ירחמיאל גרין
ירחמיאל גרין (19 ביולי 1910, דלאטין, גליציה – 1943, ינובסקה, לבוב) היה סופר יהודי פולני - אוקראיני, שכתב רומנים על חיי היהודים באזור גליציה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. שיריו של גרין הוקלטו על ידי משה ברגובסקי ונכללו במחקרו על שירי עם יידיים.
 | |
| ירחמיאל גרין 1938 | |
| לידה |
19 ביולי 1910 דלאטין, גליציה |
|---|---|
| פטירה |
1943 (בגיל 32 בערך) מחנה הריכוז ינובסקה, לבוב, אוקראינה |
| מקצוע | סופר |
קורות חיים עריכה
ירחמיאל גרין נולד ב־1910 בתחום המושב דלאטין, לאימו פרומה, ולאב ששמו לא ידוע. אמו נפטרה בצעירותו, ואביו המשיך להתגורר בדלאטין עד הכיבוש הנאצי, ולא נודע גורלו. גרין התחנך בחדר, ואחר כך רכש השכלה בישיבה וגם בבית ספר שהוקם על ידי הברון הירש, בו למדו לימודי קודש, לימודים כלליים, עברית, פולנית וגרמנית. ב־1930 עבר לוורשה, והיה חבר במועדון הסופרים.
ב־1937 נשא לאישה את הלה (הינדה, הלנה) לבית ניימן, משוררת והיסטוריונית, אחייניתו של העיתונאי (היינט, דבר) י.מ. ניימן. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו בני הזוג מזרחה והשתקעו בלבוב, שם חיו עד לפלישת הנאצים לברית המועצות ביוני 1941. במהלך שהותו בלבוב הוקלט גרין כזמר יידי, במסגרת תיעוד מוזיקה יהודית על ידי משה ברגובסקי וסופיה מגיד.
גרין ואשתו הועברו למחנה העבודה ינובסקה עם הקמתו, ביחד עם כל תושבי גטו לבוב. הוא המשיך בעבודתו הספרותית, אותה רשם והדפיס על נייר שגנב ממפעל הכפייה בו עבד. בנוסף לכך השתייך למחתרת שפעלה במחנה ושסייעה לאסירים לברוח, מצוידים בתעודות מזויפות.
למרות זאת, הוא עצמו לא חולץ, ונרצח עם חיסול המחנה בנובמבר 1943. גרין היה בונדיסט־סוציאליסט וציוני בהשקפתו. אחייניתו היא נחמה בידרמן, יוזמת יום האם בישראל.
יצירתו עריכה
גרין נמנה עם הסופרים הצעירים שפעלו בפולין בין מלחמות העולם. כתיבתו עוסקת בחיי היהודים הכפריים באזור הרי הקרפטים, בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. הוא פרסם סיפורים קצרים ("תמונות") בעיתוני יידיש שונים: היינט, פארויס, פאלקסצייטונג, ארבעטער צייטונג וורשה, שטערן קייב וליטערארישע בלעטער. ב־1938 החל לפרסם סיפור יומי בהמשכים בעיתון היידי היינט: "האורגים מקולומיאה". באותה שנה יצא לאור ספרו "יהודי ההר" (בארג יידן), חלק מהטרילוגיה "בין עולמות" (צווישן וועלדער), שאבדה. באותה תקופה המחיז גרין את "האורגים מקולומיאה" ופרסם את חלקי הסיפור כספר "די וועבער פון קולומיי", שמתאר את חיי אורגי הטליתות בקולומיאה בסוף המאה ה־19 ושביתתם, שנחשבת לשביתת הפועלים המאורגנת הראשונה ברוסיה[1].
ב־1939 סיים לכתוב רומן על הבעל שם טוב, ששלא שרד את מלחמת העולה השנייה. בעת שהותו בלבוב פרסם ב־1941 את הטקסט של "האורגים מקולומאיה" כספר בקייב. הספר שפורסם תחת השלטון הקומוניסטי היה שונה מהסיפור בהמשכים שהתפרסם בפולין לפני המלחמה. תחת עינו הפקוחה של השלטון הותאם התוכן לאווירה הקומוניסטית, וכלל תיאור מדויק של החיים והמסורת בעיירות היהודיות, וזאת במקביל להילולה של הפילוסופיה הסוציאליסטית ולביקורת על מוסד החסידות והסגידה לרבנים. בשנים 1939–1941, בעת שהותו בלבוב, כתב שתי קומדיות שלא שרדו את המלחמה: "די וועלט לאקערט" (העולם בוער) וקומדיה על חכמי חלם בשם "כעלעמער חכמים" (כולם חכמים) שאותה גם המחיז. בעת שהותו במחנה הכפייה כתב רומן נוסף, שלא שרד, על עובדי הכפייה במחנות הנאצים[2], (מחנה ינובסקה 1942).
בשנת 2015 הולחנו שיריו של גרין, שהוקלטו במהלך שהותו בלבוב, על ידי הזמרת הגרמניה אינגה מנדוס. הפרויקט נקרא WAKS על שם גלילי השעווה שעליהם הוקלטו שיריו של גרין[3].
כתביו עריכה
ספריו עריכה
- בארג יידן (1938): רומן, ליטערארישע בלעטער, וורשה.
- די וועבער פון קולומיאה (1941): רומן, מעלוכע-פארלאג, פארלאג קייב לבוב.
סיפורים קצרים: ("תמונות") עריכה
- דער טרויעריקע פּאפּ. אַ בּילד פון מ. גרין (17 בנובמבר 1934): פריינד, וורשה.
- בּיים שכן קלינגט דער זייגער: צווי (א בילד) (5 בפברואר 1935): וויסנשאפטלעכער זשורנאל, לבוב.
- דער העלד און זיין געבליבטע (2 בדצמבר 1938): פריינד, וורשה.
- גאָלדע בּיילע . א קאפיטל פון ראמאן "בארג יידן" (31 בדצמבר 1938): ליטערארישע בלעטער, וורשה.
לקריאה נוספת עריכה
- לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור (1956): אלוועלטלעכן יידישן קולטור־קאנגרעס.
- אהרון וייס, תיאטרון וספרות יידיש בגליציה המזרחית בשנים 1939–1941 מתוך "בחינות- עיון ומחקר בבעיות יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה" חוברת 8–9 (תשלח-תשלט): הוצאת האוניברסיטה העברית.
- בלה גוטרמן, שותים עם המוות לחיים, סיפור מחנה ינובסקה בלבוב (1993): הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
- אליהו יונס, עשן בחולות – יהודי לבוב במלחמה 1939-1944 (2001): הוצאת יד ושם.
- נתן כהן, ספר סופר ועיתון, מרכז התרבות היהודית בוורשה 1918-1942 (2002): הוצאת מאגנס.
קישורים חיצוניים עריכה
- האלבום ואקס (WAKS) של הזמרת אינגה מנדוס (Inge Mandos) שמביאה את קולו של גרין בעיבוד עכשווי.
- ירחמיאל גרין באתר זמרשת
- ירחמיאל גרין באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
- שירו של ירחמיאל גרין באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות