ירוחם מאיר ליינר
רבי ירחם מאיר ליינר (בכתיב יידי - ליינער; י"ד בתשרי תרל"ה[1] - ה'תרצ"ג בערך) היה חוקר תורני ומחבר ספרים מבית חסידות איזביצה ראדזין.
 | |
| לידה |
25 בספטמבר 1874 י"ד בתשרי ה'תרל"ה  |
|---|---|
| פטירה |
1933 (בגיל 58 בערך) ה'תרצ"ג |
| מדינה |
פולין |
| מקום מגורים | ראדזין, הרוביישוב, ווארשא, אוטבוצק |
| תקופת הפעילות |
?–1933 |
| חיבוריו | שמות שבמשניות |
| בת זוג | חוה |
| אב | רבי יעקב |
| אם | יוטא |
  | |
קורות חיים עריכה
נולד בראדזין לרבי יעקב ליינר (בן רבי מרדכי יוסף ליינר) וליוטא (בת רבי הירש קאצינלינפוגין אב״ד סלאוויטיטש), ונתייתם מאביו כשהיה בן שלוש. אחיו רבי גרשון חנוך הניך ליינר גידל אותו. בצעירותו כתב חידושי תורה, אשר התפרסמו בספר "שדי חמד", ב"המאסף", "הפלס", ועוד[2].
נשא לאשה את חוה[3] בת רבי אברהם יעקב הכהן גילרנטר, בן רבי יוסף אלעזר אבד"ק הרוביישוב. ובשנת תרס"א התגורר בהרוביישוב[4] ובשנת תרע"א התגורר בראדזין.
לפרנסתו הקים דפוס בשם "הוצאת מקיצי נרדמים"[5] בראדזין. בית הדפוס עבר אחר כך לוורשה ואחר כך לאוטבוצק.
בנו דוד נפטר בצעירותו ובפרק זמן קצר נפטר גם הוא ולאחריו אשתו חוה, מאורעות אלו התרחשו בסביבות ניסן ה'תרצ"ג.[6]
בנים נוספים הם יחזקאל, אליעזר ואיטה.
היה מחותן של הרב יוסף לוינשטיין.[7]
אחיינו רבי ירוחם ליינר הספידו במילים אלו:
"הוא קיים את התורה מעוני, ולא עשאה קרדום לחפור בה, איש אמת ושונא שקר, ובעל מדות תרומיות, גדול בתורה, בקי נפלא ומקובל גדול וחוקר ומבקר, כפי שיעידו ספריו אשר כתב והוציא לאור"[2]
חיבוריו עריכה
- חיבר את הספר 'שמות שבמשניות', מפתח מכל שמות האנשים הנמצאים במשניות ... על פי אל"ף בי"ת, ראדזין תרע"א, הספר יצא בהסכמת הרב אליהו חיים מייזל (באתר היברובוקס).
כמו כן ההדיר את הספרים:
- סדר הדורות השלם בתוספת הערות רבות, הגהות, תיקונים - חלק מאות א, ורשה, תרס"א-לובלין, תרס"ז.
- סדר עולם, עם הגהות הגר"א והיעב"ץ בתוספת הגהות והערות בשם מאיר עין, ורשה, תרס"ה, באתר היברובוקס.
- גלגולי נשמות, לרמ"ע מפאנו עם הגהות מקורות ופירוש בשם מאיר עין, ורשה, תרס"ח, באתר היברובוקס.
- שארית יוסף, לרבי יוסף אבן וירגה בתוספת הערות, ורשה, תרס"ט, באתר היברובוקס.
- צוואת רבי יחזקאל קצנלבוגן, ראדזין, תרע"א, באתר היברובוקס.
- צוואת רבי נפתלי כ"ץ, ראדזין, תרע"א, באתר היברובוקס.
- צוואה רבי אלכסנדר זיסקינד, ראדזין, תרע"א, באתר היברובוקס.
- מכתבים מהבעל שם טוב ותלמידיו, ורשה, תרפ"ג, באתר היברובוקס.
בנוסף הדפיס וכתב הקדמה נרחבת לספרו של אביו 'בית יעקב', לובלין, תרס"ו.
כמו כן כתב שעומד להדפיס את הספרים מדרש תנחומא, ילקוט שמעוני, "צמח דוד", "שלשלת הקבלה" עם הערותיו, ואף תכנן להוציא לאור שני ספרים, "שמות שבתנ"ך", ו"מפתח אגדות". הספרים לא יצאו לאור[8].
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על ירוחם מאיר ליינר בקטלוג הספרייה הלאומית
- ספר זכרון, אוטבוצק קרצ'ב, עמ' 510, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
ירוחם מאיר בן יעקב ליינער, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ "מגלת יוחסין" דף א הערה א, בראש מהדורתו לספר גלגולי נשמות.
- ^ 1 2 "זיכרון לחכם" הנדפס ב"סדר עולם, שארית יוסף, גלגולי נשמות, סדר הדורות השלם", ניו יורק, תשמ"ה, אחר שארית יוסף.
- ^ נפטרה כ"ט בניסן תרצ"ג, ונקברה בבית הקברות היהודי בוורשה.
- ^ הפלס, א, עמ' 320; סדר הדורות השלם, חוברת א, בסופו; פנקס הרובישוב עמ' 73.
- ^ אין קשר להוצאת מקיצי נרדמים המפורסמת.
- ^ ראה מצבת אשתו כאן שם נכתב שנפטרה בכ"ט ניסן ה'תרצ"ג, תיעוד המאורע בספר אוטווצק קראצ'ב ספר קהילה, עמ' 510
- ^ ירוחם מאיר ליינר, הקדמה לספר, שארית יוסף, באתר היברובוקס
- ^ "מכתבים מהבעל שם טוב ותלמידיו" בגב השער.
