ירגזי אפרורי

ירגזי אפרורי (שם מדעי: Melaniparus cinerascens) הוא מין ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים בגודל 14.5–15 ס"מ ובמשקל 18.5–21.7 גרם. ראשו וגרונו שחורים ולחייו לבנות, ובטנו אפורה בהירה, סימן זיהוי עיקרי שלו. הירגזי האפרורי אנדמי לאפריקה הדרומית.

קריאת טבלת מיוןירגזי אפרורי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: מלאניפרוס
מין: ירגזי אפרורי
שם מדעי
Melaniparus cinerascens
וייו, 1818
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים פיזיים עריכה

 

הירגזי האפרורי הוא ירגזי בינוני בגודל 14.5–15 ס"מ ובמשקל 18.5–21.7 גרם.[2] ראשו וגרונו שחורים ולחייו לבנות, ובטנו אפורה בהירה, סימן זיהוי עיקרי שלו. הכיפה כחולה-שחורה מבריקה ועל עורפו יש כתם לבן. הזנב והכנפיים שחורים עם שוליים לבנים. ישנה חפיפת תפוצה בזימבבואה עם הירגזי אפור-השת, אבל ניתן להבדיל ביניהם לפי בית הגידול. הירגזי האפרורי נבדל בצבעו הכללי הכהה יותר, עם כיפה וסינר מבריקים יותר, כתם עורף לבן גדול יותר, כתמי לחיים לבנים מעט צרים יותר אך בהירים יותר, שוליים לבנים צרים יותר בנוצות הכנף, במיוחד בסוככות, והן כהות יותר במרכזן. במרכז נמיביה ובצפון מחוז הכף יש חפיפת תפוצה עם ירגזי הכף. הירגזי האפרורי הרבה יותר אפור, ומכאן שמו, גבו אינו חום כי אם אפרפר, וגם זנבו ארוך יחסית. בנוסף, אצל הירגזי האפרורי ההבדלים הזוויגיים ובין הבוגרים לצעירים מזעריים, בעוד אצל ירגזי הכף, הנקבה דהוייה מזכר והצעירים חומים.[3] יש לו קריאות רבות, בהן זו שנשמעת כ-"קוּרְר-קוּר-קוּר" וזו שנשמעת כ-"צויץ-צויץ" מסולסל.[4] אף על פי שניתן להבחין בקלות בין הירגזי האפרורי וירגזי הכף לפי הניצוי, קריאה והעדפת בית גידול, בלבולים ביניהם אכן התרחשו.[5]

תפוצה ובית גידול עריכה

 

הירגזי האפרורי אנדמי לאפריקה הדרומית. הוא נפוץ בנמיביה, אנגולה, זימבבואה, בוטסואנה ובחלקים הצפוניים של דרום אפריקה, אך באופן ברור רוב תפוצתו מרוכזת במרכז קלהארי. אוכלוסיית זימבבואה מוגבלת לאזור צר יחסית לאורך קו פרשת המים המרכזי ונראה שהיא מבודדת מאוכלוסיית קלהארי. לפי קלאנסי (1980), תת-המין לשעבר[6] P. c. orphnus חי בשפלה של צפון לסוטו, במרכז ובמזרח המדינה החופשית ובטרנסוואל של תת-המין הטיפוסי, חי על גבול קוואזולו-נטאל–המדינה החופשית, ומזוהה בנטאל בחורף. עם זאת, לא נמצאו ירגזי כף בקוואזולו-נטאל ובלסוטו, וקרוב לוודאי שמדובר בבלבול עם ירגזי הכף. אכן אפשרי שקיימת אי-רציפות-תפוצה בעמק לימפופו, במקביל לו ודרומה משם לתוך מחוז הכף הצפוני. שם, כנראה, נמצאים גבולות התפוצה בין cinerascens ו-orphnus. למין יש קשר הדוק עם יערות שיטה וסבך, והוא התמחה במחייה בסבכי שיטים. המין מציג תנודתיות עונתית בתפוצתו במערב אפריקה הדרומית. יש יותר מדי פיזור בתצפיות מכדי להסיק דפוסי נדידה, אבל, כמו ציפורים החיות באזורים צחיחים רבים, סביר להניח שהירגזי האפרורי נע בתגובה לגשם. מוערך כי לא חלו שינויים רחבי-היקף בתפוצתו, אם כי ייתכן והוא התרחב כתוצאה מרעיית יתר והתפשטות בתי גידול.[5] הירגזי האפרורי חי בגבהים של 275–1,880 מטרים מעל פני הים. שטח התפוצה של המין רחב מאוד (2,930,000 קמ"ר), ולכן הוא אינו עומד בקריטריון השטח לסכנת הכחדה. גודל האוכלוסייה לא ידוע, אבל מוערך כי הוא לא עומד בקריטריון גודל האוכלוסייה לסכנת הכחדה. מגמת האוכלוסייה לש המין נראית יציבה, ולכן האוכלוסייה לא מצטמצמת מהר דיה לעמידה בקריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, הירגזי האפרורי מוגדר כמין במצב שימור "ללא חשש".[7]

התנהגות עריכה

הירגזי האפרורי נצפה לרוב יחיד או בזוגות, ולעיתים גם בלהקות מעורבות מינים. הירגזי האפרורי מחפש מזון בסבך שיחים. הירגזי הוא עוף טריטוריאלי.[4] נצפתה צפיפות של זוג אחד/500 דונם בולד שיטה קוצני בשמורת הטבע נילסווליי. בבוטסואנה, הצפיפות נעה בין ציפור/60 דונם בחורש מעורב בקלהרי, דרך ציפור/280 דונם בסוואנה טהורה של שיטה או עצים וציפור /580 דונם בחורש מעורב צחיח על מצעים סלעיים. הטלת הביצים תועדה באוקטובר-דצמבר בטרנסוואל, אפריל, נובמבר-דצמבר בבוטסואנה; נובמבר, דצמבר ופברואר בנמיביה; ספטמבר-נובמבר בזימבבואה. הירגזי נצפה ישן בקינים של אורג שתפן ובמאורות של כוכית כהת גרון.[5]

טקסונומיה עריכה

הירגזי האפרורי תואר לראשונה בידי לואי-פייר וְיֶיוֹ (Louis-Pierre Vieillot) בשנת 1818.[7] הסוג מלאניפרוס תואר על ידי שארל לוסיאן בונפרטה בשנת 1850.[8][9] עם זאת, שנים רבות נחשב הסוג לחלק מהסוג ירגזי. מחקר משנת 2013 הראה שהמינים האפריקאיים בסוג ירגזי יוצרים קלייד עצמאי והמליץ לפצלם לסוג מלאניפרוס,[10] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[11] ו-IOC (אנ').‏[12] לעומתם, ITIS עדיין מציג את מיני הסוג מלאניפרוס בסוג ירגזי.[13] לעיתים הוחשב ירגזי שיטים למין אחד עם ירגזי אפרורי, ובמקרים נדירים יותר, שניהם הוחשבו למין אחד עם ירגזי הכף.[3] לירגזי האפרורי שני תת-מינים, תת-המין הטיפוסי, החי ברוב תחום התפוצה, ו-M. c. benguelae החי צפון-מערב נמיביה ודרום מערב אנגולה.[12]

העץ הפילוגנטי של הסוג מלאניפרוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[10]


מלאניפרוס



ירגזי גינאי (Melaniparus guineensis)



ירגזי לבן-כנף (Melaniparus leucomelas)






ירגזי אדום-גחון (Melaniparus rufiventris)



ירגזי שחור-ראש (Melaniparus pallidiventris)





ירגזי לבן-בטן (Melaniparus albiventris)




ירגזי קארפ (Melaniparus carpi)



ירגזי מפויח (Melaniparus niger)









ירגזי כהה (Melaniparus funereus)




ירגזי אפור-שת (Melaniparus griseiventris)



ירגזי מפוספס-חזה (Melaniparus fasciiventer)







ירגזי סומלי (Melaniparus thruppi)



ירגזי אדום-גרון (Melaniparus fringillinus)





ירגזי לבן-גב (Melaniparus leuconotus)




ירגזי הכף (Melaniparus afer)



ירגזי אפרורי (Melaniparus cinerascens)







קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ירגזי אפרורי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ירגזי אפרורי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Gosler, A. and P. Clement, ירגזי אפרורי (Melaniparus cinerascens), Birds of the World 1.0, Cornell Lab of Ornithology, 2020 doi: 10.2173/bow.ashtit2.01
  3. ^ 1 2 Simon Harrap, Melaniparus, Tits, Nuthatches and Treecreepers, A&C Black, 2010-06-30, עמ' 349–351, ISBN 978-1-4081-3458-0. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Peter Hancock, Ingrid Weiersbye, Birds of Botswana, Princeton University Press, 2015-11-24, עמ' 258, ISBN 978-1-4008-7417-0. (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 האריסון, "ירגזי אפרורי" בפרויקט אטלס העופות של אפריקה הדרומית.
  6. ^ אוחד עם תת-המין הטיפוסי cinerascens
  7. ^ 1 2 BirdLife International, Melaniparus cinerascens, הרשימה האדומה של IUCN, קישור להערכה המקורית באתר בירדלייף אינטרנשיונל, 2016 doi: 10.2305/IUCN.UK.2016-3.RLTS.T22711896A94311637.en
  8. ^ Charles-Lucien Bonaparte, Conspectus generum avium, כרך 1, Lugduni Batavorum :: Apud E.J. Brill,, 1850
  9. ^ British Museum (Natural History)., British Museum (Natural History), George Robert Gray, Catalogue of the genera and subgenera of birds contained in the British Museum., London,: Printed by order of the Trustees,
  10. ^ 1 2 Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  11. ^ ירגזי מפויח, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  12. ^ 1 2 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ ITIS - Report: Parus niger, www.itis.gov