יריב לוין

יריב לוין
	יריב לוין, 2008
לידה	22 ביוני 1969 (בן 51); ז' בתמוז ה'תשכ"ט; ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק	פוליטיקאי, עורך דין, פרקליט
מפלגה	הליכוד;
סיעה	הליכוד; הליכוד - ישראל ביתנו;
	www.yarivlevin.org.il
	17 במאי 2020–מכהן; (42 שבועות ויומיים)
	→ בני גנץ
כנסות	23
	14 במאי 2015–17 במאי 2020; (5 שנים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ עוזי לנדאו אסף זמיר ←
	14 במאי 2015–25 במאי 2015; (12 ימים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ יצחק אהרונוביץ' גלעד ארדן ←
	24 בפברואר 2009–מכהן; (12 שנים)
כנסות	ה־18–23
	השר המקשר בין הממשלה לכנסת; מ"מ שר העלייה והקליטה; יושב ראש הקואליציה; יו"ר ועדת החוץ והביטחון; יו"ר ועדת הכנסת; יו"ר סיעת הליכוד;
	השר המקשר בין הממשלה לכנסת; מ"מ שר העלייה והקליטה; יושב ראש הקואליציה; יו"ר ועדת החוץ והביטחון; יו"ר ועדת הכנסת; יו"ר סיעת הליכוד;

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא יושב ראש הכנסת, וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. בעבר שימש כשר התיירות, יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ולזמן קצר גם היה השר לביטחון הפנים. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיהעריכה

לוין נולד בשכונת קטמון בירושלים. אמו גאיל הייתה מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, מאנשי תנועת החירות המובהקים. אביו הוא פרופ' אריה לוין (האוניברסיטה העברית), חתן פרס ישראל לבלשנות, איש מפא"י מובהק. הוריה של אמו, מיכאל וקייטי קפלן, היו חברי האצ"ל. אליהו לנקין חבר האצ"ל, מפקד הספינה אלטלנה וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות היה דודה של אמו. סנדקו בברית המילה היה השר מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל^[1]^[2].

לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל הוא שירת ביחידה 8200 שבחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן היה מפקד מגמה באולפן לערבית. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועבד כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

ב-1995 חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת. מהדורה שנייה יצאה בהוצאת מינרוה בשנת 2010. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.

פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש דובר ולאחר מכן סגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש ראש מטה יום הבחירות לראשות עיריית מודיעין של חיים ביבס. היה נציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי הליכוד, וייצג את חברי הכנסת מתנגדי ההתנתקות בהליכים משפטיים שונים.

בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול ממשלתו של אהוד אולמרט. במסגרת פעילות זו הגיש לוין עתירה לבג"ץ נגד ראש הממשלה, אשר זירזה את מינויו של שר הרווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אויש התפקיד. כמו כן היה חבר בפורום משפטי למען ארץ ישראל^[3].

לצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003–2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין. לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין.

פעילותו בכנסת ה-18עריכה

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה–21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. ב-3 באוגוסט 2009 נבחר לעמוד בראש ועדת הכנסת, ובתפקיד זה הוביל גיבוש של תקנון חדש לכנסת^[4]. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. בחודש יולי 2011 מונה על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.

לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת, ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בנובמבר 2010^[5].

לוין נחשב למחוקק פורה במיוחד: במהלך שנותיו בכנסת הגיש 129 הצעות חוק^[6]. 40 הצעות חוק שח"כ לוין נמנה עם יוזמיהן אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה^[7], שיא של כל הזמנים לחבר כנסת בקדנציה אחת^[8]. בין החוקים הבולטים שהעביר נמנה החוק שאיפשר לשלול מח"כ לשעבר עזמי בשארה את כספי הפנסיה וההטבות הנוספות מהן הוא נהנה, וכן החוק לסיוע משפטי למעוטי יכולת, אשר מחזק באופן משמעותי את מערך הסיוע המשפטי הניתן למעוטי יכולת במסגרת תוכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, ובכך מהווה תרומה חשובה למאמץ להבטיח ייצוג משפטי הולם גם לחסרי אמצעים. כמו כן, ח"כ לוין היה ממובילי החוק לשיפור השירות הניתן למשתמשי התחבורה הציבורית המחייב את החברות המפעילות את קווי התחבורה הציבורית להעביר מידע שוטף ומפורט לגבי קווי השירות שהן מפעילות למרכז מידע ארצי מאוחד, המאפשר לנוסע לקבל מענה פשוט וזמין, וכן הצבה הדרגתית של שילוט אלקטרוני בתחנות האוטובוס ברחבי הארץ^[9].

פעילותו בכנסת ה-19עריכה

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 הגיע לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה-17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו.

ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין כיהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק.

בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה.

במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת הכנסת^[10], כחלק מהסכם רוטציה בינו לבין ח"כ זאב אלקין. במקביל, מונה ליושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בנובמבר 2014 החליף אותו ח"כ אלקין כיושב ראש הקואליציה. בדצמבר אותה שנה התחלפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ולוין היה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון^[11].

גם בכנסת ה-19 חוקק לוין חוקים רבים, 38 חוקים שהיה בין יוזמיהם אושרו^[12]. בין החוקים הבולטים שהעביר נמנים חוק יסוד: משאל עם שהעלה יחד עם חברות הכנסת איילת שקד ואורית סטרוק המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים^[13], וחוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים) שיזם ביחד עם ח"כ איילת שקד ותכליתו למנוע שחרור רוצחים במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור ומחוות מדיניות.

בכנסת ה-19 יזם ביחד עם ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק, עוררה פולמוס רב בתוך הקואליציה. חוסר ההסכמה עליה מנע את העלאתה להצבעה במליאת הכנסת והיה אחת הסיבות להקדמת הבחירות לכנסת העשרים.

פעילותו בכנסת ה-20 וכשר התיירותעריכה

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-20 נבחר לוין במקום ה-9, דורג במקום ה-10 ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת. לוין שימש כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד, וכן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית של הכנסת.

ב-14 במאי 2015 מונה במסגרת הממשלה ה-34 לשר התיירות, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, וכן כנציג ראש הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים ח"כ איילת שקד. מלבד זאת, מונה באופן זמני לתפקיד השר לביטחון פנים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד ב-25 במאי^[14].

כשר התיירות גיבש השר לוין תוכנית לפיתוח התיירות בישראל אשר במסגרתה בוצע שינוי בתפיסה השיווקית תוך מיצובה של ישראל כיעד תיירות המיועד לא רק לתיירות דתית, אלא גם כיעד לנופש תוך שילוב האפשרות לבקר באתרים הדתיים וההיסטוריים כערך מוסף וייחודי. בתקופה זו, בוצעו פרויקטים של תשתיות תיירותיות מרכזיות, ובראשם שדרוג החופים באזור המלונות הדרומי בים המלח^[15]. כתוצאה מפעולות אלה חל גידול של למעלה מ-40% במספר התיירים המגיעים לישראל, מ-2.8 מיליון תיירים בשנת 2015 לשיא של כל הזמנים בתיירות לישראל עם כ-4.55 מיליון תיירים בשנת 2019. סך כל ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2019 עמד על סך של כ־23 מיליארד ₪^[16]^[17].

במסגרת תפקידו כשר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, היה השר לוין ממובילי חקיקתו של חוק יסוד הלאום, עליו אמר: "חוק הלאום הוא חוק רטרו, הוא איננו קובע דברים מחדשים. הוא מעגן את עקרונות היסוד של מדינת ישראל, שהיו כה מובנים מאליהם בראשית ימי המדינה עד כי לא נדרש להעלות אותם על ספר החוקים"^[18].

ב-23 בדצמבר 2018 במקביל לפיזור הכנסת ה-20 מונה לממלא מקום שר הקליטה (במקומה של שרת הקליטה הפורשת מסיעת ישראל ביתנו, סופה לנדבר)^[19]. לאחר מעברו של יואב גלנט לליכוד ופיטוריו ממשרת שר הבינוי והשיכון, מונה גלנט לתפקיד שר הקליטה במקום לוין, כדי שישאר חבר קבינט^[20]. לכן, כהונתו של לוין כממלא מקום שר הקליטה הסתכמה בפחות מחודש והוא סיים את תפקידו ב-9 בינואר 2019.

בדירוג פעילות חברי הליכוד למען היהדות בכנסת העשרים, הגיע למקום השלישי^[21].

פעילותו בכנסת ה-21 וה-22עריכה

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-21, נבחר לוין במקום ה-6. לפיכך, הוא דורג במקום השביעי ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת.

הכנסת ה-23עריכה

יושב ראש הכנסתעריכה

לאחר שנבחר לוין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת התפטר ממשרד התיירות, כדי לעמוד בעיקרון הפרדת הרשויות. ב-17 במאי נבחר ליושב ראש הכנסת העשרים ושלוש ברוב של 71 חברי כנסת.

חיים אישייםעריכה

לוין נשוי ליפעת, בתו של חבר-הכנסת לשעבר יעקב שמאי מהליכוד, ואב לשלושה. מתגורר במודיעין.

עמדותיועריכה

בנושא המדיניעריכה

לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.

חוק ומשפטעריכה

לוין הוא מבקר חריף של המערכת המשפטית בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו"^[22]^[23]^[24]^[25].

כמו כן הוא מבקר את בית המשפט העליון על התערבותו בפעולות הרשויות האחרות, ובמיוחד ביטול חקיקה ראשית של הכנסת^[26]. לוין גם מתנגד למה שהוא מכנה "האקטיביזם הייעוצי" ולתפיסה לפיה יש למנות "שומרי סף" שימנעו מנבחרי הציבור לעשות שימוש לרעה בסמכותם, מכיוון שלטענתו היא מושתת על ההנחה כי נבחרי הציבור הם חשודים באופן מובנה.^[26]

בריאיון לידיעות אחרונות הביע תמיכה בקיום שימוע ציבורי למועמדים להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון.