ישיבות הקו

זרם בציונות הדתית

הביטוי ישיבות הקו הוא כינוי לקבוצת ישיבות גבוהות וישיבות הסדר, המשתייכות לציבור החרדי לאומי והולכות בדרכו של הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור. מקור הכינוי הוא בקו האידאולוגי המסוים שמתווה הרב טאו ומשותף לישיבות אלו. הכינוי החל להישמע בציבור הדתי-לאומי בערך משנת 2000 (ה'תש"ס) ואילך. רבים מרבני הזרם, בהם הרב טאו, רואים במילה "קו" כינוי גנאי המתאר תפיסת עולם צרה הפוסלת את מי שלא מסכים איתה[1].

ישיבות הקו
ישיבת הר המור, בית המדרש החדש בשכונת הר חומה
ישיבת הר המור, בית המדרש החדש בשכונת הר חומה
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
מנהיג הרב צבי ישראל טאו
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
תאולוגיה תורת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק
ארגונים ופעילות
מרכז ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ישיבת הר המור במשכנה הקודם בקריית יובל
ישיבת שבי חברון, מישיבות הקו
פתח ישיבת עטרת ירושלים, מישיבות הקו

האידאולוגיה של ישיבות אלו מבוססת על תורת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק, כפי שהיא מתפרשת על ידי תלמידו של האחרון, הרב טאו. אנשי הזרם מחזיקים בתפיסה "ממלכתית" המייחסת למדינת ישראל ערך עצמי של קדושה שאיננו תלוי במעשי מנהיגיה. הם מדגישים את חשיבותו של עם ישראל, ומחנכים שגם במקרים של התנגדות למדיניות הממשלה, הדרך לשינוי היא על ידי חינוך ושינוי תודעה, ולא באמצעות מרד אזרחי ועימותים עם כוחות הביטחון, שהם זרוע של המדינה ומשקפים את בחירת העם[2].

היסטוריהעריכה

במהלך שנותיו של הרב צבי יהודה קוק ולאחר פטירתו, הוקמו ישיבות רבות של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ברוחו.

לאחר פטירת הרצי"ה נוצרו שני מחנות בישיבת מרכז הרב - האחד בראשות ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה שפירא, והשני בראשות הרב טאו שערער על מעמדו. המתח בישיבה הגיע לשיאו כאשר הרב טאו ותלמידיו טענו שהרב שפירא מתכוון לשלב בישיבה מכון הוראה. בעקבות כך פרש הרב טאו עם ר"מים נוספים מן הישיבה, והקימו את ישיבת הר המור.

אלו מהישיבות האמורות שמושפעות או קשורות לרב טאו מכונות "ישיבות הקו". בחלקן רואים בו את ממשיכו הבלעדי של הרצי"ה וגדול הדור[3], שאר תלמידיו שוללים זאת ואף מבקרים אותם על כך[4].

מוסדות הקועריכה

ישיבות גבוהות והסדר: ישיבת הר המור בירושלים בנשיאות הרב צבי ישראל טאו ובראשות הרב מרדכי שטרנברג והרב עמיאל שטרנברג, ישיבת מדברה כעדן שבמצפה רמון בראשות הרב צבי קוסטינר, ישיבת שבי חברון שבחברון בראשות הרב חננאל אתרוג, הישיבה הגבוהה והישיבה לבוגרי צבא בעלי, ישיבת עטרת ירושלים שברובע המוסלמי בנשיאות הרב שלמה אבינר, ישיבת לנתיבות ישראל שבירושלים בראשות הרב ישעיהו דורון, ישיבת איילת השחר שבאילת בראשות הרב יוסף רודריגז, ישיבת מעלה אליהו שבתל אביב בראשות הרב חיים גנץ, ישיבת גבעת אולגה בראשות הרב אפרים ג'יאמי, ישיבת נצר מטעי שבאריאל בראשות הרב ציון טויל, ישיבת ממדבר מתנה שבמושב נווה בראשות הרב מרדכי הס, ישיבת נתיבות דרור בתלם, הישיבה הגבוהה בבני נצרים בראשות הרב הלל רוטקוף, ישיבת נתיבות נריה בשומריה בראשות הרב בועז איזק, ישיבת ברוכין בראשות הרב חיים ברוך, והישיבה הגבוהה בקצרין בראשות הרב אסף בנית

ישיבות קטנות ותיכוניות: ישיבת מעלה חבר לצעירים, ישיבת שלום בניך בירושלים (ששכנה במשך שנים ליד ישיבת הר המור) וישיבת טל ישראל בשכונת קריית יובל בירושלים. גם ישיבה תיכונית נווה וישיבה קטנה מדברה כעדן במצפה רמון.

מכינות קדם צבאיות: מכינת בני דוד בעלי ובמעלה אפרים, מכינת יתיר, מכינת עצם בנווה, מכינת קשת יהודה במושב קשת, מכינה תורנית ישיבתית נטע שורק באפרת, מכינת מעוז שבלוד, המכינה בראש פינה, מכינת עטרת ירושלים, מכינת אבנר בעכו.

כוללים: כולל חזון אלחנן בעיר דוד בראשות הרב עמיאל שטרנברג, בית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל, כולל נאות דוד שבעיר העתיקה, והכולל בשומריה.

מדרשות לבנות: מדרשת הרובע, מדרשת מעון שבדרום הר חברון, מדרשת יעלה שבמצפה רמון, מדרשת "בני דוד" דניאלי בתפוח, מדרשת שירת חברון בקריית ארבע, מדרשת רינה בשלומית ומדרשת בינת.

לכלל המוסדות הנזכרים אלפי תלמידים ואלפי בוגרים.

פעילותם בנושא הגישה לתנ"ך ולתלמודעריכה

רבני הקו רואים משמעות רבה בהיאבקות כנגד שיטת "תנ"ך בגובה העיניים" וכנגד גישות אקדמאיות-ביקורתיות אחרות המציגות באור ביקורתי את דמויות גדולי המקרא וחז"ל כמונעים מיצרים וכדומה, או שאינן מקבלות את רציפות ואחדות המסורת היהודית ואמיתותה.

אמונה זו מאפיינת את רובו של העולם הרבני אורתודקסי[5], בהתאם לאמונה במקורם האלוהי של הסיפור המקראי ושל המסורת הרבנית. אך בקרב אנשי הקו מתבלטת הגישה המייחסת חשיבות רבה למאבק ציבורי בנושא, והם הוציאו מספר ספרים ופרסומים בעניין.

הרב משה בלייכר, ראש ישיבת שבי חברון (לשעבר) כותב:

כאשר אנו נגשים לעסוק בספר תורת האלוקים, עלינו להתייחס אל הדברים הנאמרים כראוי לדברי אלוקים חיים, להתרומם להבנת המושגים האלוקיים. אין לנו להסתכל על התורה בעיניים הפשוטות שלנו, ע"פ קנה-המידה וההבנה המצומצמים של מדרגתנו העכשווית, אלא עלינו לנסות להסתכל בתורה ע"פ קנה המידה האמתי שלה, להתמלא ענווה אשר תרומם אותנו להביט בתורה דרך העין האלוקית השייכת לה[6].

רבני ישיבת הר המור התנגדו באופן חריף לשיטת הרבדים שהיא שיטה חדשנית-מדעית ללימוד תלמוד, המחלקת את תכניו לפי תקופות. על ידי אנשיה הוצאה לאור חוברת בשם מתורתך לא נטיתי, הכוללת כרוזים ומאמרים כנגד שיטת הרבדים מאת רבנים מחוגים שונים.

רבנים בולטיםעריכה

מלבד הרב צבי ישראל טאו, הרבנים המזוהים עם "הקו" (רובם ככולם תלמידיו ותלמידי תלמידיו) ומובילים את המוסדות הללו הם:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה