יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים[1]. הקטע הראשון כולל ברכה לחכמי ארץ ישראל וחכמי בבל, לראשי הישיבות, הדיינים וכל לומדי התורה והשני כולל ברכה לקהל. שני הקטעים נאמרים אצל יהדות אשכנז[2] לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית של שבת, ואילו אצל יהודי פרובנס היה נאמר הקטע השני בלבד כחלק מברכת החודש. בקהילות אחרות לא מוכרת התפילה.

תולדות התפילה עריכה

ניתן למצוא צורות ומקטעים קצרים של התפילה (או ברוח התפילה) בכתובות הקדשה ארמיות על רצפות פסיפס בארץ ישראל, כמו בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו וכדומה. למרות שהתפילה כוללת ברכה לחכמי בבל ואף נתקנה בשפה הארמית, היא אינה נזכרת בסידורים מתקופת הגאונים כדוגמת סדר רב עמרם גאון או בסידור רס"ג. הראשון שמזכיר את התפילה כולה הוא בעל מחזור ויטרי[3], המזכיר רק ברכה אחת, אשר לפי חלק מכתבי היד של החיבור כוללת הן את הברכה לחכמים (הקטע הראשון) והן את הברכה לקהל (הקטע השני), בעוד לפי כתבי יד אחרים נכללת רק הברכה לחכמים. בסידור חסידי אשכנז[4] מוזכרים כבר שני קטעי יקום פורקן, אחד לחכמים ואחד לכל הקהל. ר' אלעזר מוורמס, בעל הרוקח, מציין כי התפילה נאמרת בכל שבת, אך לא בחגים[5]. במרחב יהדות אשכנז וצרפת הצפונית נאמרה התפילה בכל שבת. ברם אצל יהודי פרובנס אנו מוצאים עדות בספר ארחות חיים לר' אהרון הכהן מלוניל המזכיר את התפילה כחלק מברכת החודש ולא בכל שבת[6] וכך היה מקובל בנוסח פרובנס עד תקופה מאוחרת.[7] ככל הנראה התפילה לא הייתה מוכרת באזורים אחרים כדוגמת ספרד או ארצות המזרח וחכמיהם אינם מזכירים אותה. עם זאת, בנוסח הספרדים קיימת תפילת מי שברך לקהל שסיומה דומה לסיום של יקום פורקן השני. גם בחסידות צאנז לא נוהגים לומר תפילה זו.[8]

ראשוני הרפורמה בגרמניה התנגדו לאמירת התפילה והשמיטוה מסידוריהם.

נוסח התפילה עריכה

הברכה לחכמים עריכה

המקור בארמית:

יְקוּם פּוּרְקָן מִן שְׁמַיָּא,

 חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי,

וּמְזונֵי רְוִיחֵי וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא,

וּבַרְיוּת גּוּפָא וּנְהורָא מַעַלְיָא.

זַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא

זַרְעָא דִּי לָא יִפְסוק וְדִי לָא יִבְטול מִפִּתְגָּמֵי אורַיְתָא.

לְמָרָנָן וְרַבָּנָן חֲבוּרָתָא קַדִּישָׁתָא

דִּי בְּאַרְעָא דְיִשרָאֵל וְדִּי בְּבָבֶל

לְרֵישֵׁי כַלָּה[9], וּלְרֵישֵׁי גַּלְוּתָא[10],

וּלְרֵישֵׁי מְתִיבָתָא וּלְדַיָּנֵי דִי בָבָא.

לְכָל תַּלְמִידֵיהון וּלְכָל תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהון,

וּלְכָל מַאן דְּעָסְקִין בְּאורַיְתָא.

מַלְכָּא דְּעָלְמָא יְבָרֵךְ יַתְהון,

יַפִּישׁ חַיֵּיהון וְיַסְגֵּא יומֵיהון,

וְיִתֵּן אַרְכָא לִשְׁנֵיהון.

וְיִתְפָּרְקוּן וְיִשְׁתֵּזְבוּן

מִן כָּל עָקָא וּמִן כָּל מַרְעִין בִּישִׁין.

מָרָן דִּי בִשְׁמַיָא יְהֵא בְסַעְדְּהון

כָּל זְמַן וְעִדָּן, וְנאמַר אָמֵן: 

תרגום לעברית:

תעמוד ישועה מן השמים,

חן, וחסד, ורחמים, וחיים ארוכים,

ומזונות מרווחים, וסיוע מן השמים,

ובריאות הגוף, ואור (עיניים) מעולה.

זרע חי וקיים,

זרע שלא יפסוק ולא יבטול מדברי תורה.

לאדונינו ורבותינו החבורה הקדושה,

שבארץ ישראל ושבבבל,

לראשי כלה, ולראשי הגולה,

ולראשי ישיבה, ולדייני השער,

לכל תלמידיהם ולכל תלמידי תלמידיהם,

ולכל מי שעוסקים בתורה.

מלך העולם יברך אותם,

יאריך חייהם, וירבה ימיהם,

ויתן אריכות לשנותיהם,

ויושעו וינצלו

מכל צרה ומכל חליים רעים.

אדוננו שבשמים, יהיה בעזרתם,

כל זמן ועת, ונאמר אמן.

הברכה לקהל עריכה

המקור בארמית:

יקום פורקן מן שמיא,

חנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי

ומזוני רויחי

וסיעתא דשמיא

ובריות גופא ונהורא מעליא

זרעא חיא וקימא

זרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אורייתא.

לכל קהלא קדישא הדין,

רברביא עם זעריא, טפלא ונשיא.

מלכא דעלמא יברך יתכון,

יפיש חייכון, ויסגא יומיכון,

ויתן ארכה לשניכון.

ותתפרקון, ותשתזבון,

מן כל עקא ומן כל מרעין בישין.

מרן די בשמיא, יהא בסעדכון,

כל זמן ועידן, ונאמר אמן.

תרגום לעברית:

תעמוד ישועה מן השמים,

חן, וחסד, ורחמים, וחיים ארוכים,

ומזונות מרווחים,

וסיוע מן השמים,

ובריאות הגוף, ואור מעולה,

זרע חי וקיים,

זרע שלא יפסוק ולא יתבטל מדברי תורה.

לכל הקהל הקדוש הזה,

גדולים וקטנים, טף ונשים.

מלך העולם יברך אתכם,

יאריך חייכם וירבה ימיכם

ויתן אריכות לשנותיכם

ותושעו, ותנצלו,

מכל צרה ומכל חליים רעים.

אדוננו שבשמים, יהיה בעזרתכם,

כל זמן ועת ונאמר אמן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, תל אביב 1972 עמוד 151
  2. ^ הן בנוסח אשכנז והן בנוסח ספרד החסידי
  3. ^ מהדורת גולדשמידט עמודים קצח, רפ"ו
  4. ^ משה הרשלר, סידור רבינו שלמה וסידור חסידי אשכנז, ירושלים תשל"ב עמוד קעג
  5. ^ רוקח, סדר תפילות שחרית של שבת, סימן נ"ג
  6. ^ ארחות חיים, סדר תפילות שבת שחרית סימן ז'. התפילה מוזכרת כאחד מבין כמה מנהגים לברכת החודש
  7. ^ אליהו כרמי, סדר התמיד חלק שני כמנהג ארבע קהילות קדושות, אויגנייון (אביניון) ה'תקכ"ז (1767). בסידור זה (חלק שבת, דף מה ע"ב) מובא רק יקום פורקן השני, ונאמר כחלק מברכת החודש בשבת מברכים, ולא בשאר שבתות.
  8. ^ ספר "הליכות חיים – שבת" (מנהגי רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם) מאת הרב אהרן יהושע קלוגר, עמ' קסה.
  9. ^ ראו ירחי כלה
  10. ^ בנוסחים עתיקים לא נזכר ראש הגולה למשל במחזור ויטרי. ראו אלבוגן, התפילה בישראל הערה 18 לעמוד 151 (עמוד 437)