ויקיפדיה

ירוחם ורהפטיג

רב, פוסק ומחבר ספרות תורנית

הרב ירוחם אשר וַרְהַפְטִיג (3 באוגוסט 1875 – 1 באוקטובר 1965) היה פוסק, תלמיד חכם ומחבר ספרים בהלכה. נטה לציונות,[1] בוגר ישיבת טלז, הכולל של ר' חיים סולובייצ'יק בבריסק וישיבת וולוז'ין.[2] נודע בהתמדתו.[3]

ירוחם אשר ורהפטיג
הרב ירוחם ורהפטיג
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 3 באוגוסט 1875
ב' באב ה'תרל"ה
פטירה 1 באוקטובר 1965 (בגיל 90)
ה' בתשרי ה'תשכ"ו
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות עיירות שונות בבלארוס, וורשה, בני ברק, תל אביב, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 1 באוקטובר 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות היה חובב ציון אך עסק בעיקר בלימוד ופחות בפעילות ציונית
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד - התמחה בסדר קדשים
תפקידים נוספים סוחר
רבותיו ר' חיים מבריסק, ר' אליעזר גורדון, ר' יוסף יהודה לייב בלוך, ר' שמעון שקופ, ר' יחיאל מיכל אפשטיין, ר' רפאל שפירא
חיבוריו "דברי ירוחם", "שלמי ירוחם", "בית ירוחם", "דרכי ירוחם", "אושר ירוחם"
צאצאים זרח ורהפטיג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ורהפטיג נולד לשלמה יעקב ורבקה גרונה בעיירה פיעסק (בפולנית: Piaski, ברוסית:Пески) בנפת וולקוביסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). עד גיל עשר למד בעירו בתלמודי התורה המקומיים, ואז עבר לישיבה ששכנה בוולקוביסק. בשלב הזה רכש ירוחם הצעיר בקיאות בשני סדרים מתוך התלמוד הבבלי, סדר נשים וסדר נזיקין, והוא שאף להגיע לישיבה מרכזית ואיכותית יותר. קינאתו של אביו בילד שבתי יגל[4] שאמר פלפול חריף, הביאה להסכמתו לשלוח את בנו, ירוחם, לישיבת טלז.[5]

עם הגיעו למבחן הכניסה בישיבת טלז התרשמו ראשי הישיבה הבוחנים מבקיאותו של ורהפטיג, אך חשו מיד בהיעדר של העמקה, שיטתיות ויד מכוונת בלימודו. וכך מתאר זאת ורהפטיג עצמו: "...ברם, הבקיאות שלי לא עמדה לי כאשר נתבקשתי להוציא דין מדברי התוספות במסכת בבא קמא י' א' מכיוון שלא נוסיתי בכך, לא הצלחתי... ר' אליעזר (גורדון) ניסה אותי בשלישית על מנת לעמוד על הסתירה המפליאה בין הבקיאות שלי ובין העדר ידיעה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". כתוצאה מכך, כשהתקבל ללמוד בישיבה הוא לא נכנס ישר לכיתה החמישית, הכיתה הגבוהה ביותר בה השיעור נמסר על ידי ר' אליעזר גורדון, אלא לשלושה חודשים נשאר בכיתה הרביעית הנמוכה יותר אצל ר' שמעון שקופ ור' יוסף יהודה לייב בלוך.[6] תוך זמן לא רב הפך ורהפטיג לתלמיד בולט בישיבה והתחבר לתלמידי חכמים מפורסמים לעתיד, בהם ר' אלחנן וסרמן ור' משה אביגדור עמיאל. על פי עדותו תקופת לימודיו בישיבת טלז חוללה בו התפתחות משמעותית ביכולת הלימוד וההעמקה שלו.

לאחר תקופת לימודיו בישיבת טלז עבר ורהפטיג לבריסק ללמוד בכולל מצומצם בן שמונה לעשרה לומדים תחת הנהגת ר' חיים מבריסק שנחשב ללמדן מבריק ולאחד מגדולי הדור. לר' חיים הייתה שיטה ייחודית על פיה הוא התכונן לשיעור היומי יחד עם התלמידים. חבריו ללימודים שם היו ר' שלמה פוליצ'ק, שנודע בכינויו "העילוי ממייצ'ט" וכן בני ר' חיים מבריסק: ר' משה סולובייצ'יק ור' יצחק זאב סולובייצ'יק.
בכולל מצבם הכלכלי היה רע והגיע עד לפת לחם, אך ר' ירוחם ורהפטיג וחבריו ללימודים למדו באינטנסיביות רבה. סיפור על שקיעתם הרבה בלימוד בכולל בבריסק, כותב ר' ירוחם ורהפטיג בזכרונותיו: "ערב אחד היינו שקועים בלימוד שלנו עד שלפתע התדפק על הדלת אורח בלתי קרוא. בתחילה חשבנו שזוהי משטרה, אולם נרגענו, לאחר שהזדהה כמשה סולובייצ'יק שבא לשתף אותנו בשמחה שהנה זה עתה תירץ כראוי איזה רמב"ם מוקשה... הדיון בינינו נמשך כמה שעות וכל אותה העת הקשיב לו ר' שלמה ("העילוי ממייצ'ט") מאחורי השמיכה אך לא התערב. כאשר יצא ר' משה מן החדר פנה אלי ר' שלמה והתריע כנגדי על שבסופו של דבר הסכמתי עם ר' משה, והפריך אחת לאחת את כל ההנחות ששימשו יסוד לתירוצו על הרמב"ם המוקשה".[7]

הישיבה האחרונה בה למד ורהפטיג הייתה ישיבת וולוז'ין, הסיבות בגללן הוא עבר לשם אינן ברורות, אך הוא למד שם שולחן ערוך אצל ר' רפאל שפירא, ראש הישיבה, שגם היה הראשון שהסמיך אותו לרבנות.

לאחר חתונתו עם רבקה מלכה (נפטרה בשנת ה'תשכ"ח, 1968), בתו של ר' יעקב זרח פיינשטיין, עבר ורהפטיג לנובהרדוק, בה שימש את ר' יחיאל מיכל אפשטיין מחבר ספר "ערוך השולחן" שהיה הפוסק הבולט בדורו והוסמך גם על ידו לרבנות. בעיר זו גם הכיר את בנו של ר' יחיאל מיכל אפשטיין - ר' ברוך אפשטיין מחבר ספר תורה תמימה. במקביל לכך, מסר ר' ירוחם ורהפטיג שיעורים בישיבת נובהרדוק, שהייתה בראשות ר' יוסף יוזל הורוביץ - "הסבא מנובהרדוק". בשלב מסוים הציע לו "הסבא מנובהרדוק" את ראשות הישיבה בתנאי שילך לאסוף את משכורתו שלו מתרומות. ר' ירוחם ורהפטיג דחה את ההצעה והעדיף להתמנות לרבה של העיירה קוזלושציזנה, ובתגובה בירך אותו ר' יוסף יוזל הורוביץ "שלא יצליח במסחר ושיחזור ליעודו כראש ישיבה".

בתפקידו כרב העיירה לא הספיק ר' ירוחם ורהפטיג להישאר זמן רב בעקבות סכסוך מקומי עם אדם אחר שחפץ ברבנות ולכן הוא עזב את המקום וחזר לעיר וולקוביסק (בה למד בצעירותו) שם החל לסחור בקמח תפוחי אדמה ובעצים. הוא הצליח יחסית במסחרו גם בעקבות כך שידע את השפה הרוסית, אך לקראת תחילת מלחמת העולם הראשונה חל משבר בעסקיו והוא חזר לחפש לו משרה רבנית. בתחילה חשב להתמנות לדיין בעיר פינסק ואכן ר' ברוך אפשטיין תמך בו, אך התייאש מכך בעקבות התנגדות חרדית שקמה נגדו בעיר למול דעותיו הציוניות יחסית.
התנגדות זו גרמה לעיכוב במינויו עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. במלחמה הצליח ורהפטיג להשיג למשפחתו דירה בוורשה, בה עברו את המלחמה. לאחר סיומה של המלחמה הוא נטש את הרבנות וחזר למסחר, הפעם בנדל"ן.

בארץ ישראל עריכה

בשנת 1935 ביקר ורהפטיג בארץ ישראל,[8] שם נפגש עם הראי"ה קוק שהסדיר לו אשרת עלייה לישראל,[9] וכמה חודשים לאחר שיבתו לוורשה הוא עלה יחד עם אשתו לארץ ישראל בהשאירו את ילדיו בפולין. תחילה גר ורהפטיג בתל אביב, ובשנות ה-40 עבר לבני ברק.[10] בהמשך עבר לגור בירושלים.

כשגר בבני ברק התיידד עם הרב יוסף שלמה כהנמן והחזון איש, ויחד עמם השתתף בסבב הגדת שיעורים בכולל חזון איש. כמו כן מסר שיעור בישיבת תפארת ציון. כשעבר לירושלים קיים יחסים קרובים עם הרבנים איסר זלמן מלצר, צבי פסח פרנק ויעקב קלמס, וכן השתתף בשיעור שבועי לרבנים שהתקיים בביתו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בבחירות לכנסת חתם על עצומה הקוראת להצביע למפד"ל.[11]

בשנת 1965 חלה ירוחם ורהפטיג ואושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים. לאחר שישה שבועות בבית החולים הוא נפטר, ונקבר בבית העלמין סנהדריה בעיר.

משפחתו עריכה

ורהפטיג נולד למשפחה אורתודוקסית ממוצעת, בעיירה פיעסק ששני שלישים ממנה היו יהודים, וחלק ממשפחתו שם נספה בשואה. ר' שלמה פוליצ'ק - "העילוי ממייצ'ט" היה קרוב משפחה של ר' ירוחם ורהפטיג,[12] וגם היה חברו הקרוב ללימוד בעת שלמדו בכולל בבריסק אצל ר' חיים סולובייצ'יק.
לרב ירוחם אשר היו ארבעה ילדים. שני בנים ושתי בנות. בנו האחד הוא ד"ר זרח ורהפטיג שהיה תלמיד חכם, חבר הכנסת ושר הדתות. ובנו הנוסף הוא ד"ר שילם ורהפטיג, משפטן. נכדיו גרים בישראל, וביניהם בניו של זרח - ד"ר עמנואל ורהפטיג, המשפטן פרופסור איתמר ורהפטיג, השופטת נילי מימון והרב יעקב ורהפטיג.

תקופת חייו של הרב ירוחם ורהפטיג על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


מתורתו עריכה

זרח ורהפטיג, בנו של ר' ירוחם, נשא ונתן עמו רבות בהלכה. באחת הפעמים דיבר איתו אודות אימרתו של רב אשי "עדי טרפה שהוזמו אין נהרגין לפי שאינם בזוממי זוממים" (מסכת סנהדרין ע"ח עמוד ב') ושאל זרח ורהפטיג (וכן הקשה גם הכסף משנה) מדוע דנים על פי עדות של עדי טרפה הרי מדובר בעדות שאי אתה יכול להזימה?[13]
תירוצו של ר' ירוחם ורהפטיג היה שקיימים שני סוגים של עדות שאי אתה יכול להזימה. סוג ראשון הוא מצב בו לא ניתן לְהָזֵם את העדים כתוצאה מאי מסירת פרטים חיוניים (כגון: זמן ביצוע המעשה או מקומו המדויק) וסוג שני של עדות שאי אתה יכול להזימה הוא מצב בו אמנם ניתן להפריך את עדותם, אך לא ניתן לבצע בהם דין "כאשר זמם". בסוג השני של העדות מדובר בעדים שניתן להאמין לדבריהם, אלא שאי אפשר לבצע בהם את העונש המיועד להם בתורה, ולכן עדי טרפה הם עדים אמינים למרות אי יכולתנו לעונשם אם יתגלו כזוממים.

הבחנה נוספת של ר' ירוחם ורהפטיג נאמרה לגבי דין רודף. לדבריו ההבדל בין דין רודף לבין הדין של "הבא להרגך השכם להורגו" עומד על ההבדל בין חיוב לרשות. כלומר, במצב של רודף מוטל עלי חיוב להציל את חברי ממוות, לעומת זאת במצב של "הבא להרגך השכם להורגו" מדובר ברשות משפטית שניתנה לי לשם הגנה עצמית.[14]

חיבוריו עריכה

ר' ירוחם ורהפטיג זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מעיריית תל אביב; פעם בפרס שניתן בשנת ה'תש"ז על ספרו "חידושי ירוחם"[17] ופעם בשנת ה'תשי"ב על ספרו "אמרי ירוחם". הפרס ניתן לו בפעם השלישית לאות כבוד בשנת ה'תשכ"ג על ספרו "אושר ירוחם". כן קיבל את פרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "עולת ירוחם", בשנת תשט"ו.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ברוב חייו הוא כמעט לא עסק בפוליטיקה ולא דיבר על כך ולכן לא ניתן לומר עליו שהיה "ציוני". מה שכן ניתן ללמוד ממנו היא העובדה שהצביע למפד"ל ושהיה חובב ציון.
  2. ^ ורהפטיג למד בגלגולה המאוחר של וולוז'ין, כאשר נפתחה בידי הרב רפאל שפירא בשנית בשנת 1895.
  3. ^ ראו לדוגמה בהספדו של הרב יוסף שלמה כהנמן - "הרב מפוניבז', שאמר על ר' ירוחם ורהפטיג: ”...הוא היה מיחידי הסגולה גם בלימודו, גם בהתמדתו וגם בריכוז של מחשבותיו בתורה. התמדה כזו לא ראיתי מעודי”.
  4. ^ תלמיד חכם לעתיד וראש ישיבת סלונים.
  5. ^ על פי עדות ורהפטיג עצמו. מתוך מאמרו: "מזכרונות הילדות".
  6. ^ על השיעורים בישיבת טלז ראו ישיבת טלז#שיטת הלימוד.
  7. ^ ר' ירוחם ורהפטיג, "קטעי זכרונות", מתוך נר זיכרון לגרי"א ורהפטיג וראו בפרק "לקריאה נוספת".
  8. ^ מסבת פרידה, דואר היום, 23 במאי 1935
  9. ^ ד"ר זרח ורהפטיג בנו, מספר כי הרב קוק ביקש ממנו יום אחד במהלך ביקורו את דרכונו ולא הסכים לגלות לאיזו מטרה. וכעבור כמה ימים החזיר הרב קוק לורהפטיג את הדרכון מוטבע בויזה שאישרה את עלייתם לארץ ישראל.
  10. ^ יוסף חריף, אוהב תורה שונא הרבנות, מעריב, 19 בדצמבר 1963
  11. ^ גדולי ישראל לימין החזית הדתית לאומית, מעריב, 14 באוגוסט 1961
  12. ^ בן דוד-שני שלו. שני סביהם שהיו אחים, שינו לילדים את שמות המשפחה כדי להערים על הצבא הרוסי שביקש לגייסם, ולגרום לו להאמין שהם ילדים יחידים.
  13. ^ אודות דיני עדים זוממים ראו ערך עד זומם.
  14. ^ ע"פ "דברי ירוחם" סימן ל"ג ו"בית ירוחם" סימן ט'.
  15. ^ על ספר זה נכתבו הערות בשולי הדפים על החזון איש אך הכרך בו הן נכתבו אבד.
  16. ^ "חידוש" הוא מונח מקובל בעולם הישיבות לתאר רעיון מקורי שאינו כתוב במפורש, אך הוא נובע מהעמקה בלימוד הסוגיה.
  17. ^ פרס הרב קוק לרבנים וורהפטיג ולוין, המשקיף, 2 בספטמבר 1946
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ירוחם_ורהפטיג&oldid=38302141"