ירגזיים

משפחה של ציפורי שיר

ירגזיים[1] (שם מדעי: Paridae; באנגלית הם קרויים "tit" או "titmice") הם משפחת ציפורי שיר קטנה, והם חיים בחצי הכדור הצפוני וגם בחלקים הטרופיים של אפריקה ושל אסיה. הירגזיים הם עופות קטנים באורך 10–20 ס"מ בממוצע, עם מקור קצר, "כיפה" שחורה לראשם וחלקם גם בעלי ציצה. הם חיים ביערות ברחבי העולם, אוכלים חרקים וזרעים ואף מגיעים לתחנות האכלה אנושיות. המינים הגדולים במשפחה זו הם ירגזי סולטני (אורך מקסימלי – 21 ס"מ, מסה מקסימלית – 49 גרם)[2] וירגזי קרקעי (אורך מקסימלי – 20 ס"מ, מסה מקסימלית – 48.5 גרם).[3] המינים הקטנים במשפחה זו הם ירגזי צהוב־גבה (אורך מקסימלי – 10 ס"מ, מסה מקסימלית – 5.9 גרם)[4] וירגזי כיפת־אש (אורך מקסימלי – 10 ס"מ, מסה מקסימלית – 7 גרם).[5]

קריאת טבלת מיוןירגזיים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
שם מדעי
Paridae
ויגורס, 1825
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

את שמם העברי טבע מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ') בספרו תולדות הטבע[6], ומקורו במילה 'רוגז', בגלל תוקפנותם כאשר הם מאוימים או מחפשים מזון. ירגזים אף מגרשים ציפורים אחרות, אפילו גדולות יותר, ממתקני האכלה קבועים. הם מהנפוצים בין ציפורי השיר באירופה וחלקם גם מגיעים לישראל.

בישראל מצויים המינים הבאים[7]:

  • ירגזי מצוי (Parus major) - נפוץ בכל אזורי הארץ למעט מרכז הנגב ודרום הנגב, בעיקר בסמוך למשכנות האדם.[8]
  • ירגזי חרמון (Poecile lugubris) - מצוי בחרמון מגובה 1,200 מ' עד סוף קו העצים, בגובה 1,800 מ' לערך.[9]
  • ירגזי שחור (Periparus ater) - מזדמן נדיר.[10]

רביית כלאיים בין ירגזיים תועדה פעמים רבות באסיה, אירופה, אפריקה ואמריקה הצפונית, לרוב בין ירגזים מאותו סוג, אם כי תועדה גם רביית כלאיים בין ירגזים מסוגים שונים, ואף קיים תיעוד ישן (Stresemann, 1919; Suchetet, 1897) של רביית כלאיים בין-משפחתית בין ירגזי תכול (Cyanistes cyanus) וגנובתן אירופי (Aegithalos caudatus).[11] ניתוח משנת 2020 של נתונים פנוטיפיים מצביע על כך שרביית כלאיים מתרחשת ב-0.19% מכלל הירגזים בטבע ושמבין ציפורי השיר, תדירות רביית הכלאיים בירגזיים היא הגבוהה ביותר.[12][13]

סוגים עריכה

עץ פילוגנטי עריכה

העץ הפילוגנטי של משפחת הירגזיים על פי יוהנסון ואחרים (2013):[15]



רמיזיים (Remizidae)


ירגזיים (Paridae)


ירגזי כיפת-אש (Cephalopyrus flammiceps)




ירגזי צהוב-גבה (Sylviparus modestus)




ירגזי סולטני (Melanochlora sultanea)







פרדליפרוס (Pardaliparus)



פריפרוס (Periparus)





באולופוס (Baeolophus)




לופופאנס (Lophophanes)




סיטיפרוס (Sittiparus)



פויסילה (Poecile)








ירגזי-כחול (Cyanistes)




מלאניפרוס (Melaniparus)




מכלולופוס (Machlolophus)




ירגזי קרקעי (Pseudopodoces humilis)



ירגזי (סוג) (Parus)













גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ירגזיים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "משפחת הירגזיים" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 6 - "עופות", הוצאת משרד הביטחון. עמ' 402-403.
  2. ^ Andrew Gosler, Peter Clement, Sultan Tit (Melanochlora sultanea), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.sultit1.01
  3. ^ Andrew Gosler, Peter Clement, Eduardo de Juana, Ground Tit (Pseudopodoces humilis), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.grotit1.01
  4. ^ Oiseaux.net, Mésange modeste - Sylviparus modestus - Yellow-browed Tit, www.oiseaux.net (באנגלית)
  5. ^ Steve Madge, Fire-capped Tit (Cephalopyrus flammiceps), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.fictit1.01
  6. ^ תולדות הטבע ב - שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
  7. ^ ציפורים - מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל, באתר www.birdsbase.com
  8. ^ ירגזי מצוי, באתר הצפרות הישראלי
  9. ^ ירגזי חרמון, באתר הצפרות הישראלי
  10. ^ ירגזי שחור, באתר הצפרות הישראלי
  11. ^ Eugene M. McCarthy, Handbook of Avian Hybrids of the World, USA: Oxford University Press, 2006, עמ' 248–252, ISBN 0-19-518323-1. (באנגלית)
  12. ^ Brendan A. Graham, Ian Gazeley, Ken A. Otter and Theresa Burg, Do phylogeny and habitat influence admixture among four North American chickadee (family: Paridae) species?, Journal of Avian Biology 52 no. 5, Nordic Society Oikos, Published by John Wiley & Sons Ltd, 2021 doi: 10.1111/jav.02695
  13. ^ Nicholas M. Justyn,Corey T. Callaghan,Geoffrey E. Hill, Birds rarely hybridize: A citizen science approach to estimating rates of hybridization in the wild, Supporting Information Table 3, Evolution 74(6), John Wiley & Sons, Inc., 01 March 2020, עמ' 1216-1223 doi: 10.1111/evo.13943
  14. ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019