ישיבות הקו

זרם בציונות הדתית

ישיבות הקו הוא כינוי לישיבות גבוהות וישיבות הסדר המשתייכות לציבור הדתי לאומי והולכות בדרכו של הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור. מקור הכינוי הוא בקו האידאולוגי המסוים שמתווה הרב טאו ורבני הישיבה ומשותף לישיבות אלו. הכינוי החל להישמע בציבור הדתי-לאומי בערך משנת 1997 (ה'תשנ"ח) ואילך. רבים מרבני הזרם, בהם הרב טאו, רואים במילה "קו" כינוי גנאי המתאר תפיסת עולם צרה הפוסלת את מי שלא מסכים איתה[1].

ישיבות הקו
ישיבת הר המור, בית המדרש החדש בשכונת הר חומה
ישיבת הר המור, בית המדרש החדש בשכונת הר חומה
ישיבת הר המור, בית המדרש החדש בשכונת הר חומה
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
זרם ציונות דתית
מנהיג הרב צבי ישראל טאו
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
תאולוגיה תורת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק
ארגונים ופעילות
מרכז ירושלים
פעילות גרעינים תורניים, ארגון חותם, מפלגת נעם, ארגון ליבה ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ישיבת הר המור במשכנה הקודם בקריית יובל
ישיבת שבי חברון, מישיבות הקו
פתח ישיבת עטרת ירושלים, מישיבות הקו

האידאולוגיה של ישיבות אלו מבוססת על פרשנותו של הרב טאו לתורת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. אנשי הזרם מחזיקים בתפיסה "ממלכתית" המייחסת למדינת ישראל ערך עצמי של קדושה שאיננו תלוי בלעדית במעשי מנהיגיה, מתוך הדגשת קדושתו של עם ישראל; ומחנכים שגם במקרים של התנגדות למדיניות הממשלה, הדרך לשינוי היא על ידי חינוך ושינוי תודעה, ולא באמצעות מרד אזרחי ועימותים עם כוחות הביטחון, בהיותם זרוע של המדינה ומשקפים את בחירת העם[2].

היסטוריה

עריכה

במהלך שנותיו של הרב צבי יהודה קוק ולאחר פטירתו, הוקמו ישיבות רבות של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ברוחו.

לאחר פטירת הרצי"ה נוצרו שני מחנות בישיבת מרכז הרב - האחד בראשות ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה שפירא, והשני בראשות הרב טאו. בהמשך, מספר ר"מים מהישיבה, בהנהגת הרב טאו, הקימו את ישיבת הר המור.

אלו מהישיבות האמורות הקשורות לרב טאו או מושפעות באופן ישיר מתורתו מכונות "ישיבות הקו". יש מרבניהן מי שרואה בו את ממשיכו הבלעדי של הרצי"ה וגדול הדור[3] כפי שאמר במפורש הרצי"ה בחייו, בעוד שאר תלמידיו של הרב שוללים זאת ויש שהביעו ביקורת על הטוענים כך[4].

מוסדות המשוייכים ל"קו"

עריכה

ישיבות גבוהות והסדר:

ישיבות קטנות ותיכוניות:

מכינות קדם צבאיות:

כוללים:

מדרשות לבנות:

פעילותם בנושא הגישה לתנ"ך ולתלמוד

עריכה

רבני הקו רואים משמעות רבה במאבק כנגד שיטת "תנ"ך בגובה העיניים" וכנגד גישות אקדמאיות-ביקורתיות אחרות המציגות באור ביקורתי את דמויות גדולי המקרא וחז"ל כמונעים מיצרים וכדומה, או שאינן מקבלות את רציפות ואחדות המסורת היהודית ואמיתותה.

אמונה זו מאפיינת את רובו של העולם הרבני אורתודוקסי[5], בהתאם לאמונה במקורם האלוהי של הסיפור המקראי ושל המסורת הרבנית. אך בקרב אנשי הקו מתבלטת הגישה הרואה בכך סכנה חברתית, ומייחסת חשיבות רבה למאבק ציבורי בנושא, והם הוציאו מספר ספרים ופרסומים בעניין.

הרב משה בלייכר, ראש ישיבת שבי חברון (לשעבר) כותב:

כאשר אנו נגשים לעסוק בספר תורת האלוקים, עלינו להתייחס אל הדברים הנאמרים כראוי לדברי אלוקים חיים, להתרומם להבנת המושגים האלוקיים. אין לנו להסתכל על התורה בעיניים הפשוטות שלנו, ע"פ קנה-המידה וההבנה המצומצמים של מדרגתנו העכשווית, אלא עלינו לנסות להסתכל בתורה ע"פ קנה המידה האמתי שלה, להתמלא ענווה אשר תרומם אותנו להביט בתורה דרך העין האלוקית השייכת לה[6].

רבני ישיבת הר המור התנגדו באופן חריף לשיטת הרבדים שהיא שיטה חדשנית-מדעית ללימוד תלמוד, המחלקת את תכניו לפי תקופות. על ידי אנשיה הוצאה לאור חוברת בשם מתורתך לא נטיתי, הכוללת כרוזים ומאמרים כנגד שיטת הרבדים מאת רבנים מחוגים שונים.

רבנים בולטים

עריכה

מלבד הרב צבי ישראל טאו, הרבנים המזוהים עם "הקו" (רובם ככולם תלמידיו ותלמידי תלמידיו) ומובילים את המוסדות הללו הם:

עד לפטירתם, היו גם הרבנים יהושע צוקרמן ומרדכי שטרנברג ממובילי מוסדות הקו.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה