ירח (אל)

ירח
	אל הירח וראש צבא הכוכבים
תרבות	מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה פיניקית
אלים מקבילים	סין
בן או בת זוג	ניכל

ירח (בכנענית אוגריתית: 𐎊𐎗𐎃) הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית.

הכנענים והפיניקים האמינו כי ירח הוא ראש צבא הכוכבים ומאורות הלילה, וכן אל הקציר^[^{דרוש מקור]} (בשל צורת החרמש של הירח). כמו כן ירח היה אחראי על הורדת הטל. רעייתו של ירח הייתה האלה ניכל - אלת הפרדסים ונאות המדבר, ובזכות הטל שהוריד ירח פרחו פרדסיה.

במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי), מובא ירח (^dia-ra-[ḫ]u-um) בטור המלים האמוריות כמקביל לסין (^dEN.ZU) בטור המלים האכדיות.^[1] האל ירח מוזכר בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), ולא ברור אם הצורה השמית המקורית היתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).^[1]

בלחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, הדמות המרכזית "אם פחל" קוראת לאמה, הדמות המרכזית השנייה, שמש, להוביל קול אל אלים שונים במעונותיהם, כדי להודיעם לחש קסם נגד נשיכת נחשים. לכל קריאה לאל מוקדש קטע ביצירה, כאשר ההבדל בין הקטעים הוא רק בשם האל ומעונו; לירח מוקדש הקטע החמישי מבין קטעים אלה, ומעונו הנזכר בלוח הוא "לרגת".^[2] בלוח הממשיך את הלוח הזה, בשל ערפל שכיסה את הארץ גברה "חמה" (ארס), ובין האלים הרבים שנזכרו (רובם בזוגות) כאוספי ה"חמה" מוזכר שוב ירח, הפעם יחד עם רשף.^[3]

בעלילת אקהת מזמינה האלה ענת את הגיבור אקהת היא לצאת לציד יחד ב"קרת אבלים, אבלים קרת זבול ירח".^[4]

בלוח המתאר את אל במרזח, מתואר האל ירח במרזח כ"עודב/עוזב" (כנראה מכופף) גבו ומקתֿקתֿ (זוחל) תחת שולחנות, והאל אל שהכיר אותו הכין לו אוכל מן ה"מצד" (ממזון הציד) – כנראה כי לא היה בין הקרואים למרזח.^[5]

פולחן האל ירח היה נפוץ באזור עמק הירדן עוד בתקופת האבן החדשה - באלף השמיני לפנה"ס^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]} והערים יריחו ובית ירח נקראו על שמו.

פולחן האל כלל מדי חודש, במילואו של הירח, חתונה טקסית בינו לבין ניכל.^[6]

ראו גם עריכה

סין (אל)

קישורים חיצוניים עריכה

ירח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 118 doi: 10.3917/assy.116.0113
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 682–690 – לוח UT 607
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 699, 703 – לוח UT 608
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 548–549, 581–582 – לוח UT Aqht 3 rev.
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 646-649 – לוח UT 601
^ פולחן אל הירח - "כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל", 2004

[:5-1] ¹ ² Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 118 doi: 10.3917/assy.116.0113

[2] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 682–690 – לוח UT 607

[3] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 699, 703 – לוח UT 608

[4] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 548–549, 581–582 – לוח UT Aqht 3 rev.

[5] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 646-649 – לוח UT 601

[6] פולחן אל הירח - "כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל", 2004

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]