ירי-חור
ירי-חור היה פרעה במצרים העליונה במאה ה-32 לפנה"ס. הוא השליט המוקדם ביותר של מצרים שידוע בשמו ואולי אף הדמות ההיסטורית המוקדמת ביותר שידועה בשמה. קיומו של ירי-חור היה שנוי במחלוקת, אולם חפירות ארכאולוגיות בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים חיזקו את ההשערה שמדובר בדמות היסטורית אמיתית. בשנת 2012 התגלתה כתובת בסיני המאמתת אף היא את קיומו.[1]
 | |
| השם "ירי חור" על קברו | |
| לידה |
המאה ה־32 לפנה״ס מצרים העליונה, מצרים  |
|---|---|
| מדינה |
מצרים העתיקה |
| מקום קבורה |
אום אל-געאב |
| שושלת התקופה הקדם-שושלתית במצרים | |
|
| |
  | |
ההשערה של אגיפטולוגים היא שירי-חור היה השליט שקדם לכא (אנ'). הוא שלט מאבידוס ונקבר בנקרופוליס באום אל-געב ליד כא, נערמר ומלכי השושלת הראשונה. העדויות שמאמתות את קיומו נדירות למדי, ורובן התגלו במקום קבורתו.
שמו עריכה
שמו של ירי-חור נכתב באמצעות סימן הבז של הורוס (G5 ברשימת גרדינר) מעל הסימן לפה (D21 ברשימת גרדינר).
ההיסטוריה של קריאת השם עריכה
אופיו העתיק של השם הקשה על פיענוח הקריאה הנכונה שלו. בניגוד לקריאה "ירי-חור" המקובלת כיום, פלינדרס פיטרי, כשמצא את קברו במאה ה19, קרא את השם "רו", כפי שהיה מקובל אז לקרוא את סימן הפה באותה תקופה.[2] קריאה זו מקורה בסימנים על חותמות חרס מהתקופה שלפני השושלת השנייה, בהן סימן בז הורוס המחזיק פה מופיע לצד פה נוסף. מאחר ששמו של המלך כא, ששלט לאחר ירי-חור, היה הראשון שהופיע בתוך סרך, ולעיתים גם הופיע לצד בז הורוס נושא סרך ריק[3], זיהו חוקרים אחרים את סימן הבז נושא הפה כגרסה קדומה יותר של הבז הנושא סרך, ואת הפה הנוסף בתור השם עצמו.[דרוש מקור] קורט זתה התנגד לזיהוי הסימנים כשם, וטען כי מדובר בחותמות שמעידות על מקור תכולת הכדים אותם הם חותמים.[דרוש מקור]
ב-1963 טענו האגיפטולוגים יורגן פון בקרת ופטר קפלוני שהתחריטים שנמצאו עם סימני הבז והפה מתייחסים לשם פרטי אשר יש לקרוא אותו "וור-רע" (מילולית: "פה גדול"), ובכך טוענים שהסימן הראשון הוא סימן השלו (G36 ברשימת גרדינר) ולא הבז של הורוס. הם הציעו לשם את התרגום "דובר" או "מנהיג".[4] ב-1982 תרגמו ורנר קייזר וגונתר דרייר את שמו של ירי-חור כ"מלווה הורוס".[5]. ב-1993 תרגם טובי ווילקינסון את הסימנים כ"למלך" ולא כשם, בין אם מדובר בציון הכלי כרכוש המלך ובין אם מדובר בציון עבד של המלך, וטען שאתר הקבר הוא למעשה מחסן[6]. בשנת 2004 הציע לודוויג ד. מורנץ בלית ברירה שהקריאה תהיה תיאור הסימנים: "פה הורוס", והעלה חשד שסימן הפה היה פשוט השלמה פונטית לקריאת סימן הבז "חור".[7]
ב-2012 נמצאו באבידוס שבסיני מאובנים עליהם חרוט השם ירי-חור. בעקבות ,תגלית זו דחו רוב האגיפטולוגים את הקריאה "למלך", והתקבלה הקריאה "ירי-חור" כשמו של מלך טרום שושלתי.[8]
המחלוקת לגבי זהותו עריכה
עד שנת 2012 לא נמצא שמו של ירי-חור בתוך סרך, ולפיכך זיהויו כמלך עוררה מחלוקת בקרב אגיפטולוגים.
קורט היינריך זתה, טובי וילקינסון ולודוויג ד' מורנץ התנגדו לזיהוי הסימנים כשם של מלך, וראו בהם בעיקר ציון שייכות מלכותי. וילקינסון אף חיזק את דבריו בטענה כי שמותיהם של כא ונערמר הופיעו על ממצאים נוספים גם באזורים צפוניים יותר כגון אזור כנען, בעוד השם ירי-חור אינו מוכר ממצאים שכאלו, מלבד ממצא יחיד מזאוית אל עריאן.[דרוש מקור] מולם, אגיפטולוגים כגון פלינדרס פיטרי, לורל בסטוק[3], יוכם קוהל[9] ואחרים האמינו שאכן היה שליט, מאחר שראו בבז נושא הפה גרסה קדומה לסרך.
המשך החפירות בקבר ירי-חור באבידוס בידי גונתר דרייר הראה כבר ב-1999 שהקבר דומה בגודלו ובמבנהו לאלו של המלכים כא ונערמר, וכפי הנראה אכן היה שייך למלך.[10]. האגיפטולוג דארל בייקר גם ציין כי מיקומו של הקבר מחבר את מתחם הקבורה בצורת U הטרום שושלתי עם אזור הקברים של השושלת הראשונה, וכי נמצא גם קנקן גדול עם סימן הבז המלכותי הנושא את שמו של ירי-חור, בדומה לקברי מלכים אחרים מאותה תקופה.[11]
ממצאים עריכה
שמו של ירי חור נתגלה על קנקני חימר בקברו באבידוס, ועל חותם חימר בקברו של נערמר, שם מופיעים סימני הבז והפה, וייתכן שהם מתייחסים לירי-חור. בסך הכל נמצאו באבידוס לא פחות מ22 כדי חרס עם חריטת שמו של ירי-חור, חמישה חרסים עם כיתוב שמו בדיו, וחותם גלילי אחד עם שמו. חותם גלילי דומה נמצא גם במרחק רב צפונה משם, בקבר Z401 בזאוויית אל עריאן בבית הקברות של מוף.[5][11] ייתכן שגם תחריט על פיקה של פלך שנמצאה בנחן בחפירות של ג'יימס א. קוויבל ופיטרי ב-1900 מתייחסת לירי-חור.[12] הממצא הצפוני ביותר שכולל את שמו הוא כתובת סלע שלו שנמצאה בשנת 2012 בסיני בידי האגיפטולוגים תלה ולינה, ובה מופיע שמו של ירי-חור על ספינה, ולצידה המילה "ינב ח'ג'" שמשמעה "קירות לבנים" והוא שמה הקדום של מוף.[1]
שלטונו עריכה
ירי-חור היה כפי הנראה אב קדמון ישיר של המלך כא[13], ושלט במאה ה32 לפנה"ס. נראה שממלכתו השתרעה מנחן עד אבידוס ובסביבת תיניס, ולפחות עד צפונית למוף, על פי תחריט הסלע בסיני[14]. האגיפטולוגים פייר תלה ודמיאן לינה[15] סברו כי שלט אף על הדלתא של הנילוס.[דרוש מקור]
קברו של ירי-חור עריכה
בתחילת המאה ה־20 גילה הארכאולוג פלינדרס פיטרי את קברו של ירי-חור. זהו הקבר העתיק ביותר בבית הקברות באום אל-געב[16] קרוב לקברם של נערמר, כא ומלכי השושלת הראשונה. הקבר כולל שני חדרים תת-קרקעיים נפרדים המכונים B1 (6 על 3.5 מטרים) ו-B2 (4.3 על 2.45 מטרים), שנחפרו על ידי פיטרי ב-1899 ומאוחר יותר גם על ידי ורנר קייזר.[17][18] גודל התאים דומה לזה של הקברים של כא ונערמר. בקבר נמצאו כלי חרס שונים המכילים הירוגליפים עתיקים מאוד, אשר בחלקם היה אזכור לירי-חור. בחדר B1 נמצאו החרסים עם כיתוב שמו, בחדר B2 נמצאו רסיסי צנצנות, החותמת וכתובות הדיו הרבות, ולמרבה ההפתעה גם שברים הנושאים את שמותיהם של כא ונערמר.[16] כמו כן מצאו במקום גם שברי מיטה.[5]
במהלך חפירות בקברו של ירי חור בשנות ה-90 של המאה ה-20 נחשף חדר נוסף שנחשף זכה לכינוי B0.[11] לקבר אין מבנה מעל פני הקרקע, ואם היה, הרי לא שרד לימינו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 P. Tallet, D. Laisnay: Iry-Hor et Narmer au Sud-Sinaï (Ouadi 'Ameyra), un complément à la chronologie des expéditios minière égyptiene, in: BIFAO 112 (2012), 381-395, גרסה אלקטרונית
- ^ W. M. F. Petrie: Abydos I, pp. 4–6.
- ^ 1 2 Bestock, Laurel (2009). The Development of Royal Funerary Cult at Abydos. pp. 16, 17, 21 & 28. ISBN 9783447058384.
- ^ Kaplony, Peter. Inschriften der Ägyptischen Frühzeit. Vol. 1. p. 468.
- ^ 1 2 3 Kaiser, Werner; Dreyer, Günter (1982). "Umm el-Qaab. Nachuntersuchungen im frühzeitlichen Königsfriedhof: 2. Vorbericht". Mitteilungen des Deutschen Archäologischen Instituts Kairo (MDAIK) (בגרמנית). Berlin: German Archaeological Institute, Orient-Abteilung, de Gruyter. 38: 211–246. ISSN 0342-1279.
- ^ Wilkinson, Toby (1993). "The identification of Tomb B1 at Abydos: refuting the existence of a king 'Ro/Iry-Hor'". Journal of Egyptian Archaeology. London: Egypt Exploration Society. 79: 91–93. ISSN 0307-5133.
- ^ Ludwig D. Morenz: Bildbuchstaben und symbolische Zeichen, p. 88
- ^ van den Brink, Edwin C. M (2001). "The incised serekh signs of Dynasties 0–1. Part II: Fragments and Additional Complete Vessels" (PDF). Archeo-Nil (באנגלית). Societe pour l'etude des cultures prepharaoniques de la vallee du Nil. 11: 23–100. נבדק ב-2021-04-23.
- ^ Jochem Kahl: Das System der ägyptischen Hieroglyphenschrift in der 0.-3. Dynastie, pp.96–101.
- ^ Jürgen von Beckerath: Handbuch der ägyptischen Königsnamen, Münchner ägyptologische Studien, Heft 49, Mainz : P. von Zabern, 1999, ISBN 3-8053-2591-6, p. 36-37.
- ^ 1 2 3 Darrell D. Baker: The Encyclopedia of the Pharaohs: Volume I - Predynastic to the Twentieth Dynasty 3300–1069 BC, Stacey International, ISBN 978-1-905299-37-9, 2008, p. 156
- ^ James E. Quibell, Flinders Petrie, Hierakonpolis. Part תבנית:I. Plates of discoveries in 1898 by J. E. Quibell, with notes by W. M. F. P[etrie], London 1900, available online
- ^ Winfried Barta, « Zur Namensform und zeitlichen Einordnung des Königs Ro », in: GM 53, 1982, תבנית:P..
- ^ Owen Jarus, Live Science, Early Egyptian Queen Revealed in 5,000-Year-Old Hieroglyphs, [1] [2]
- ^ Pierre Tallet, Damien Laisney
- ^ 1 2 Raffaele, Francesco (2003). "Dynasty 0" (PDF). Aegyptiaca Helvetica. Basel, Switzerland: Schwabe: 99-141. ISSN 1017-5474.
- ^ Flinders Petrie, The Royal tombs of the earliest dynasties, 1900, תבנית:P., available online.
- ^ Kaiser, Werner (1964). "Einige Bemerkungen zur ägyptischen Frühzeit". Zeitschrift für Ägyptische Sprache und Altertumskunde. 91 (2): 86–124. doi:10.1524/zaes.1964.91.2.86. S2CID 201840428.