ירוחם מאיר ליינר

חוקר תורני ומחבר ספרים.

רבי ירחם מאיר ליינר (בכתיב יידי - ליינער; י"ד בתשרי תרל"ה[1] - ה'תרצ"ג בערך) היה חוקר תורני ומחבר ספרים מבית חסידות איזביצה ראדזין.

ירוחם מאיר ליינר
ירוחם מאיר ליינער
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בספטמבר 1874
י"ד בתשרי ה'תרל"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1933 (בגיל 58 בערך)
ה'תרצ"ג
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ראדזין, הרוביישוב, ווארשא, אוטבוצק
תקופת הפעילות ?–1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שמות שבמשניות
בת זוג חוה
אב רבי יעקב
אם יוטא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תאריך לידה = 25 בספטמבר 1874

קורות חיים

עריכה

נולד בראדזין לרבי יעקב ליינר (בן רבי מרדכי יוסף ליינר) וליוטא (בת רבי הירש קאצינלינפוגין אב״ד סלאוויטיטש), ונתייתם מאביו כשהיה בן שלוש. אחיו רבי גרשון חנוך הניך ליינר גידל אותו. בצעירותו כתב חידושי תורה, אשר התפרסמו בספר "שדי חמד", ב"המאסף", "הפלס", ועוד[2].

נשא לאשה את חוה[3] בת רבי אברהם יעקב הכהן גילרנטר, בן רבי יוסף אלעזר אבד"ק הרוביישוב. ובשנת תרס"א התגורר בהרוביישוב[4] ובשנת תרע"א התגורר בראדזין.

לפרנסתו הקים דפוס בשם "הוצאת מקיצי נרדמים"[5] בראדזין. בית הדפוס עבר אחר כך לוורשה ואחר כך לאוטבוצק.

בנו דוד נפטר בצעירותו ובפרק זמן קצר נפטר גם הוא ולאחריו אשתו חוה, מאורעות אלו התרחשו בסביבות ניסן ה'תרצ"ג.[6]

בנים נוספים הם יחזקאל, אליעזר ואיטה.

היה מחותן של הרב יוסף לוינשטיין.[7]

אחיינו רבי ירוחם ליינר הספידו במילים אלו:

"הוא קיים את התורה מעוני, ולא עשאה קרדום לחפור בה, איש אמת ושונא שקר, ובעל מדות תרומיות, גדול בתורה, בקי נפלא ומקובל גדול וחוקר ומבקר, כפי שיעידו ספריו אשר כתב והוציא לאור"[2]

חיבוריו

עריכה

כמו כן ההדיר את הספרים:

בנוסף הדפיס וכתב הקדמה נרחבת לספרו של אביו 'בית יעקב', לובלין, תרס"ו.

כמו כן כתב שעומד להדפיס את הספרים מדרש תנחומא, ילקוט שמעוני, "צמח דוד", "שלשלת הקבלה" עם הערותיו, ואף תכנן להוציא לאור שני ספרים, "שמות שבתנ"ך", ו"מפתח אגדות". הספרים לא יצאו לאור[8].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "מגלת יוחסין" דף א הערה א, בראש מהדורתו לספר גלגולי נשמות.
  2. ^ 1 2 "זיכרון לחכם" הנדפס ב"סדר עולם, שארית יוסף, גלגולי נשמות, סדר הדורות השלם", ניו יורק, תשמ"ה, אחר שארית יוסף.
  3. ^ נפטרה כ"ט בניסן תרצ"ג, ונקברה בבית הקברות היהודי בוורשה.
  4. ^ הפלס, א, עמ' 320; סדר הדורות השלם, חוברת א, בסופו; פנקס הרובישוב עמ' 73.
  5. ^ אין קשר להוצאת מקיצי נרדמים המפורסמת.
  6. ^ ראה מצבת אשתו כאן שם נכתב שנפטרה בכ"ט ניסן ה'תרצ"ג, תיעוד המאורע בספר אוטווצק קראצ'ב ספר קהילה, עמ' 510
  7. ^ ירוחם מאיר ליינר, הקדמה לספר, שארית יוסף, באתר היברובוקס
  8. ^ "מכתבים מהבעל שם טוב ותלמידיו" בגב השער.