פתיחת התפריט הראשי
פסלו של ירים-לים מלך אללח'. אוסף המוזיאון הארכאולוגי של האטיי

ירים-לים (מלך בין 1735 לפנה"ס לערך ועד אחרי 1700 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה מלך אללח' ובנו של חמורבי הראשון מלך ימחד. המלוכה על אללח' ניתנה לו על ידי אחיו, המלך אבא-אן הראשון מימחד. ירים-לים הקים באללח' ענף משני לשושלת בית ימחד, שהתקיימה עד לכיבושה של אללח' על ידי המלך החתי חתושיליש הראשון בשנת מלכותו השנייה, במחצית השנייה של המאה ה-17 לפנה"ס.[1]

תקופת מלוכתועריכה

חמורבי הראשון, אביו של ירים-לים, מינה אותו להיות המושל של אזור בצפון סוריה, שהעיר המרכזית בה הייתה אירידו, עיר ששכנה בין חרן וכרכמיש. הוא המשיך להיות המושל של האזור גם בתקופת מלכותו של אחיו, אבא-אן הראשון, שעלה למלוכה בימחד ב-1750 לפנה"ס. זיתרדו, המושל של העיר אירידו, מרד כנגד ימחד והמריד ערי מדינה נוספות במסופוטמיה העליונה. בעקבות כך נלחם אבא-אן הראשון, בסיועו של ירים-לים, במורדים. דיכוי המרד בכוח הביא להריסת העיר. כפיצוי על איבוד תפקידו וגם על עזרתו בדיכוי המרד, הוא נתן לו את המלוכה על אללח'.[2] אבא-אן הראשון חתם על הסכם עם אחיו שבו הוא קיבל את המלוכה על אללח' תחת הריבונות של ימחד. מאורע זה אירע 15 שנים לאחר שאבא-אן הראשון עלה לשלטון בימחד. המלוכה באללח' הותנתה בכך שירים-לים ויורשיו לא יבגדו בימחד. הוא  נשבע שבועת נאמנות לאחיו, תוך שהוא מציין שאם הוא או מישהו מיורשיו יחתור תחת ימחד, או יגלה את סודותיו של אבא-אן הראשון למלך אחר, השלטון על אללח' יופקע מידיהם. במקביל, נשבע אבא-אן הראשון שהוא לא יפקיע את המלוכה באללח' מידי אחיו, ואם יעשה זאת הוא יהיה מקולל.[3] חלק מהקללה כולל נוסח למפר הברית: "מי יתן ואישתר תטביע ערוות אישה על ברכיו". המשמעות של ברכיו הוא אברי מינו, והכוונה היא אולי שאישתר תהפוך את מפר הברית לאישה ממש, כלומר סריס.[4]

ירים-לים המשיך לשלוט על אללח' בכל יתרת תקופת מלוכתו של אחינו, ירים-לים השני (1720–1700 לפנה"ס), וכן בשנים הראשונות של נכד אחיו, ניקמי-אפוח (1700-1675 לפנה"ס). את ירים-לים ירש בנו אמיתכום.

ארמון וקבורהעריכה

הארכאולוג האנגלי לנרד וולי גילה את ארמונו של ירים-לים בחפירות הארכאולוגיות שהחלו בשנת 1936. חלק מהחדרים היו מעוטרים בפרסקאות שהזכירו בסגנונן את הארמון בקנוסוס, שנבנה 100 שנים מאוחר יותר. הוא גילה חדר הקבורה, שכלל בור בעומק של 15 מטר. במרכז הבור היה פיר בעומק 9 מטר, שבתוכו נמצא כד קבורה. הפיר היה ממולא באבנים, ומעליו כוסה הבור בשכבות של מבנים טקסיים. כל המבנה נשרף, ומעליו הונחה שכבה נוספת. מעל הבור היה חדר מלכותי שהכיל את פסלו של ירים-לים.[5]

וולי חשב בטעות שהוא גילה את פסלו של ירים-לים הראשון מלך ימחד, אביו של חמורבי הראשון, אולם קריאת הלוחות שנמצאו באללח' הביאה להבנה שמדובר בירים-לים אחר שמלך באללח' והיה נכדו של ירים-לים הראשון.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, הוצאת מוסד ביאליק, 2009, עמ' 25
  2. ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge,‏ 2006, עמ' 255
  3. ^ Canaan in the 2nd Millennium B.C.E. מאת נדב נאמן, הוצאת Eisenbrauns,‏ 2005, עמ' 285–286
  4. ^ מאיר מלול, חברה, משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום, הוצאת בר-אילן, 2006, עמ' 51–52
  5. ^ . International Dictionary of Historic Places: Southern Europe, מאת Trudy Ring‏,Robert M. Salkin‏,Sharon La Boda, ‏1994, עמ' 10