ישורון שיף
ישורון שיף (ה' באלול ה'תרע"ה, 25 באוגוסט 1915 – 3 בפברואר 1974) היה מראשוני הקצינים הבכירים במשטרת ישראל.
לידה |
25 באוגוסט 1915 ראשון לציון, ארץ ישראל |
---|---|
פטירה |
3 בפברואר 1974 (בגיל 58) י"ב בשבט ה'תשל"ד |
מדינה | ישראל |
השתייכות |
ההגנה צבא בריטניה משטרת ישראל |
תקופת הפעילות | 1948–1953 (כ־5 שנים) |
דרגה |
קפטן ניצב |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות | |
תפקידים אזרחיים | |
מנהל קצ"א, שגריר ישראל בליבריה | |
ביוגרפיה
עריכהשיף נולד למאיר שיף וחסיה גינצבורג בראשון לציון וסיים לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה, לאחריהם הוכשר להוראה ומשנת 1935 למד מזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים. אחיו הוא הסופר מידד שיף. בשנת 1933 החל לעבוד בהוראה בכפר הנוער בן שמן ולימד ערבית ומקצועות נוספים. כמורה לערבית הועסק גם בסמינר בבית הכרם ועבד כמתרגם קטעי עיתונות מערבית עבור המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בשנת 1938 מונה למזכירו האישי של ראש המחלקה, משה שרתוק.
שיף היה חבר ארגון ההגנה ובוגר קורס סגנים במסגרתה. במלחמת העולם השנייה התגייס ליחידת החפרים היהודים בצבא הבריטי והוצב לשרת ביוון, מצרים, קפריסין, עיראק ופרס. בין פעולותיו עסק בעידוד עלייה מעיראק (עם אנצו סרני), בשיכון פליטים מפולין בטהראן, ועם הקמת הבריגדה היהודית היה מראשוני חבריה. בשנת 1946 שוחרר, הועסק על ידי קרן קיימת לישראל והחל בלימודי משפטים. החל בתקופה זו ועד הקמת מדינת ישראל פעל מטעם ההגנה ושימש מפקד גדוד מכמש, מפקד ההגנה באזור ים המלח, ולאחר מכן עוזר אישי למפקד מחוז ירושלים דוד שאלתיאל[1]. בתקופת ההפוגה הראשונה השתתף במשא ומתן עם הלגיון הערבי.
עם הקמת משטרת ישראל היה מבכירי קציניה. באוגוסט 1948 נתמנה למפקד משטרת מחוז ירושלים[2] ובשנת 1949 מונה למפקד מחוז הצפון[3]. במאי 1951 נתמנה לראש אגף החקירות[4] והיה סגן המפקח הכללי. בשנת 1953 פרש משירות המשטרה[5].
שיף סירב להצעה לשמש סגן הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר ועם שחרורו שימש מנהל חברת "סרן" לייצור פלסטיק. בשנת 1957 מונה למנהל הראשון של חברת "אפיקי נפט" ופיקח על עבודות קו צינור אילת-אשקלון. באמצע שנת 1960 עבר לנהל את חברת נפטא[6]. בין נובמבר 1962 לנובמבר 1964 כיהן כשגריר ישראל בליבריה[7]. בינואר 1973 היה שיף אורח התוכנית "חיים שכאלה"[8] שהביאה אותו, אדם שלא היה מוכר עד אז בציבור הרחב, לאור הזרקורים[9].
שיף נפטר מהתקף לב בפברואר 1974[10] ונקבר בבית העלמין הדרום[11].
אב לשתי בנות מנישואיו לרות, בתם של זליג וד"ר פרומה ויצמן, אחותו של חיים ויצמן.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "ישורון שיף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3761
- שיף ישורון, אלבום המשפחות עדת ראשון לציון, מוזיאון ראשון-לציון
הערות שוליים
עריכה- ^ שיף - המפקד החדש של משטרת ירושלים, על המשמר, 22 באוגוסט 1948
- ^ ישורון שיף, על המשמר, 19 באוגוסט 1948
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 20 בנובמבר 1949
- ^ קצין סופר - לראשות המחלקה הפלילית, מעריב, 13 במאי 1951
- ^ י. בן אסתר, מדוע עזב ישורון שיף את המשטרה, חרות, 23 באוקטובר 1953
- ^ משולם עד, 30 מיליון דולר - שווי הגאז שאותר, דבר, 26 באוגוסט 1960
- ^ י. שיף הגיש כתב האמנתו כשגריר בליבריה, דבר, 27 בנובמבר 1962
טור הטורים, מעריב, 10 בנובמבר 1964 - ^ דורון רוזנבלום, אחת המוצלחות ביותר, דבר, 11 בינואר 1973
- ^ מירית שם אור, חיים שכאלה או חיי כלב, מעריב, 19 בפברואר 1973
- ^ נפטר ישורון שיף, דבר, 4 בפברואר 1974
- ^ מצבתו של שיף באתר Billiongraves
ישורון שיף - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|