ישיבות הקו

זרם בציונות הדתית

הביטוי ישיבות הקו הוא כינוי לקבוצת ישיבות גבוהות וישיבות הסדר, המשתייכות לציבור החרדי לאומי והולכות בדרכו של הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור. מקור הכינוי הוא בקו האידאולוגי המשותף לישיבות אלו. הכינוי החל להישמע בציבור הדתי-לאומי בערך משנת 2000 (ה'תש"ס) ואילך. רבים מרבני הזרם, בהם הרב טאו, רואים במילה "קו" כינוי גנאי המתאר תפיסת עולם צרה הפוסלת את מי שלא מסכים איתה[1].

ישיבת הר המור בנשיאות הרב צבי ישראל טאו, בית המדרש החדש בהר חומה
ישיבת הר המור במשכנה הקודם בקריית יובל
ישיבת שבי חברון, מישיבות הקו
פתח ישיבת עטרת ירושלים, מישיבות הקו

האידאולוגיה של ישיבות אלו מבוססת על תורת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק, כפי שהיא מתפרשת על ידי תלמידו של האחרון, הרב טאו. אנשי הזרם מחזיקים בתפיסה "ממלכתית" המייחסת למדינת ישראל ערך עצמי של קדושה שאיננו תלוי במעשי מנהיגיה. הם מדגישים את חשיבותו של עם ישראל, ומחנכים שגם במקרים של התנגדות למדיניות הממשלה, הדרך לשינוי היא על ידי חינוך ושינוי תודעה, ולא באמצעות מרד אזרחי ועימותים עם כוחות הביטחון, שהם זרוע של המדינה ומשקפים את בחירת העם[2].

היסטוריהעריכה

במהלך שנותיו של הרב צבי יהודה קוק ולאחר פטירתו, הוקמו ישיבות רבות של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ברוחו.

לאחר פטירת הרצי"ה נוצרו שני מחנות בישיבת מרכז הרב - האחד בראשות הרב טאו והשני בראשות הרב אברהם שפירא. המתח בישיבה הגיע לשיאו כאשר הרב טאו ותלמידיו טענו שהרב אברהם שפירא ניסה לשלב בישיבה מכון הוראה, בעוד שהרב טאו התנגד לכך. בעקבות כך פרש הרב טאו עם ר"מים נוספים מן הישיבה, והקימו את ישיבת הר המור.

הישיבות שהוקמו בידי תלמידי הרב טאו או מכונות "ישיבות הקו". תלמידיו הם גם מי שהקימו לפני כן את המכינות הקדם צבאיות הראשונות ואת ישיבת מעלה חבר - הישיבה הקטנה הלאומית הראשונה.

מוסדות הקועריכה

ישיבות גבוהות והסדר: ישיבת הר המור בירושלים בנשיאות הרב צבי ישראל טאו ובראשות הרב מרדכי שטרנברג והרב עמיאל שטרנברג, ישיבת מדברה כעדן שבמצפה רמון בראשות הרב צבי קוסטינר, ישיבת שבי חברון שבחברון בראשות הרב חננאל אתרוג, הישיבה הגבוהה והישיבה לבוגרי צבא בעלי, ישיבת עטרת ירושלים שברובע המוסלמי בנשיאות הרב שלמה אבינר, ישיבת לנתיבות ישראל שבירושלים בראשות הרב ישעיהו דורון, ישיבת איילת השחר שבאילת בראשות הרב יוסף רודריגז, ישיבת מעלה אליהו שבתל אביב בראשות הרב חיים גנץ, ישיבת עטרת נחמיה שבתל אביב בראשות הרב מיכה הלוי, ישיבת גבעת אולגה בראשות הרב אפרים ג'יאמי, ישיבת נצר מטעי שבאריאל, ישיבת ממדבר מתנה שבמושב נווה בראשות הרב מרדכי הס, ישיבת אורות אשקלון, ישיבת נתיבות דרור בתלם, הישיבה הגבוהה בבני נצרים, ישיבת נתיבות נריה בשומריה בראשות הרב בועז איזק, ישיבת ברוכין בראשות הרב חיים ברוך, ישיבת שירת משה שביפו בראשות הרב אליהו מאלי והישיבה הגבוהה קשת בראשות הרב אסף בנית.

ישיבות קטנות לאומיות: ישיבת מעלה חבר לצעירים, ישיבת שלום בניך בירושלים (ששכנה במשך שנים ליד ישיבת הר המור) וישיבת טל ישראל בשכונת קריית יובל בירושלים. גם ישיבה תיכונית נווה, ישיבה לצעירים שומריה, ישיבת שבי חברון לצעירים וישיבת דגל ירושלים מזוהות עם "הקו".

מכינות קדם צבאיות: מכינת בני דוד בעלי ובמעלה אפרים, מכינת יתיר, מכינת עצם בנווה, מכינת קשת יהודה במושב קשת, מכינה תורנית ישיבתית נטע שורק באפרת, מכינת מעוז שבלוד, המכינה בראש פינה, מכינת עטרת ירושלים, מכינת אבנר בעכו.

כוללים: כולל חזון אלחנן בעיר דוד בראשות הרב עמיאל שטרנברג, בית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל, כולל נאות דוד שבעיר העתיקה, כולל חומות ירושלים, והכולל בשומריה.

מדרשות לבנות: מדרשת הרובע, מדרשת מעון שבדרום הר חברון, מדרשת יעלה שבמצפה רמון, מדרשת "בני דוד" דניאלי בתפוח, מדרשת שירת חברון בקריית ארבע, מדרשת רינה בשלומית ומדרשת בינת.

לכלל המוסדות הנזכרים אלפי תלמידים ואלפי בוגרים.

הוראת תנ"ךעריכה

רבני הקו מדגישים את חשיבות האמונה האורתודוקסית במקורם האלוהי של הסיפור המקראי ושל המסורת הרבנית. לאור זאת, הם מתנגדים לשימוש בכלים אקדמיים-ביקורתיים (שאינם מקבלים את רציפות ואחדות המסורת) בלימודם, או להצגה ביקורתית של דמויות בתנ"ך ושל התנאים והאמוראים. הם מזכירים בעניין זה את האמרה התלמודית כי ראשונים הם כמלאכים[3]. בעניין זה הוציאו אנשי הזרם ספרים ופרסומים אחרים. הבולטים שבהם הם החוברות: "פשט - מסיני" ו"כבוד רועי ישראל", הספר "צדיק באמונתו יחיה" וכן חלקים נרחבים מ"לאמונת עתנו" חלקים ג' ו-ו'.

הרב משה בלייכר, ראש ישיבת שבי חברון (לשעבר) כותב:

כאשר אנו נגשים לעסוק בספר תורת האלוקים, עלינו להתייחס אל הדברים הנאמרים כראוי לדברי אלוקים חיים, להתרומם להבנת המושגים האלוקיים. אין לנו להסתכל על התורה בעיניים הפשוטות שלנו, ע"פ קנה-המידה וההבנה המצומצמים של מדרגתנו העכשווית, אלא עלינו לנסות להסתכל בתורה ע"פ קנה המידה האמתי שלה, להתמלא ענווה אשר תרומם אותנו להביט בתורה דרך העין האלוקית השייכת לה[4].

לאור זאת, מתנגדים אנשי הזרם ללימוד "תנ"ך בגובה העיניים", שפירושו, בין השאר, הצגה של דמויות המקרא כמונעים מיצרים ומדחפים האופייניים לרוב בני האדם. אנשי הזרם מתנגדים גם לשילובם של מכונים אקדמיים להכשרת מורים בתוך הישיבות ולשיטת הרבדים בלימוד הגמרא.

רבנים בולטיםעריכה

מלבד הרב צבי ישראל טאו, הרבנים המזוהים עם "הקו" (רובם ככולם תלמידיו ותלמידי תלמידיו) ומובילים את המוסדות הללו הם:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה