יקינתון (פרח)
יקינתון (שם מדעי: Hyacinthus; שמות עבריים: כדכוד, יקנת) הוא סוג צמח במשפחת היקינתוניים.
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | אספרגאים |
משפחה: | אספרגיים |
תת־משפחה: | יקינתוניים |
סוג: | יקינתון |
שם מדעי | |
![]() ליניאוס, 1753 |
אטימולוגיהעריכה
מקור השם הוא במיתולוגיה היוונית. יקינתון (יאקינתוס) היה שמו של נער יפה תואר, בנו של פיראוס מלך מקדוניה, שאפולו, האל האולימפי, התאהב בו. משהתחרה אפולו עם יקינתון בזריקת דיסקוס, קינא בו אל רוח המערב זפירוס ולכן גרם לכך שהדיסקוס שהשליך אפולו יפגע בראשו של יקינתון. הנער מת, ומדמו עלה צמח הנושא את שמו.
טקסונומיהעריכה
הסוג כולל שלושה מינים שתפוצתם באזור הים תיכוני ובאפריקה.
- Hyacinthus litwinovii
- יקינתון מזרחי - נפוץ בארץ ישראל. (Hyacinthus orientalis)
- Hyacinthus transcaspicus
מאפייניםעריכה
היקינתון הוא גאופיט בעל בצל רב שנתי. עליו הצרים מרוכזים בבסיס הצמח, והפרחים דמויי פעמון או משפך וסדורים באשכול על עמוד תפרחת בלתי מסועף. צבעי הפרח משתנים ממין למין כאשר הגוונים הנפוצים הם כחול, תכלת, סגול, ורוד ולבן.
הצמח תורבת בהולנד בסוף המאה השש-עשרה ומשמש בעיקר לנוי. הוא טופח בשני כיוונים: לתפרחת צפופה יותר, רבת פרחים, ולזנים צבעוניים. זהו הפרח היחיד כמעט שלא השתנה בצורתו התרבותית מצורת הבר.
בתרבותעריכה
חוקרים רבים נוטים לזהות את היקינתון עם השושנה הנזכרת בתנ"ך, בספר "שיר השירים".
לאה גולדברג כתבה את שיר הילדים "פזמון ליקינתון", אותו הלחינה רבקה גוילי, ולו ביצועים רבים.