכירות יין לקראת פסח, למרות המיתון, באתר גלובס, 14 במרץ 1999
  18. ^ ניר קיפניס, ‏ימי יין ושושנים בבנימינה, באתר גלובס, 17 באפריל 2006
    דניאל רוגוב, בשורות מבנימינה, באתר הארץ, 20 במאי 2007
  19. ^ אילנית חיות, ‏בעלי חצי חינם רכשו את יקבי בנימינה ב-13.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2008
  20. ^ דניאל רוגוב ויין, יין | הימים היחפים של בנימינה, באתר הארץ, 31 בינואר 2011
  21. ^ ניר קיפניס, ‏מנכ"ל יקבי בנימינה: "היעד שלנו הוא להגיע לנתח שוק של 7%-8%", באתר גלובס, 31 במאי 2010
  22. ^ אמנון גולדמן, בשיתוף יקבי בנימינה‏, חגיגות ה-70 ליקבי בנימינה: אילו יינות הישראלים באמת מעדיפים?, באתר וואלה!‏, 22 בפברואר 2022
  23. ^ דניאל רוגוב, יין: אבני החושן של יקב בנימינה, באתר הארץ, 22 באפריל 2010
    שגיא קופר, אבני החושן: היין החדש של יקב בנימינה, באתר ynet, 6 בינואר 2010
  24. ^ דניאל רוגוב, איך היה יבול הענבים השנה?, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2005