יריב בן אליעזר
יריב בן-אליעזר (נולד ב-17 ביוני 1940, י"א בסיון ה'ת"ש) הוא חוקר תקשורת המונים ותדמית ופרשן בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה בנושאי תקשורת.
לידה |
17 ביוני 1940 (בן 84) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
ענף מדעי | לימודי תקשורת |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | ניל פוסטמן |
מוסדות | |
תרומות עיקריות | |
חקר תקשורת ההמונים | |
ביוגרפיה
עריכהבן אליעזר הוא נכדו הבכור של דוד בן-גוריון (בנה של בתו גאולה) ועל כן מגיל צעיר היה באור הזרקורים. בשנות ה-50 חתם בן-גוריון על מספר מאמרים תחת שם העט "ס. ש. יריב" או סבא של יריב[1]. ידיעות עליו ועל סבו, לדוגמה על חגיגת בר המצווה שלו, הופיעו בתקשורת הישראלית[2]. בשנת 1959 החל ללמוד ארכיטקטורה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית[3][4].
בשנת 1968 קיבל תואר במדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב, אז שלוחה של האוניברסיטה העברית[5][6]. בשנת 1969 היה בין החותמים למען מינוי משה דיין לראש ממשלה[7].
בשנות ה-70 היה סטודנט בניו יורק ועמד בראש ארגון הסטודנטים הישראלים בארצות הברית[8][9]. הוא הוסמך לדוקטורט בתקשורת מאוניברסיטת ניו יורק ב-1977 בהדרכתו של ניל פוסטמן[10]. כתב מאמרים רבים ומספר ספרים בתחום תקשורת ההמונים.
במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מרצה בכיר לתקשורת המונים בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 2000-1997 שימש דקאן בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל בתל אביב. שימש כראש ההתמחות בתקשורת שכנועית משנת 2000 עד שנת 2014 במרכז הבינתחומי הרצליה ואחראי על לימודי התקשורת בבית הספר לאודר לממשל.
בן-אליעזר ניהל מספר קמפיינים במערכות בחירות בישראל, ובהם של מפלגת צומת (בבחירות 1992)[11], של אריה גוראל לעיריית חיפה ב-1993, של חיים רמון ורשימתו הבין-מפלגתית "חיים חדשים" בבחירות להסתדרות ב-1994, ושל יעל גרמן לראשות עיריית הרצליה בשנים 1998 ו-2003.
בן-אליעזר משמש כדרך קבע פרשן בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה בנושאי תקשורת, תעמולה ותדמית. הוא מחברם של שישה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי התקשורת והתעמולה.
חיים אישיים
עריכהבדצמבר 1961 התחתן[12]. רעייתו, דליה, שנפטרה ב-2012, הייתה מורה ומפקחת בתחום לימודי האמנות בכל מוסדות מערכת החינוך. היא יזמה את לימודי אמנות העיצוב במערכת החינוך והייתה החלוצה בהכללת לימודי האמנות בזרם הממלכתי-דתי ובמגזר החרדי. בנם אהוד (אודי) כיהן כתובע הצבאי הראשי והשתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.
ספריו
עריכה- מי מפחד מהטלוויזיה, הוצאת עם עובד, 1980.
- הממלכה השביעית: סוגיות בתקשורת המונים, הוצאת המכללה למינהל בתל אביב, 1990.
- תעשיית הפיתויים: על תעמולה ופוליטיקה, על דת ומסחר ועל מה שביניהם, הוצאת המכללה למינהל בתל אביב, 1997.
- בין תקשורת לפרופגנדה, ביתן הוצאה לאור, 2003[13].
- יריב אישי - סיפור חיים, הוצאת כותרים, 2017.
קישורים חיצוניים
עריכה- הטורים של יריב בן אליעזר, באתר nrg מעריב
- ד"ר יריב בן אליעזר, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- גורי אבנר כלב, האח הגדול משמר סטריאוטיפים, במגזין "אוונגרד" של "המרכז הבינתחומי הרצליה"
- יעקב בר-און, יריב עם כולם: הנכד של בן-גוריון מסיר את הכפפות, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2017
- נצחיה יעקב, "בשבילכם הוא בן־גוריון, בשבילי הוא סבא דוד", באתר ישראל היום, 18 בינואר 2018
- יריב בן אליעזר (1940-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ סבא ושמו ב.ג., מעריב, 8 בדצמבר 1978
- ^ הסבא בן גוריון בבר מצווה של נכדו יריב, חרות, 31 במאי 1953
- ^ ד. נגבי וש. נקדימון, הגב' בן גוריון העבירה את נכדה מן הצבא - לטכניון, חרות, 24 במרץ 1959; המשך
כך העבירה פולה בן גוריון, חרות, 24 במרץ 1959 - ^ קבלת נכד בן גוריון לעתודה, חרות, 26 במרץ 1959
- ^ מקבלי תארים בשלוחת ת"א של האוניברס' העברית, דבר, 4 במרץ 1968
- ^ מסיימי המגמה לעיתונאות, דבר, 29 ביוני 1970
- ^ התנועה למען מינוי דיין: ההחתמה - דמוקראטית, מעריב, 11 במרץ 1969
- ^ השמטה, מעריב, 29 באוקטובר 1976
- ^ נחום ברנע, הופסק המימון לארגון הסטודנטים בארה"ב, דבר, 1 בנובמבר 1976
- ^ ענת באלינט, מת ניל פוסטמן, מחשובי התיאורטיקנים של התקשורת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2003
- ^ נדב שרגאי, הטרנספר כמקדם מכירות אלקטורלי, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2002
- ^ תמר אבידר, יריב התחתן - סבו ערך חידון תנ"ך, מעריב, 4 בדצמבר 1961
- ^ עיון - מקור, באתר הארץ, 2 במאי 2003