ירחיב
יַרְחִיב הוא מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית דרום השרון. בסמוך למושב, שוכנים היישובים מתן ונירית, וקיבוץ חורשים.
 שלט הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 58 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,200 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,178 תושבי ישראל |
(למפת גוש דן רגילה)   ירחיב  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
היסטוריה
עריכההמושב הוקם בנובמבר 1949 על ידי מתנדבי מח"ל דוברי צרפתית[3] מצרפת, בלגיה וצפון אפריקה[4], שהשתחררו מצה"ל. הם הקימו את המושב שנקרא בתחילת דרכו "ארגון שמחה". את ההכשרה, להקמת המושב, קיבלו בכפר ויתקין[5]. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי חבלה, שבעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות מוקם מצידו השני של הקו הירוק, ושאדמותיו הוכרזו נכסי נפקדים ועברו לבעלות רשות הפיתוח[6]. המתיישבים היו ממגוון עדות, רובם בוגרי גימנסיה ממשפחות אמידות מחוץ לישראל[7]. המקום סבל מפגעי המסתננים, ועל כן חלק מהמתיישבים עברו לכפר סבא באופן זמני, בעוד הנותרים שומרים על המקום ומעבדים את שטחה החקלאי, 3000 דונם, בגידול אבטיחים ועגבניות[8].
בסוף 1951 התיישבה בסמיכות למושב קבוצה גדולה של בוגרי עליית הנוער מתימן מכפר הנוער מאיר שפיה[9], כדי לחזק את המושב. בינתיים "ארגון שמחה" התפרק ותושביו שניהלו במקום מושב שיתופי עזבו את המקום יחד עם רוב יוצאי שפיה. אז הוחלט על ידי הנותרים להסב את המקום למושב עובדים לא שיתופי[10]. בספטמבר 1954 עברו למקום 42 משפחות יוצאות תימן מספסופה[11].
שם המושב שהיה "ארגון שמחה" עד לשנת 1953 שונה על פי הצעתו של זאב וילנאי והוסב ל"ירחיב"[12] וזאת, בעקבות הפסוק בספר דברים, פרק י"ב, פסוק כ': ”כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך”[13].
בדצמבר 1964 ניטעה במושב חורשת אורנים לכבוד חיילי משמר הגבול שהגנו על המושב ושכניו מפני המסתננים[14].
בדצמבר 1990, אושרה הקמת היישוב מתן ממזרח למושב במסגרת תוכנית "יישובי הכוכבים", שהציג משרד הבינוי והשיכון, לפיתוח רצף של יישובים קהילתיים וכפריים לאורך כביש 6 (שהיה אז בתכנון וסלילתו לא החלה עדיין)[15]. היישוב אוכלס החל משנת 1995. בתחילת שנות ה-2000 החלה הרחבת המושב לכיוון מתן, על ידי חברת שיכון ופיתוח שזכתה במכרז לבניית ההרחבה[16]. בעקבות הרחבת המושב, אוחד השטח הבנוי שלו עם מתן. והיישובים חולקים רחובות משותפים[17].
כלכלה
עריכה
מושב ירחיב התבסס לאורך השנים מאז הקמתו על חקלאות. עם השנים ענף זה דעך ונשארו במושב חקלאים פעילים בודדים.
גלריות
עריכה-
בית העם -
מזכירות המושב -
חורשת משמר הגבול -
בית הכנסת -
רחוב במושב
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מרץ 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 2 ישובים חדשים בגבול המשולש, מעריב, 4 בנובמבר 1949
- ^ אנשי מח"ל שעזבו מתחילים לחזור, חרות, 26 בינואר 1950
- ^ אנשי מח"ל הקימו 5 אירגוני התיישבות, על המשמר, 31 במאי 1949
- ^ אבי רז, הקו הירוק נצבע בחום כחומה, מעריב, 11 במאי 1990
- ^ אזרחי הגבול, חרות, 2 באוקטובר 1950
- ^ ק. שבתאי, בארגון שמחה, דבר, 31 ביולי 1950
- ^ כנס בוגרי שפיה של עלית הנוער מתימן, דבר, 7 במרץ 1952
- ^ ישעיהו אביעם, מושב ירחיב עובד עד המטר האחרון על הגבול, מעריב, 26 ביוני 1961
- ^ ג. שרוני, האביב בא אל ירחיב, מעריב, 13 במרץ 1964
- ^ חג מים ביישובי ספר שבמשולש, דבר, 6 ביולי 1953
- ^ ילקוט הפרסומים 489 (עמ' 1244), 31 ביולי, 1956
- ^ חורשה בירחיב ע"ש משמר הגבול, דבר, 8 בדצמבר 1964
- ^ אריה בדדר, יוקם רצף ישובים בין מודיעין למי עמי, מעריב, 4 בדצמבר 1990
- ^ אלעזר לוין, שו"פ רכשה מגרשים בירחיב ב' ב-2.9 מיליון ד' - תשלם את הפיתוח, באתר גלובס, 16 במרץ 2003
- ^ צחר רותם, סיפור עם ריח רע, באתר הארץ, 20 ביולי 2004